Page 118 - PIN-V2
P. 118
ההלכה שבתורה | תורת גילה 100
נרכררשנר ופרתובירה
-אם חזרו בהם הפועלים באמצע העבודה ,ורוצה בעה"ב להטעות הפועלים בכדי
שיסיימו העבודה
אם היה מוצא פועלים אחרים לשכור כששכר את אלו ועכשיו אינו מוצא ,שוכר עליהם או
מטען( .שו"ע שם סעי' ה')
כיצד מטען? אומר להם סלע קצצתי לכם בואו וטלו שתים עד שיגמרו מלאכתן ולא יתן להם
אלא מה שפסק תחילה ,ואפילו נתן להם השתים מחזיר מהם התוספת( .שו"ע)
אולם אם גם מתחלה כששכרן לא היה מוצא פועלים אחרים לשכרן למלאכה זו – דלא
מיקרי גורמי היזק ,דהא זולתן ג"כ נעשה לו ההיזק( .סמ"ע כ"ב)
וכ"ש אם מצא כעת פועלים אחרים [לשכור] והטעה את אלו – צריך ליתן להם כפי מה
שפסק להן באחרונה( .רמ"א שם סעי' ה')
-חזרת פועל שאינו מקבל שכר על עבודתו
פועל שעושה בחנם עם בעל הבית – יכול לחזור אפילו בדבר האבוד( .רמ"א שם סעי' ה')
יום רביעי
-כשביקש מאומן לעשות לו מלאכה ולא בא לקחתה
אמר לאומן עשה לי דבר פלוני ואקחנו ממך ועשאו האומן ,ואח"כ אינו רוצה לקחתו והוא
דבר שאם לא יקחנו מיד יפסיד – חייב לשלם לו( .שו"ע שם סעי' ח')
-לגבי הטיפול בכלי למוכרו [בכדי לקזז מהפסד האומן]
תלוי הדבר בשני אופנים:
אם עשה האומן משל עצמו – הטפול מוטל על האומן למכור הכלי .רק ההפסד צריך הבעה"ב
להוסיף לו.
אבל עשה האומן משל בעל הבית – הטירחא מוטל על בעל הבית למכרו( .סמ"ע שם ס”ק ל' וש"ך
שם ס”ק מ"א)
יום חמישי
-פיטורי מעביד את העובד
סלקו בעל הבית מהעבודה ואמר לו בעל פה "לך מעימדי" [אפילו בדרך כעס] ,וכעת
מבקש בעל הבית שיחזור לעבודה מכיון שאין לו מחליף ראוי כמותו -תלוי הדבר באיזה סוג
עבודה מדובר:
אם הוא עובד כמלמד [וכדומה] -שיש לו שעבוד לאדם נוסף [התלמידים] מלבד מנהל בית
הספר -אף שאמר לו המנהל לך מעמדי ונתרצה המלמד ,יוכל המנהל לחזור בו ולעכבו ,דאינו
יכול למחול שעבודו של נער( .רמ"א)
[אולם אם כתב לו מכתב פיטורין ,נחלקו בזה הפוסקים ולדעת המהרשד"ם :אף כשיש לו שעבוד לאדם
נוסף -כתיבה מועילה בזה ,ונמחל שעבודו ,ושוב אינו חיב לשוב לעבודה (ודלא כש"ך שם ס"ק מ"ו)]
אולם בשאר פועל שאין לו שעבוד לאדם נוסף ,כשיפוצניק ,נגר וכדו' -שאמר לו בעה"ב
באמצע העבודה "לך מעמדי" – נחלקו בזה הפוסקים ,לדעת המהר"מ מהר"מ :אפי' בשאר
פועל לא מועילה אמירה זו לפוטרו מהמלאכה .אולם לדעת רוב הפוסקים [רמ"א ש"ך ועוד]:
פטור בלא מחילה .וכן עיקר( .רמ"א וש"ך ס"ק מ"ז-מ"ח)
