Page 7 - NEKUDA

‫הכתוב בתהילים" צר ומצוק מצאוני‪,‬‬ ‫המלחמה‪ ,‬רק זה נדע‪ ,‬שמן השמים‬ ‫כיצד הם שמחים במיתתם‪ ,‬החליטו‬
‫מצוותיך שעשועי"‬ ‫השגיחו עליו ושמרוהו בשמירה מיוחדת‬ ‫להחזירם לעבודה קשה‪ ,‬וכך ניצלו כולם‬
‫על כל צעד ושעל‪ ,‬וכן אחרי שיצא‬ ‫מן המוות בזכותו‪ ,‬וכל ימיו דיבר על כך‬
‫לולא תורתך שעשועי‬ ‫לחירות מהתופת הנאצית‪ ,‬עבר באיזה‬ ‫שעל ידי שמחה אמיתית בבורא אפשר‬
‫מקום שהיו שם בארות טיט ונפל לתוך‬ ‫לצאת מכל הצרות‪ ,‬והיה נוהג רבינו כל‬
‫ביום ג' בכסלו‪ ,‬שנת תש"ז הגיע רבינו‬ ‫אחד הבורות אשר בדרך הטבע לא‬ ‫שנה לשיר במוצאי היום הקדוש אחר‬
‫לארץ הקודש‪ ,‬בספינת מעפילים‪ ,‬כאשר‬ ‫היתה יכולת להיחלץ משם‪ ,‬ושוב כבן‬ ‫התקיעה הגדולה‪” ,‬תתקבל צלותיהון"‪..‬‬
‫דרכו רגליו על אדמת הארץ ‪ ,‬עוד טרם‬ ‫המתחטא לפני אביו פנה אל השם‬
‫מצא מרגוע לנפשו‪ ,‬באו הבריטים אשר‬ ‫"רבש"ע כל כך הרבה עזרתני ‪ ,‬בשביל‬ ‫בניגון הזה עימו ניצלו ממוות לחיים‪.‬‬
‫שלטו אז בארץ‪ ,‬ושלחו אותו עם כל‬ ‫שאטבע כאן?" והקב"ה ברחמיו ובזרעו‬
‫נוסעי הספינה למחנה בקפריסין‪ ,‬שם‬ ‫הנטויה הצילו ונחלץ מהבור ללא פגע‪,‬‬ ‫סיפר רבינו כי פעם הכניסו הצוררים‬
‫שהה כשנה שלמה‪ ,‬בתנאים קשים‪,‬‬ ‫בחדר קטן הרבה מאוד יהודים‪ ,‬עד‬
‫וגם אז לא נשברה רוחו ומיד קבע‬ ‫תתחדש כנשר נעוריכי‬ ‫שהיה המקום צר להכילם‪ ,‬והיו מונחים‬
‫לעצמו חברותות‪ ,‬והיה יגע יום ולילה‬ ‫אחד על השני בלחץ ודוחק רב‪ ,‬ורבינו‬
‫בלימוד התורה הקדושה‪,‬‬ ‫אחרי שחלפו ימי המלחמה היה רבינו‬
‫וכאשר הגיע לארץ בחודש‬ ‫בשיא ימי בחרותו שנקטעו ביופיים לכמה‬ ‫שכב על הארץ תחת כולם‪,‬‬
‫חשוון תש"ח סיפר שהספיק‬ ‫שנים בימי הזעם הקשים‪ ,‬ולמרות זאת‬ ‫והייתה זעקתו גוברת על כולם‬
‫ללמוד במחנה בקפריסין‬ ‫חידש כנשר נעוריו ביתר שאת ועוז ולא‬ ‫מגודל הייסורים של המשא‬
‫כאלף ומאה דפי גמרא בע"פ‬ ‫נודע כי באו אל קרבו כל אותם תלאות‬ ‫הכבד‪ ,‬ולפתע נכנסו שלושה‬
‫וקרא על עצמו “ לולי תורתך‬ ‫ועל אף שאיבד כמעט את כל משפחתו‬ ‫נאצים ימ"ש ומבט רצחני‬
‫לא נרתע לאחוריו ואדרבה ויגבה ליבו‬ ‫בעיניהם וחלק מהאנשים‬
‫שעשועי אז אבדתי בעניי"‪.‬‬ ‫בדרכי השם ‪,‬וראו עליו במוחש את‬ ‫ברחו החוצה‪ ,‬וחלקם ניסו‬
‫להסתתר ‪ ,‬ורק רבינו נשאר‬
‫בחודש חשוון שנת תש"ח‬ ‫ללא כוח ויכולת לזוז‪ ,‬ובאין‬
‫הגיע רבינו שוב לארץ הקודש‬ ‫מפלט‪ ,‬נשא עיניו למקום ויזעק‬
‫בעירום וחוסר כל‪ ,‬ומיד חיפש‬ ‫אל השם בצר לו‪" :‬רבש"ע מה‬
‫ישיבה להמשיך ולשקוע‬ ‫יצא לך מזה שאמות כאן‪ ,‬אני‬
‫בלימוד התורה משוש חייו‪,‬‬ ‫מבטיח לך שאם תעשה לי‬
‫ונכנס לישיבת דושינסקיא‬ ‫ניסים תמיד אספרם ואגדל‬
‫בעיה"ק ירושלים‪ ,‬ושם למד‬ ‫שמך " ושם ידיו על עיניו וצייר‬
‫ביגיעה ושקיעות עצומה‬ ‫שם הוי"ה ב"ה‪ ,‬ואת שם‬
‫מבוקר עד ליל‪ ,‬והעידו עליו‬ ‫זקנו מרן הבעש"ט הקדוש‬
‫הלומדים שם באותה תקופה‪,‬‬ ‫רבי ישראל בן שרה‪ ,‬וכן את‬
‫שהיו מוצאים אותו בבוקר‬ ‫צורת אביו הק'‪ ,‬והנה פלא‬
‫יושב שקוע בלימודו באותה‬ ‫שאותם רשעים ארורים היכו‬
‫צורה בה ראוהו כשעזבו את בית‬ ‫מכות קשות ואכזריות את‬
‫המדרש בלילה‪ ,‬והיה לומד בניגון נפלא‬ ‫כל האנשים שמצאו שם‪ ,‬עד שפרחה‬
‫שהרנין את לב כל שומעיו‪ ,‬וכן סיפרו‬ ‫נשמתם‪ ,‬והשם היכה עיניהם בסנוורים‬
‫חבריו לישיבה‪ ,‬שלא היה חוזר לבית‬ ‫ולא ראו את רבינו‪ ,‬הגם שהיה גלוי‪ ,‬וכך‬
‫האכסניה כל השבוע‪ ,‬מרוב עסקיו‬ ‫ניצל ממוות לחיים‪ ,‬ותמיד סיפר ועודד‬
‫בתורה ובעבודת הבורא‪ ,‬רק לכבוד‬ ‫את חסידיו‪ :‬שאפילו חרב חדה מונחת‬
‫שבת קודש היה חוזר בלילה לישון‬ ‫על צווארו של אדם אל ימנע ואל יתיאש‬
‫באכסניה‪ ,‬ובשבתות בהם הרה"ק רבי‬
‫אהרון מבעלז היה נמצא בשבת בשכונת‬ ‫מן הרחמים‪.‬‬
‫קטמון‪ ,‬היה הולך רגלי להשתתף בטיש‬
‫אי אפשר לתאר את כל המאורעות‬
‫והניסים שעבר רבינו במשך שנות‬

‫‪7‬‬