Page 39 - Step and repeat document 1
P. 39
זמן לברוח | 39
"אני יודע שהיה לו כסף .לא יודע מאיפה .האיש הזה למד לעשות הרבה כסף ,ואחר
כך טס לדרום אמריקה .תביני ,אבא של יוסי שילם להורים שלי כל חודש את סכום
ההלוואה ,והם העבירו את הסכום מהחשבון שלהם לחשבון של יוסי.
זו הייתה הלוואה גדולה ,סכום של מיליון שש מאות אלף שקל .זה לא היה בדיחה .הם
העבירו חמש אלף כל חודש .וגם זה ,היה ממש במסירות נפש .לאבא שלי ,כמו שאת
יודעת ,לא היה שקל של עזרה להציע לו .הוא רק יכול היה להגיש לו את הטובה של
הכבוד האבוד ,שאבא לא לווה מילדיו .למרות שהיום ,אני רואה שיותר ויותר כבוד לילדים
זה לעזור להורים .אבל אז היה כבוד מסוג אחר.
בכל מקרה ,אחרי כמה שנים חלתה הדודה במחלה קשה ,והם היו חייבים לנתב את
כל הכספים לתרופות.
בתחילה הם הורידו את ההחזר החודשי לחצי .אבא שלי התקשר לבקש .אמר שקצת
קשה לו .יוסי היה נדיב והסכים ממש בקלות .אבא אפילו חשד בו ,שהוא יודע שזה לא
בעבורו.
אחר כך הודיע הדוד ,שהם לא מסוגלים לשלם גם את החצי השני ,ושהוא מבקש ממנו
לדחות את החוב לימים טובים יותר.
כאן ליוסי היה פחות נוח .הוא אמר שהוא יחזיר תשובה .יראה מה לעשות .בסופו של
דבר ,הוא התקשר לאבא שלי ,ואמר לו שבתמורה לחוב הוא יעמיד אצלו בבית מוקד של
משלוחים ,והתמורה תהיה העבודה שלו ,ובכך הוא יסיים את החוב.
אבא הסכים .מוקד המשלוחים באמת היה אצלו .לא שהיו הרבה משלוחים .היה לאבא
חשד ,שבעצם יוסי רצה לבדוק איך הוא יכול לסיים עם החוב הזה ,בצורה מכובדת.
את הסיפור הזה אסנת פחות אהבה.
"אתה יודע מה יוצא מכל הסיפור הזה?" היא שאלה בקול מלא פאתוס.
"בטח שאני יודע .יוצא שאבא שלי חייב לו ,ושאני חייב לו".
"בדיוק .אבל אני אגיד לך מה מפליא אותי עוד יותר "...היא עצרה את נשמתה" .אני
חושדת במשהו .ראיתי הרבה אחיינים טובי לב .באמת ,למה לא לעזור לדודים נחמדים?
אבל כאלו שהחליטו לתרום כסף לדוד? גם אלף שקל ...את זה לא ראיתי .אתה יודע
מה ,נניח שהם היו עניים מרודים .גם אז ,אנשים לא ממהרים להוציא כסף מהכיס .הם
ינסו לגייס כסף עבור קרובי המשפחה שלהם ,אבל לא לתת בעצמם .ראיתי את זה אצל
קרובים יותר .גם אצל ילדים להורים וגם אצל הורים לילדים .משתדלים לגייס .אבל מי
מחלק ככה כסף בחינם?"
