Page 52 - 30322
P. 52
| 52גיום מוסו
בווילון המקלחת ,אבל הרצפה היתה חלקה ונמרחתי עם הפרצוף
על הכיור.
הצעירה המבועתת יצאה מהמקלחת ,לקחה מגבת וזינקה החוצה
מחדר האמבטיה.
בעודי שרוע שמעתי אותה צועקת בבלבול לשכנות שלה .המילים
הגיעו לאוזניי מקוטעות ומבולבלות ,אבל הצלחתי לקלוט "אנס...
באמבטיה שלי ...תקראו למשטרה".
מקופל לשניים ,המום כולי ,ניסיתי לנגב את המים מעיניי .האף
שלי דימם .לא נשאר לי אוויר ,כאילו סיימתי ריצת מרתון...
המוח שלי הורה לי לקום ,אבל הגוף נותר מאובן .ובכל זאת היה
ברור לי שאני בסכנה רצינית .למדתי את הלקח מקתדרלת פטריק
הקדוש .עליי להימנע מאזיקים בכל מחיר .אזרתי כוחות ,ובמאמץ
נואש קמתי לסקור את החדר ,התקרבתי אל חלון הזכוכית ופתחתי
אותו .הוא השקיף אל כביש פרטי שנדחק בין שני בניינים .הטיתי את
הראש ,ובמרחק ראיתי שדירה גדולה של ארבעה נתיבים ,בזווית ישרה
אך משופעת.
מוניות צהובות בוהקות ,חזיתות של בתי ל ֵבנים וברזל מחושל,
דו ֵדי מים על הגגות :אין ספק ,חזרתי לניו יורק.
אבל לאן בדיוק?
ובעיקר ...מתי?
הקולות בדירה התעצמו .טיפסתי על מסגרת החלון ונאחזתי בגרם
של מדרגות החירום ממתכת .מיהרתי לרדת בהן אל הרחוב ,ובחרתי
כיוון אקראי לרוץ אליו ככל שגופי איפשר לי .מבטי ננעץ בשני שלטי
רחוב בצבעי ירוק־לבן שניצבו זה מעל זה בצומת :מפגש של שדירת
אמסטרדם ורחוב .109אז אני בצפון־מערב מנהטן ,ברובע הסטודנטים
של מורנינגסייד הייטס .שמעתי סירנת משטרה מתקרבת .מרוב בהלה
פניתי בחדות שמאלה כדי לצאת מהשדירה ,ומצאתי מפלט בסמטה
צרה מעוטרת שיחים לכל אורכה.
נדחקתי בין שני בניינים ונצמדתי לקיר כדי להסתתר ולהתאושש.
ירקתי דם על השרוול שלי .החליפה הייתה רטובה לחלוטין .לבשתי
בבירור את אותם בגדים שג'פרי וקסלר הביא לי .מבטי נשלח