Page 119 - PIN-V2
P. 119
ההלכה שבתורה | תורת גילה 101
ת שפרמשתטרה
-לגבי החזר כספי לבעה"ב על החלק שלא עבד עבורו
במקרה שכבר שילם לו בעה"ב עבור כל יום העבודה ,וכעת לאחר הפיטורים מבקש בעל
הבית להחזיר לו את ההפרש מכיון שלא סיים העבודה – נחלקו בזה הפוסקים ,לש"ך :אין
צריך להחזיר כלום( .ש"ך שם ס"ק מ"ט) אולם הושב הכהן חולק :שצריך להחזיר ,אא"כ אמר
בעל הבית "ואין לי עליך כלום"( .פת"ש שם ס"ק ט"ז) .ולמעשה יכול הפועל לומר קים לי כדעת
הש"ך ,ואין צריך ליתן ההפרש.
יום שישי
-במקום שיודע העובד שיש סיכוי גדול שלא יצטרך להשלים מלאכתו
השוכר מלמד וחלה התלמיד [שאין נוח למלמד לילך בטל] ,אפילו אם רגיל הילד בחולי
זה ,והמלמד מהעיר ומכיר בו – ההפסד הוא על המלמד .וכן אם אין הילד רגיל באותו חולי,
והוא הדין אם מת הנער – ההפסד הוא על המלמד ,ואין חייב האבא לשלם עבור שאר השנה.
(שו"ע חו"מ סי' של"ד סעי' ד')
אולם אם הילד רגיל בחולי ,ואין המלמד מכיר בו ,כגון שאינו מן העיר – פסידא דבעל הבית,
ונותן לו כל שכרו משלם ,דכל לומדי תורה יותר נוח להן ללמוד מלילך בטל( .שו"ע ורמ"א שם)
-חיוב הפועל להיות כשיר לעבודה שלא יחליש כוחו
אין הפועל רשאי לעשות מלאכה בלילה ולהשכיר עצמו ביום.
ולא ירעב ויסגף עצמו ויאכיל מזונותיו לבניו מפני ביטול מלאכתו של בעה"ב ,שהרי מחליש
כחו שלא יוכל לעשות מלאכת בעה"ב בכח( .שו"ע חו"מ סי' של"ז סעי' י"ט)
יום שבת
-חיוב דקדוק הפועל במלאכה
מוזהר הפועל שלא יבטל מעט כאן ומעט כאן ,אלא חייב לדקדק על עצמו בזמן ,שהרי
הקפידו על ברכה רביעית של ברכת המזון שלא יברך אותה( .שו"ע חו"מ סי' של"ז סעי' כ')
-חיוב לעבוד בכל כחו
חייב הפועל לעבוד בכל כוחו ,שהרי יעקב הצדיק אמר :כי בכל כחי עבדתי את אביכן( .שו"ע
שם)
ושכר המדקדק בזה ,שמקבל שכרו בעוה”ז ,וכפי שמצינו ביעקב שבגלל שעבר בכל כוחו,
נטל שכרו בעוה"ז ,שנאמר" :ויפרוץ האיש מאד מאד"( .שו"ע שם)
