Page 117 - PIN-V2
P. 117
ההלכה שבתורה | תורת גילה 99
ת שפרמשתטרה
יום שני
-פועל המבקש להפסיק את העבודה באמצע היום
פועל המבקש להפסיק את העבודה באמצע היום [כגון שהתעייף לפתע ,או כשרב עם בעל הבית
וכדו'] ,ולוותר על תשלום שאר העבודה .תלוי הדבר אם המלאכה נחשבת כדבר האבד או לא:
כשאין המלאכה דבר האבד – יכול הפועל להפסיק את העבודה באמצע היום( .שו"ע שם סעי' ג')
ואפילו קבל כבר דמי שכירותו ואין בידו שם דבר לשלם לבעל הבית – יכול לחזור בו ,והמעות
חוב עליו .מהטעם שנאמר "כי לי בני ישראל עבדים" -ולא עבדים לעבדים( .שו"ע שם)
אולם אם נשתעבד בקנין – נחלקו הפוסקים האם יכול לחזור בו -הש"ך ריב"ש וקצות פסקו:
שיכול לחזור בו גם אם עשו קנין ביניהם ,משום דכתיב "כי לי בני ישראל עבדים" .אך הד"מ
ושבות יעקב פסקו :שאינו יכול לחזור בו( .ש"ך י"ד ופת"ש ה')
[ואם רוצה אח"כ לילך לעבוד אצל בעל הבית אחר – נחלקו בזה הפוסקים ,לספר מאמר קדישין וספר עטרת צבי :אין שומעין לו.
אך לתשובת מים חיים :יכול לחזור מראשון ,גם אם הולך לעבוד אצל השני אם ירצה].
-אולם אם המלאכה הינה דבר האבד:
כגון פועל המבקש להפסיק את העבודה באמצע היום ,וגורם מחמת עזיבתו להפסד ונזק
בלתי הפיך לבעל הבית – אינו יכול לחזור בו( .שו"ע שם סעי' ה')
וכשאין שם פועלים לשכור בשכרן להשלים המלאכה – בדבר האבד ,מותר לשכור פועלים
אחרים אפילו אם צריך ליטול משכר הראשונים .ושוכר עליהם פועלים וגומרין מלאכתן שלא
תאבד ,וכל שיוסיף לאלו הפועלים האחרים על מה שפסק לראשונים ,נוטל מהראשונים עד
כדי שכרן של ראשונים( .שו"ע שם סעי' ו')
ואולם ,אם חוזר בו מחמת אונס ,כגון שחלה הוא או אשתו ובניו ,או ששמע שמת לו מת –
מותר לחזור בו( .שו"ע ורמ"א שם)
-לגבי תשלום שכרו של פועל המפסיק את העבודה באמצע היום
אין בעל הבית צריך לשלם להם כל שכרם ,רק מה שעשו וידם על העליונה( .רמ"א)
יום שלישי
-כמה שכר מקבל הפועל שחזר בו אחר שהתחיל
כשהפועל הוא שחזר בו – תלוי איזה סוג פועל הוא:
אם היה הפועל שכיר יום [שביקש שכר לפי יומית ולא לפי כל העבודה] – שמין לו מה שעשה ונוטל
בין הוקרה המלאכה או הוזלה( .שו"ע שם סעי' ד') [ודוקא שחזר סתם .אבל אם חוזר מכח יוקר
– אין שומעין לו( .רמ"א שם)]
ואם היה הפועל קבלן [שלקח העבודה בקבלנות סכום גלובלי לכל העבודה ,ולא לפי ימי העבודה] –
שמין לו את שעתיד לעשות בין שהוזלה בעת ששכרו ,בין שלא הוזלה .בין שהוזלה המלאכה
אח"כ ,בין שלא הוזלה ,ומקזזים סכום זה משכרו ,ונותן לו השאר( .שו"ע שם)
אולם ,כשבעל הבית הוא שחוזר בו – בכל גווני דינו כקבלן ,שידו על התחתונה( .רמ"א שם)
