Page 27 - 30322
P. 27
הרגע הנוכחי |27
"זה קרה בסוף ,1947שלושה חודשים אחרי שקנה את המגדלור
ואת הבית הקטן .אמא ואבא אהבו את המקום והתכוונו להפוך אותו
לבית קיט .באותה תקופה גרנו באולבני .בבוקר שבת אחד אבא שלי
קיבל טלפון מהשריף של מחוז ברנסטייבל ,שהודיע לו שעץ נפל
בלילה על עמוד חשמל בשטח .הוא גם אמר שהסערה פגעה בגג
הרעפים של הבית .אבא שלי נכנס למכונית ונסע למגדלור כדי לבדוק
את היקף הנזק .הוא מעולם לא חזר".
"מה זאת אומרת?"
"כעבור יומיים מצאנו את האולדסמוביל הישנה שלו חונה מול
הבניין בלי זכר לאבא .השוטרים בדקו את המגדלור וסקרו את האזור
לאורך ולרוחב ,אבל לא מצאו שום רמז שיסביר את ההיעלמות.
אמא שלי המשיכה לקוות ,וחיכתה .ימים ,שבועות ,חודשים ...עד
שבתחילת מאי 1949שופט הכריז שאבא שלי מת רשמית כדי שאפשר
יהיה לרשת אותו".
הסיפור נעשה מפתיע יותר ויותר .מעולם לא שמעתי אותו!
"אמא שלך חיכתה חמש שנים לפני שהעמידה את המגדלור
למכירה?"
"אמא שלי לא רצתה לשמוע יותר על הבית הזה .היא איבדה עניין
עד שהייתה צריכה כסף .אז היא העבירה אותו לסוכן נדל"ן בניו יורק
וביקשה ממנו לא לפרסם את המכירה למקומיים ,כי הם שמעו על
ההיעלמות של אבא וחשבו שהמגדלור מביא מזל רע".
"ומאז לא שמעתן מאבא שלך?"
"מעולם לא ",ענתה.
ולפני שהספקתי להמשיך לשאול ,הוסיפה" ,חוץ מפעם אחת".
שמרתי על שתיקה כדי לאפשר לה להרחיב.
"בספטמבר 1954קרתה תאונה איומה בניו יורק בין התחנות
ריצ'מונד היל וג'מייקה .בית מטבחיים של ממש .בשעת השיא רכבת
עמוסה התנגשה במהירות עצומה ברכבת אחרת שנכנסה לתחנה .יותר
מתשעים איש מתו בתאונה וכמעט ארבע מאות נפצעו .אחד מאסונות
הרכבת הכי חמורים בכל הזמנים".
"שמעתי על זה פעם ,אבל מה הקשר לאבא שלך?"
