Page 37 - 30322
P. 37
1992
אורות העיר
הדרך לגיהינום כבושה היטב,
כך שאין היא נדרשת לתחזוקה.
— רות רנדל
.0
ריחות עזים של מור ועץ ממורק.
ניחוחות שרף של קטורת ושעוות נרות .
מקדחה קודחת בתוך ראשי.
אני מנסה לפקוח עיניים אבל עפעפיי דבוקים .אני שכוב על
רצפה קרה ונוקשה .הלחי שלי מעוכה כנגד האבן .אני רועד ,קודח
מחום .אני משהק .כאב מעיק על חזי ,מונע ממני נשימה סדירה.
גרוני ניחר ,ובפי טעם בטון .אני ממשיך לשכב כמה שניות ,לא
מסוגל לזוז.
.1
אט־אט הדממה סביבי התחלפה ברחש של המון זועם .נהמות כעס.
אבל על מה?
במאמץ על־אנושי קמתי ופקחתי עיניים .עיניי צרבו וראייתי היתה
מטושטשת .בחנתי במאמץ את המתרחש סביבי.
אור קלוש ,צלב ,פמוט עם נרות ,חופת ברונזה ,מזבח שיש .מעדתי
