Page 54 - 30322
P. 54
| 54גיום מוסו
יצחק רבין ויאסר ערפאת חותמים הסכם שלום
הנשיא קלינטון מצדיע ל"הימור האמיץ"
לצד הכתבה הופיעה תמונה בלתי צפויה שעוררה רושם עז :בחזית
הבית הלבן ,ביל קלינטון עם חיוך על פניו ובזרועות פתוחות מקדם
את לחיצת הידיים שבין ראש ממשלת ישראל מימינו וראש אש"ף
משמאלו.
המחווה הסמלית והצהרות המשתתפים הפיחו תקווה לשלום קרב
ובא בין שני העמים האויבים .אבל האם הייתי במציאות או בממד
רביעי?
ניסיתי להעריך את המצב שנקלעתי אליו .הפעם ,ארבעה־עשר
חודשים חלפו מאז הזיכרונות האחרונים שלי .קפיצה חדשה בזמן,
אכזרית וחסרת פשר .הפוגה ארוכה באופן יוצא דופן.
אלוהים אדירים ,מה קורה לי?
הרגשתי שידיי רועדות .נתקפתי פחד .הייתי מבועת כמו ילד
שבטוח שמסתתרת לו מפלצת מתחת למיטה .ידעתי שעובר עליי
אירוע חמור שמסיט את חיי מהמסלול.
נשמתי עמוק כדי להירגע ,כפי שייעצתי לעתים למטופלים שלי.
היה עליי להתמודד ולא להיכנע .אבל למי אוכל לפנות? ממי אבקש
עזרה?
התשובה הגיעה עד מהרה :בעיקר לא לאבא שלי ,שידע רק לשקר
לי .אדם אחר הופיע בעיני רוחי ,היחיד שנשאר בחיים וכנראה ָחווה
את מה שאני ח ֹווה :סבא שלי ,סאליבן קוסטלו.
המלצרית הסתובבה בין השולחנות למלא מחדש את ספלי הקפה.
ניצלתי את ההזדמנות כדי לבקש ממנה מפה של העיר בהבטחה לטיפ
נדיב.
על אף שהיה חם ,לגמתי מהקפה וחשבתי על מה שאבא שלי אמר:
סבא שלך לא מת .הוא בניו יורק .מאושפז בבית חולים פסיכיאטרי
ברוזוולט איילנד.
במפה שהביאה לי המלצרית ,ראיתי את חלקת היבשה הקטנה בלב
האיסט ריבר :רוזוולט איילנד היה אי יוצא דופן שנדחק בין מנהטן