Page 47 - 30322
P. 47
הרגע הנוכחי |47
הגופניים שבים אליי .המפרקים חזרו לגמישותם .נשמתי היטב ,וכאב
הראש נעלם .רק הבטן כאבה וקירקרה .עצרתי ב"דאנקן דונאטס"
וקניתי כוס קפה גדולה ודונאט לפני שחזרתי להתמקד בענייניי.
שדירות פארק ,מדיסון ,השדירה החמישית .בפעם האחרונה שכף
רגלי דרכה בניו יורק ,חגגתי מסיבת רווקים של אחד מעמיתיי
הרופאים .התחנה הראשונה הייתה ניו יורק ,ומשם נסענו לאטלנטיק
סיטי .זכרתי ששכרנו רכב מדוכן "הרץ" במלון "מריוט מרקיז",
שידוע בזכות הבר הגבוה והמסתובב שמספק נוף של 360מעלות
של מנהטן.
כשהגעתי לטיימס סקוור ,עלתה בי אותה הבחילה כמו תמיד .אם
בלילה מפלי הניאון הסתירו את הסרטן שכירסם בה ,חשופה לאור
יום השכונה לא הצליחה להסתיר את הצד הבזוי שלה :השלטים
של מועדוני החשפנות וחלונות בתי הקולנוע שהציגו סרטי פורנו
נכבשו על ידי חסרי בית מסוממים ,מתים מהלכים וזונות רצוצות.
כמה תיירים פישפשו בחנויות מזכרות עגמומיות .טיפוס נטול שיניים
פשט יד ,שלט "חולה איידס" קשור בחבל לצווארו .מושבת מצורעים
בצומת הדרכים של העולם — טיימס סקוור.
חציתי את ברודוויי וירדתי לתוך מעבר תת־קרקעי שהוביל אל
לובי המלון .מצאתי בקלות את דוכן השכרת הרכב .הפקיד וידא
במחשב שהנתונים שלי עדיין מעודכנים אצלם .כדי לחסוך זמן
הסכמתי למכונית הראשונה שהוצעה לי :מאזדה נבאחו ,שתי דלתות,
קווים חדים ורבועים .בזמן התשלום הופתעתי לגלות בהקלה שכרטיס
האשראי שלי עדיין פעיל .התיישבתי מאחורי ההגה ויצאתי ממנהטן
בכביש אף־די־אר לכיוון צפון.
כדי לשחזר את הזיכרון היה עליי לשוב אל הטראומה הראשונית,
ל ָמקום שבו הכול התחיל :המרתף במגדלור 24הרוחות .במהלך
הנסיעה של ארבע שעות לקייפ קוד החלפתי תחנות ברדיו ,מחדשות,
למוזיקה ,וחזרה לסירוגין .ארבע שעות של למידה מואצת כדי לפצות
על "היעדר" של יותר משנה .עמדתי על הפופולריות של ביל קלינטון,
שעל קיומו לא ידעתי שנה קודם לכן ,ושל להקת רוק אלטרנטיבי
חדשה בשם "נירוונה" ,שהגיטרות שלה פלשו אל גלי הרדיו.
