Page 31 - 30322
P. 31

‫הרגע הנוכחי ‪|31‬‬

‫אומץ להפר הבטחה נושנה‪ .‬אבל לפני שמת‪ ,‬ביקש שמישהו יעשה‬
                                                     ‫את זה בשבילו‪.‬‬

                                          ‫והמישהו הזה הוא אני‪.‬‬

                                                        ‫‪.3‬‬

‫ניגבתי אגלי זיעה שביצבצו על מצחי‪ .‬חום מעיק שרר בחלק הזה‬
‫של הבית‪ .‬האוויר היה דליל ומחניק‪ ,‬כמו בחדר מנועים בבטן‬

                                                              ‫ספינה‪.‬‬
‫הפשלתי שרוולים והרמתי את הפטיש בשתי ידיי‪ .‬הנפתי אותו‬

         ‫מעל ראשי לתנופה המרבית‪ .‬ואז הטחתי אותו במרכז הצלב‪.‬‬
‫צימצמתי עיניים כדי לחמוק מרסיסי הל ֵבנים והאבק‪ ,‬והלמתי‬

                                           ‫בפעם השנייה והשלישית‪.‬‬
‫בפעם הרביעית הרמתי את הפטיש בכוח רב‪ .‬וקרה דבר רע‪.‬‬
‫הוא פגע בשני צינורות שהיו מחוברים לתקרה‪ .‬שטף מים קפואים‬
‫נשפך עליי‪ ,‬עד שהתאפסתי וסגרתי את ברז המים הראשי‪ .‬השיטפון‬

                                                                ‫פסק‪.‬‬
                                                       ‫לעזאזל!‬
‫נרטבתי מכף רגל ועד ראש‪ .‬המים‪ ,‬קפואים וצהובים‪ ,‬הדיפו‬
‫ריח מעופש‪ .‬פשטתי מיד את החולצה והמכנסיים‪ .‬השכל הישר‬
‫הורה לי לעלות ולהחליף בגדים‪ ,‬אבל די היה בחמימות החדר‬
‫ובסקרנות לדעת מה מסתתר מאחורי הדלת כדי להחזיר אותי‬

                                                           ‫למלאכה‪.‬‬
‫ללא חולצה‪ ,‬בתחתוני בוקסר ורודים‪ ,‬המשכתי בכל הכוח להלום‬
‫בל ֵבנים בזעם‪ .‬דבריו של אבי הידהדו בראשי‪ :‬נדמה לי שמה שמסתתר‬

                       ‫מאחורי הדלת הזאת נורא הרבה יותר מגופה‪.‬‬
‫לאחר כתריסר מכות הרגשתי את משטח המתכת מאחורי הקיר‪.‬‬
‫כעבור רבע שעה חשפתי את הפתח כולו‪ :‬דלת נמוכה וצרה מברזל‬
‫מחושל‪ ,‬אכולת חלודה‪ .‬ניגבתי בזרועי את הזיעה מהחזה והתקרבתי‬
‫למסדרון‪ .‬על לוח נחושת ממוסמר לדלת ראיתי שושנת רוחות חרותה‬

                                                            ‫במתכת‪.‬‬
   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   36