Page 45 - 30322
P. 45
הרגע הנוכחי |45
גרנד סנטרל .הוא היה תוקפני ,מבולבל ,וכבר לא ידע מי הוא או איפה
הוא".
"ואתה ,הבן שלו ,אישפזת אותו בעצמך?"
"שלא תחשוב שעשיתי את זה בשמחה!" התפוצץ פרנק" .הוא
נעדר יותר מעשרים וארבע שנים .הוא היה חולה ,אלים ,בלתי נשלט.
הוא סיפר כל מיני דברים! האשים את עצמו ברצח אישה .ולא קיבלתי
את ההחלטה הזאת לבד .כמה מומחים פסיכיאטריים קבעו ללא ספק:
הזיות רדיפה ,פסיכוזה ,דמנציה סנילית".
"אבל איך יכולת לשמור את הסוד הזה? הייתה לי זכות לדעת!
שללת ממני סבא .יכולתי לבקר אותו ,באמת".
"שטויות! לא היית אוהב את מה שנהיה ממנו .איזו תועלת היית
מפיק מלבקר צמח? הוא רק היה פוגע בך!"
סירבתי להסכים איתו.
"מי ידע? אמא? אחותי? אחי?"
"רק אמא שלך הייתה בסוד העניינים .מה אתה חושב? עשיתי
הכול כדי שזה לא יצא החוצה .רציתי להגן על המשפחה שלנו ,להגן
על החברה".
"פחדת ממה יגידו השכנים ,כרגיל ...זה תמיד היה הדבר הכי חשוב
מבחינתך ,מה?"
"אתה מפריע לי ,ארתור!"
עמדתי לענות ,אבל הוא כבר ניתק.
.5
09:00למחרת
"אתה יודע מה אומרים ,בחור ,אין הזדמנות שנייה לרושם ראשוני".
בשעה שחיכינו במסדרונות בית המשפט ,ג'פרי וקסלר עזר לי
לסדר את קשר העניבה .העוזרת שלו ,חמושה במברשת איפור ,ניסתה
להסוות את העיגולים השחורים תחת עיניי ואת פניי החיוורות בעזרת
מייק אפ .היו לנו רק כמה דקות להחליט איזו אסטרטגיה לאמץ לפני
שאופיע בפני השופט ,אבל מתוך נאמנות לתפיסת העולם של אבא
שלי ,מראית העין הייתה חשובה לג'פרי יותר מהתיק עצמו.
