Page 117 - PIN-V2
P. 117

‫ההלכה שבתורה | תורת גילה ‪99‬‬

                                                           ‫ת שפרמשתטרה‬

                                                                                                                                                     ‫יום שני‬

                                   ‫‪ -‬פועל המבקש להפסיק את העבודה באמצע היום‬
     ‫פועל המבקש להפסיק את העבודה באמצע היום [כגון שהתעייף לפתע‪ ,‬או כשרב עם בעל הבית‬
     ‫וכדו']‪ ,‬ולוותר על תשלום שאר העבודה‪ .‬תלוי הדבר אם המלאכה נחשבת כדבר האבד או לא‪:‬‬
     ‫כשאין המלאכה דבר האבד – יכול הפועל להפסיק את העבודה באמצע היום‪( .‬שו"ע שם סעי' ג')‬
     ‫ואפילו קבל כבר דמי שכירותו ואין בידו שם דבר לשלם לבעל הבית – יכול לחזור בו‪ ,‬והמעות‬

           ‫חוב עליו‪ .‬מהטעם שנאמר "כי לי בני ישראל עבדים"‪ -‬ולא עבדים לעבדים‪( .‬שו"ע שם)‬
     ‫אולם אם נשתעבד בקנין – נחלקו הפוסקים האם יכול לחזור בו ‪ -‬הש"ך ריב"ש וקצות פסקו‪:‬‬
     ‫שיכול לחזור בו גם אם עשו קנין ביניהם‪ ,‬משום דכתיב "כי לי בני ישראל עבדים"‪ .‬אך הד"מ‬

                                    ‫ושבות יעקב פסקו‪ :‬שאינו יכול לחזור בו‪( .‬ש"ך י"ד ופת"ש ה')‬

       ‫[ואם רוצה אח"כ לילך לעבוד אצל בעל הבית אחר – נחלקו בזה הפוסקים‪ ,‬לספר מאמר קדישין וספר עטרת צבי‪ :‬אין שומעין לו‪.‬‬
                                              ‫אך לתשובת מים חיים‪ :‬יכול לחזור מראשון‪ ,‬גם אם הולך לעבוד אצל השני אם ירצה]‪.‬‬

                                                    ‫‪ -‬אולם אם המלאכה הינה דבר האבד‪:‬‬
     ‫כגון פועל המבקש להפסיק את העבודה באמצע היום‪ ,‬וגורם מחמת עזיבתו להפסד ונזק‬

                                 ‫בלתי הפיך לבעל הבית – אינו יכול לחזור בו‪( .‬שו"ע שם סעי' ה')‬
     ‫וכשאין שם פועלים לשכור בשכרן להשלים המלאכה – בדבר האבד‪ ,‬מותר לשכור פועלים‬
     ‫אחרים אפילו אם צריך ליטול משכר הראשונים‪ .‬ושוכר עליהם פועלים וגומרין מלאכתן שלא‬
     ‫תאבד‪ ,‬וכל שיוסיף לאלו הפועלים האחרים על מה שפסק לראשונים‪ ,‬נוטל מהראשונים עד‬

                                                     ‫כדי שכרן של ראשונים‪( .‬שו"ע שם סעי' ו')‬
     ‫ואולם‪ ,‬אם חוזר בו מחמת אונס‪ ,‬כגון שחלה הוא או אשתו ובניו‪ ,‬או ששמע שמת לו מת –‬

                                                             ‫מותר לחזור בו‪( .‬שו"ע ורמ"א שם)‬
                           ‫‪ -‬לגבי תשלום שכרו של פועל המפסיק את העבודה באמצע היום‬
            ‫אין בעל הבית צריך לשלם להם כל שכרם‪ ,‬רק מה שעשו וידם על העליונה‪( .‬רמ"א)‬

                                                                                                                                                  ‫יום שלישי‬

                                    ‫‪ -‬כמה שכר מקבל הפועל שחזר בו אחר שהתחיל‬
                                         ‫כשהפועל הוא שחזר בו – תלוי איזה סוג פועל הוא‪:‬‬

     ‫אם היה הפועל שכיר יום [שביקש שכר לפי יומית ולא לפי כל העבודה] – שמין לו מה שעשה ונוטל‬
     ‫בין הוקרה המלאכה או הוזלה‪( .‬שו"ע שם סעי' ד') [ודוקא שחזר סתם‪ .‬אבל אם חוזר מכח יוקר‬

                                                               ‫– אין שומעין לו‪( .‬רמ"א שם)]‬
     ‫ואם היה הפועל קבלן [שלקח העבודה בקבלנות סכום גלובלי לכל העבודה‪ ,‬ולא לפי ימי העבודה] –‬
     ‫שמין לו את שעתיד לעשות בין שהוזלה בעת ששכרו‪ ,‬בין שלא הוזלה‪ .‬בין שהוזלה המלאכה‬

                    ‫אח"כ‪ ,‬בין שלא הוזלה‪ ,‬ומקזזים סכום זה משכרו‪ ,‬ונותן לו השאר‪( .‬שו"ע שם)‬
        ‫אולם‪ ,‬כשבעל הבית הוא שחוזר בו – בכל גווני דינו כקבלן‪ ,‬שידו על התחתונה‪( .‬רמ"א שם)‬
   112   113   114   115   116   117   118   119   120   121   122