Page 34 - Step and repeat document 1
P. 34

‫‪ | 34‬רחל שור‬

‫נתי התיישב על הספה‪" .‬תשמעי‪ ,‬קרה לי משהו ממש מוזר עכשיו‪ .‬אני יודע שזה נשמע‬
                                                          ‫דמיוני‪ ,‬אבל זה מה שהיה‪.‬‬

‫אני יוצא מבית הכנסת‪ ,‬מתכוון להיכנס לרכב ולנסוע מיד לעבודה‪ .‬כשאני נכנס לרכב‪,‬‬
                                            ‫אני מרגיש משהו מוזר‪ ...‬אני אומר לך‪."...‬‬

            ‫"דמיונות?" היא לא מזלזלת‪ .‬היא פשוט שואלת‪" .‬אולי זה חרדות וכאלו?"‬

‫"הלוואי‪ .‬אני אומר לך שזו הייתה תחושה מוזרה‪ .‬בקיצור‪ ,‬אני מסתכל פתאום במראה‪,‬‬
                                                                   ‫ומה אני רואה?"‬

             ‫"מה?" פתאום הלב שלה נלפת‪ .‬הוא באמת ראה משהו‪ .‬הוא לא מדמיין‪.‬‬

‫"מישהו יושב על הספסל האחורי ברכב‪ .‬מישהו זר! אני אומר לך‪ ,‬הדבר הראשון‬
‫שעשיתי‪ ,‬היה פשוט לקפוא במקום‪ .‬ההוא מחזיר לי מבט תמים‪ .‬כאילו – מה אני עושה‬

                                                   ‫ברכב שלו‪ .‬כאילו זה הרכב שלו"‪.‬‬

                                                       ‫"למה לא ברחת מהרכב?"‬

‫"קודם כל קפאתי‪ .‬והדבר השני שרציתי לעשות‪ ,‬היה באמת לברוח‪ .‬אבל את יודעת‬
                                                        ‫מה? הדלתות היו סגורות‪."...‬‬

                                      ‫"מה זה?" היא נדהמה‪" .‬מה‪ ...‬מה הוא רצה?"‬

‫"זהו‪ .‬שהוא התנצל שהוא מפחיד אותי‪ .‬נראה לו שהוא נכנס בטעות לרכב‪ .‬ככה הוא‬
‫אמר‪ .‬הוא דיבר קצת בלחש – אני חושב שהייתי צריך להיכנס לרכב אחר‪ .‬כנראה זו‬

                                                                            ‫טעות‪.‬‬

‫אז חיכיתי שהוא יצא‪ .‬זה היה איש בערך בן ארבעים וחמש‪ .‬לא מבוגר מידי ולא צעיר‬
‫מידי‪ .‬אדם עם שיער אפור בשוליים‪ .‬שמתי לב שהוא חבש כיפה אבל זה היה רק למראית‬

                                               ‫עין‪ .‬זה לא אדם שרגיל לחבוש כיפה‪.‬‬

‫בקיצור‪ ,‬חשבתי שזו באמת טעות‪ ,‬למרות שעוד לא הבנתי איך נכנס לרכב הנעול‪.‬‬
‫אבל כשהוא יצא החוצה‪ ,‬הוא פתאום הכניס את הראש שלו שוב לחלון‪ .‬יכולתי לראות‬

                                                                         ‫אותו טוב‪.‬‬

‫"אני מקווה שאתה גם כן לא עושה טעות ונכנס למקומות של אנשים אחרים‪ .‬לפעמים‬
‫מישהו יכול לקחת לך את ההגה ולהיעלם עם הרכב המשפחתי שלך לצמיתות‪ .‬אהה?‬

                           ‫זה יכול לקרות‪ ,‬אם נכנסים בטעות לעסקים אחרים‪ .‬נכון?"‬
   29   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39