Page 53 - 30322
P. 53
הרגע הנוכחי |53
אוטומטית לפרק היד .עדיין ענדתי את השעון של סבא שלי .האביזר
האופנתי הורה שהשעה היא קצת אחרי תשע בבוקר.
אבל באיזה יום?
ניסיתי להתרכז .הזיכרון האחרון שלי :פיר המעלית של הדירה,
שקיות מצרכים על הרצפה ,התקף ַאלים בדומה לזה שחוויתי לראשונה
במרתף המגדלור...
התעטשתי .מזג האוויר היה נעים ,השמיים כחולים ,השמש כבר
חמה .למרות כל זה שיניי נקשו.
נזקקתי לבגדים חדשים.
הרמתי מבט — כביסה תלויה על החלונות .לא ממש הבגדים
שחלמתי עליהם ,אבל לא הייתה לי הפריווילגיה להיות בררן .קפצתי
על ְמכל האשפה ועליתי עליו ,עד שהצלחתי להגיע לבגדים .משכתי
אותם ,ולבשתי את שנפל לידיי :מכנסי פשתן ,סווטשרט מפוספס של
ה"ינקיז" וז'קט ג'ינס .שום פריט לא היה במידה שלי — המכנסיים
רחבים בקרסוליים ,הז'קט צמוד מדי — אבל לפחות הייתי יבש.
הוצאתי את השטרות והמטבעות מכיס החליפה והשלכתי את הבגדים
הרטובים לאשפה.
חזרתי לשדירה ונטמעתי בהמון .נתקפתי שוב סחרחורת ,וכאב
הבטן התחלף בכאב ראש .היה עליי לאכול משהו אם רציתי להתרכז
ולחשוב .הבחנתי בדיינר בצד השני של הרחוב .אבל לפני שהגעתי
אליו ,הכנסתי שני מטבעות של רבע דולר למכונת העיתונים
האוטומטית .הסתכלתי בתאריך שבעמוד הראשון ,אף שחששתי ממה
שיתגלה לי.
התאריך היה יום שלישי 14 ,בספטמבר.1993 ,
.2
"הנה הביצים ,הטוסטים והקפה שלך ,אדוני".
המלצרית הניחה כוס וצלחת על שולחן הפורמייקה וחייכה אליי
לפני שיצאה מאחורי הדלפק .בעודי טורף את ארוחת הבוקר שלי,
עילעלתי ב"ניו יורק טיימס" בעיון:
