Page 21 - ma
P. 21
עשיית הסוכה ובגדרי מעשה והכשר מצוה 21
שאינו בתורת שליחות .וכבר הארכתי במנחת אשר לבראשית )סימן כ"ג(
ועוד במש"כ הפר"ח )ביו"ד סי' ק"כ( לגבי טבילת כלים ,והמחנה
אפרים )בהל' שלוחין סי' י"א( לגבי עשיית המעקה ,דבמצוות שכל
עניינן רק בתוצאה לא צריך שליחות כלל ואף מי שמקיימן ע"י גויים
יכול לברך ,עי"ש.
אך באמת נראה פשוט דאף אם מצוה יש כאן חיוב ודאי שאין כאן.
דאין עיקר החיוב אלא הישיבה בסוכה ,ואין מצוה בעשייה אלא כדי
שנוכל לשבת בסוכה ,אך מ"מ כיון דכתיב חג הסוכות תעשה לך ,אף
העשייה הוי בכלל מעשה המצוה ,ודו"ק בזה .ואין לדחות דברינו מתוך
לשון השאילתות "דמחייבין דבית ישראל למעבד מטללתא ומיתב בה".
דנראה פשוט דאין הכרח מלשון זה שיש חיוב בעצם עשיית הסוכה
אלא דחייבין לעשות סוכה כדי שנוכל לישב בה ,ודו"ק בכ"ז.
אך מ"מ נראה דלדעת השאילתות יש ענין בעשיית הסוכה משום מצוה
בו יותר מבשלוחו ,כיון דמ"מ מעשה מצוה היא.
והנה הביאור הלכה )בסוס"י תרצ"ו( כתב לפי"ד הירושלמי הנ"ל ,דכיון
דמברכינן על עשיית הסוכה ע"כ צריך כל אחד לעשות סוכה לעצמו
ואינו יכול לפטור עצמו ע"י חבירו ]אף דמשמע מתו"ד דאכן הבין
שאין העשייה מצוה בעצם ומהות אלא הכשר ,עי"ש[.
ולענ"ד אין הכרח כלל ממה שמברכין ברכת המצוה דהוי חיוב ,שהרי
אף לדידן שלא מברכים אלא על גוף המצוה ולא על הכשרה כתב
הרמב"ם )בסוף הל' תרומות( שכהן מברך על אכילת תרומה ,אף שאין
בה חיוב כלל אלא רשות בלבד .וק"ו דלשיטת הירושלמי שמברכין על
הכשר מצוה פשיטא שמברך אף על הרשות ,ולכן תמוה לי מש"כ
הבה"ל ,ובאמת מסתבר דאף לשיטת השאילתות אינו חייב כלל בעשיית
הסוכה אלא מצוה של רשות היא ,וצ"ע.
