Page 37 - Step and repeat document 1
P. 37
זמן לברוח | 37
יום אחד החנות של הדוד נשרפה .יחד עם כל המינוסים שהיו לו ,והחובות שצבר,
החנות עלתה באש .לכולם הוא סיפר שיש לו ביטוח ,ודווקא זה מכסה לו את החובות.
אבל אני לא אשכח בחיים איך הוא בא לבכות לאבא שלי.
מה זה בכה? אני אומר לך אסנת ,היה אפשר למלא אמבטיה של דמעות מהבכי שלו.
הוא בא אליו במפתיע .בארוחת ערב .ואת יודעת שאני הבן הקטן בבית .הייתי אז בן שלוש
עשרה ,עדין לא בישיבה .הוא הגיע בדיוק כשאמא שלי סיימה לטגן את החביתות .היא
שמחה .זרקה עוד ביצה למחבת.
אבל הדוד לא רצה לאכול .בגלל שלא הייתה פרטיות בבית ולא היה חדר לסגור ,הדוד
דיבר ובכה בסלון ואני שמעתי הכל במטבח.
אמא שלי אמרה לי אז ,ואת זה אני לא אשכח' .אתה רואה נתי? כולם ,כל האנשים,
קינאו בדוד המצליח שלך ובחנות הבדים שלו .מי לא הזמין שם? כל הכלות ברחבי הארץ
באו לקנות שם בדים לתפור בגדים לכבוד החתונה שלהן .כולם מכירים את השם של
החנות .ותראה מה זה ...מה שהשם קובע .עד לפני כמה שנים הוא היה מיליונר ועכשיו
הוא בעל חוב שכזה ...שהשם ישמור.'...
אז שמעתי את אבא שלי מייעץ לו לבקש עזרה מהקרובים אליו ביותר.
'אתה הכי קרוב אלי' ,אמר לו הדוד.
'לא .לא .אתה צריך לבקש עזרה ממש מהמשפחה הקרובה .בוא נדבר עם מירית'...
אבא רצה להתקשר לאחייניתו מירית .אבל אחיו של אבא עצר בעדו' .היא תטען ש – למה
כשהיה לו כסף ,לאבא שלי ,הוא לא זכר אותי .אפילו שנה טובה לא התקשר לאחל לי.
עכשיו הוא מתקשר ,כשהוא צריך עזרה? תגיד לו – את החור של הבייגלה אני לא מוכנה
להלוות לו .בושה!'
לכן לא היה מה לדבר עם מירית .בכלל .למרות שהייתה אישה אמידה למדי ,והתגוררה
לבדה ,ערירית ,ללא ילדים.
אבא יעץ לו להתקשר ולספר את האמת ליוסי בנו" .אבא רגיל לתת לילדים .אבא לא
לוקח מילדים .זה לא כבוד בשבילי .אני מוכן ל "...הוא עצר .לא יודע מה לומר" .אני מוכן
לעשות הכל כדי לא לבקש מהבן שלי עזרה" ,אמר שוב ופרץ בבכי.
ואז עלה לאבא שלי הרעיון הגדול "...סיפר נתי .אלא שהסיפור זרם לאפיק שונה לגמרי
ממה שצפתה לו אסנת.
