Page 40 - 30322
P. 40
| 40גיום מוסו
.3
20:00
בתא המעצר
טמנתי את פניי בידיים ושיפשפתי את הרקות באגודלים ,חולם על
שלוש גלולות אספירין ואינפוזיה אנטי־דלקתית.
לאחר המעצר שלי הסיעה אותי ניידת משטרה לתחנת מרחב ,17
מבצר ל ֵבנים חומות בצומת של לקסינגטון ורחוב .52ברגע שהגענו
כלאו אותי בתא משותף בחברת חסרי בית ,פושעים קטנים וסוחרי
סמים.
התא היה ממוקם במרתף הבניין ,והיה כמו תנור .בלי מזגן ,בלי
חלונות ,בלי טיפת אוויר .בחורף כנראה היה בו קפוא .בקיץ אנשים
הזיעו בו כמו בסאונה .ישבתי על ספסל צמוד לקיר וחיכיתי שלוש
שעות בלי שאיש טרח לספק לי בגדים .בלי חולצה ,אך ורק בתחתוני
הבוקסר הוורודים והמנוקדים שלי ,סבלתי מכל ההצקות האפשריות
מצד "חבריי" לתא.
מתי ייגמר הסיוט הזה?
"מלהיב אותך להסתובב ערום ,חתיכת מתרומם?"
עברה שעה מאז שהבטלן שישב לצדי התחיל להציק לי .הוא היה
רזה כמו כלב רחוב ,נראה נורא ,עם פנים אדומות פצועות ומתקלפות.
כנראה בקריז .שוב ושוב הוא הטיח קללות וגירד את זקנו המצהיב
והעבות עד זוב דם .במוקד החירום שבו עבדתי בבוסטון הביאו לנו
כל יום אנשים כאלה ,שנשברו בגלל החיים והרחוב ,שבריריים אך
תוקפניים ,מנותקים מהמציאות .חלקם בתרדמת בעקבות הרעלת
אלכוהול ,חלקם סבלו ממכות קור או הפרעות פסיכיאטריות.
"יופי של לבוש כדי לשפשף את המוט ,מה ,נושך כריות?"
הוא הציק לי אבל גם הפחיד אותי .סובבתי את הראש בהתעלמות
ממנו .פתאום הוא קם ותפס בזרועי.
"תגיד ,אין לך קצת אלכוהול מוסתר בתחתונים או בברז הגדול
שלך"...
הדפתי אותו מעליי בעדינות .למרות החום הוא היה לבוש מעיל
צמר עבה ומטונף .כשצנח בחזרה על הספסל ,ראיתי עיתון מקופל
