Page 54 - 30322
P. 54

‫‪ | 54‬גיום מוסו‬

          ‫יצחק רבין ויאסר ערפאת חותמים הסכם שלום‬

             ‫הנשיא קלינטון מצדיע ל"הימור האמיץ"‬

‫לצד הכתבה הופיעה תמונה בלתי צפויה שעוררה רושם עז‪ :‬בחזית‬
‫הבית הלבן‪ ,‬ביל קלינטון עם חיוך על פניו ובזרועות פתוחות מקדם‬
‫את לחיצת הידיים שבין ראש ממשלת ישראל מימינו וראש אש"ף‬

                                                           ‫משמאלו‪.‬‬
‫המחווה הסמלית והצהרות המשתתפים הפיחו תקווה לשלום קרב‬
‫ובא בין שני העמים האויבים‪ .‬אבל האם הייתי במציאות או בממד‬

                                                              ‫רביעי?‬
‫ניסיתי להעריך את המצב שנקלעתי אליו‪ .‬הפעם‪ ,‬ארבעה־עשר‬
‫חודשים חלפו מאז הזיכרונות האחרונים שלי‪ .‬קפיצה חדשה בזמן‪,‬‬

               ‫אכזרית וחסרת פשר‪ .‬הפוגה ארוכה באופן יוצא דופן‪.‬‬
                                  ‫אלוהים אדירים‪ ,‬מה קורה לי?‬

‫הרגשתי שידיי רועדות‪ .‬נתקפתי פחד‪ .‬הייתי מבועת כמו ילד‬
‫שבטוח שמסתתרת לו מפלצת מתחת למיטה‪ .‬ידעתי שעובר עליי‬

                              ‫אירוע חמור שמסיט את חיי מהמסלול‪.‬‬
‫נשמתי עמוק כדי להירגע‪ ,‬כפי שייעצתי לעתים למטופלים שלי‪.‬‬
‫היה עליי להתמודד ולא להיכנע‪ .‬אבל למי אוכל לפנות? ממי אבקש‬

                                                              ‫עזרה?‬
‫התשובה הגיעה עד מהרה‪ :‬בעיקר לא לאבא שלי‪ ,‬שידע רק לשקר‬
‫לי‪ .‬אדם אחר הופיע בעיני רוחי‪ ,‬היחיד שנשאר בחיים וכנראה ָחווה‬

                      ‫את מה שאני ח ֹווה‪ :‬סבא שלי‪ ,‬סאליבן קוסטלו‪.‬‬
‫המלצרית הסתובבה בין השולחנות למלא מחדש את ספלי הקפה‪.‬‬
‫ניצלתי את ההזדמנות כדי לבקש ממנה מפה של העיר בהבטחה לטיפ‬

                                                               ‫נדיב‪.‬‬
‫על אף שהיה חם‪ ,‬לגמתי מהקפה וחשבתי על מה שאבא שלי אמר‪:‬‬
‫סבא שלך לא מת‪ .‬הוא בניו יורק‪ .‬מאושפז בבית חולים פסיכיאטרי‬

                                                   ‫ברוזוולט איילנד‪.‬‬
‫במפה שהביאה לי המלצרית‪ ,‬ראיתי את חלקת היבשה הקטנה בלב‬
‫האיסט ריבר‪ :‬רוזוולט איילנד היה אי יוצא דופן שנדחק בין מנהטן‬
   49   50   51   52   53   54   55   56   57   58   59