Page 41 - 28222
P. 41

‫‪4‬‬

‫גודייר ליווה את ריצ'ר בחזרה לאזור הרישום‪ ,‬הניח את המזומן‬
‫ומברשת השיניים שלו על השולחן והלך למשרדו‪ .‬הוא רצה להתקשר‬
‫בפרטיות‪ .‬כמו שחקן פוקר שמכריז על יד‪ ,‬השוטר השני הוסיף את‬
‫הדרכון של ריצ'ר וכרטיס הכספומט שלו‪ ,‬ולאחר מכן גם טופס ועט‪.‬‬
‫ריצ'ר חתם‪ ,‬טמן את רכושו בכיסים והניד בראשו כשהשוטר ניסה‬
‫להוביל אותו אל היציאה האחורית‪ .‬במקום זה הוא ירד במדרגות‬
‫הציבוריות‪ ,‬חולף בחיפזון על פני שורת הדיוקנאות הממוסגרים‪,‬‬
‫התלויים במבואת השיש המהדהדת‪ .‬הוא דחף את הדלת המרכזית‬
‫מבין שלוש‪ ,‬עקף רמפת גישה בהקמה‪ ,‬מוקפת מבנה זמני צפוף‪ ,‬ופנה‬
‫בחזרה לרחוב הראשי‪ .‬הוא לא התכוון לצאת לדרך לפני קפה‪ .‬סדר‬
‫עדיפויות הוא סדר עדיפויות‪ .‬הוא חצה את המדשאה‪ ,‬וכשהגיע לאזור‬
‫החניה שמע מישהו קורא לו‪ .‬זה היה רת'רפורד‪ .‬הוא המתין לו ליד‬

                      ‫דלת המתכת‪ ,‬ועכשיו נחפז אליו בזרוע מונפת‪.‬‬
‫"סלח לי‪ ,‬אני מצטער‪ ,‬אני לא יודע איך קוראים לך‪ .‬חכה בבקשה‪".‬‬

                      ‫ריצ'ר האט והניח לרת'רפורד להשיג אותו‪.‬‬
                     ‫"אני ראסטי רת'רפורד‪ ".‬הוא הושיט את ידו‪.‬‬

                                                    ‫"ג'ק ריצ'ר‪".‬‬
                                 ‫"מר ריצ'ר‪ ,‬אפשר שנדבר רגע?"‬
   ‫"אם נעשה את זה תוך כדי הליכה‪ .‬אני צריך להגיע לאנשהו‪".‬‬
‫"בבקשה‪ ".‬רת'רפורד היה קצר נשימה‪ ,‬ותסכולו הלך וגבר‪" .‬עצור‪.‬‬
                            ‫רק לרגע‪ .‬אני יכול לעשות את זה מהר‪".‬‬

                                                     ‫ריצ'ר נעצר‪.‬‬
        ‫"שני דברים‪ .‬קודם כול‪ ,‬תודה‪ .‬הצלת לי את התחת שם‪".‬‬
   36   37   38   39   40   41   42   43   44   45   46