Page 116 - PIN-V2
P. 116
ההלכה שבתורה | תורת גילה 98
נרכררשנר ופרתובירה
פרשת משפטים
דיני שכירות פועלים
כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד ובשבעת יצא לחפשי חנם (כא.ב)
בפרשתנו מבואר דין עבד עברי וחובתו לעבוד שש שנים אצל אדונו.
ונבאר בהרחבה דיני עובד ומעביד אשר נלמדים מדיני עבד עברי [וכפי שמסודרים דינים אלו
בשו"ע חו"מ סי' שלג]:
יום ראשון
-תנאי התעסוקה
השוכר פועלים ינהג עמהם כמנהג אותה המדינה בהם הוא מעסיקם ,כלומר כפי חוקי
אותה מדינה( .שו"ע חו"מ סי' של"א סעי' א')
גדר מנהג המדינה – אינו קרוי מנהג אלא דבר השכיח ונעשה הרבה פעמים ,אבל דבר שאינו
נעשה רק פעם אחת או שני פעמים אינו קרוי מנהג( .רמ"א שם)
ממילא תנאים המקובלים ושכיחים בשוק העבודה ,כהפסקות העובד למנוחה לאכילה
ולתפילה וכדו' ,וכן תנאי הפיטורים כהתרעה מראש ,פיצויים וכדו' – מחייבים את בעל
הבית ,מצד ההלכה ,ולא מצד חשש מחוקי המדינה.
-התחייבות לעבודה למשך מספר שנים
נחלקו הפוסקים בדבר האם מותר ,ולכמה שנים מותר – הרמ"א פסק :שאסור לפועל
אפילו מלמד או סופר להשכיר עצמו להיות בבית בעל הבית בקבע שלשה שנים( .רמ"א חו”מ
סימן שלג סעי' ג') [הטעם :שנאמר "כי לי בני ישראל עבדים" -ולא עבדים לעבדים ,דג' שנים שם עבד ושכיר עליו
דכתיב (בישעיה) מקצה שלש שנים כשני שכיר כו'( .רמ"א וסמ"ע ס”ק ט"ו)] אך התוספות (בב"מ י') חלקו ופסקו:
שמותר אפי' יותר מג' שנים[ .הטעם :דדוקא ע"ע שא"י לחזור בו ואינו יוצא קודם זמנו אלא בשטר שחרור
עובר משום עבדי הם]( .ש"ך י"ז) ואולם החתם סופר ע"פ שיטת הרש"י :שאין לאסור להתחייב
לעבוד יותר מג' שנים ,רק שיזהר שלא יהא מושכר לשש שנים( .פת"ש שם ס”ק ו')
וראוי להחמיר בזה כרמ”א היכא דאפשר.
ואולם ,אם הוא עני ביותר ,שאין לו אפי' כסות – לכו"ע ,מותר למכור את עצמו .ופשיטא
דהיכא דמותר למכור את עצמו מותר אפי' לשנים הרבה( .ש"ך שם ס”ק ט"ז)
