Page 111 - PIN-V2
P. 111

‫ההלכה שבתורה | תורת גילה ‪93‬‬

                                                             ‫ת שפררפ ו‬

              ‫ובאופן של חילוקי דיעות ישאלו חכם ויקבלו עליהם לעשות ככל אשר יורה להם‪.‬‬
     ‫ואצל האשכנזים לא נהוג לקרוא שם התינוק על שם זקנו כשעודנו בחיים‪ ,‬ונוהגים גם כן‬
     ‫לקרוא התינוק תחלה על שם אבי האשה‪ ,‬ונהרא נהרא ופשטיה‪( .‬יביע אומר חלק ב אבה”ע סימן ז‬

                                                                             ‫אות ז‪ ,‬וילקו"י כיבוד או"א פרק ח' ס"ה)‬

                                                   ‫‪ -‬כשרוצים לקרוא בשני שמות הסבים‬
     ‫אם ההורים החליטו לקרוא לבן הראשון בשני שמות‪ ,‬גם על שם אבי הבעל וגם על שם‬
     ‫אבי האשה‪ ,‬יש להקדים תחלה את שם אבי הבעל‪( .‬יביע אומר חלק ה יו”ד סימן כא אות ב‪ ,‬וילקו"י כיבוד‬

                                                                                                ‫או"א פרק ח' ס"ט)‬

                                                                                                                                                    ‫יום שבת‬

                                      ‫‪ -‬לכבד את אביו להיות המקדש והבוצע בשבת ויו"ט‬
          ‫המארח את אביו אצלו בשבת וביום טוב‪ ,‬מן הראוי שיכבד את אביו לקדש על היין‪.‬‬
     ‫ולעניין בציעת הפת ‪ -‬יש אומרים שהבן שהוא בעל הבית הוא זה שצריך לבצוע על ה"לחם‬
     ‫משנה"‪ ,‬ואינו צריך לכבד את אביו‪ ,‬שבעל הבית בוצע כדי שיבצע בעין יפה‪ .‬ויש חולקים‬
     ‫ואומרים שבזמן הזה אין צריך להקפיד שדוקא בעל הבית יבצע‪ .‬וממילא יותר עדיף שיכבד‬

                              ‫את אביו שיבצע על הפת‪( .‬ילקו"י הלכות כיבוד אב ואם פ"ה סעיף כה‪-‬כו)‬
                                               ‫‪ -‬אם הבן בוצע על הפת יקדים אשתו לאביו‬

     ‫בשבת וביום טוב יבצע מהפת לעצמו פרוסת הכזית‪ ,‬ולאשתו כביצה‪ ,‬שהוא כנגד השם‬
     ‫כנודע‪ ,‬ואפילו אם נמצא גדול שמיסב על השלחן‪ ,‬לא יתן לו קודם אשתו‪ .‬ומאחר שכך נהגו‬

                                                          ‫על פי הסוד‪ ,‬מסתמא האב מוחל‪.‬‬
     ‫ומכל מקום טוב שהבן יבקש בפירוש את סליחת הוריו על כך‪ ,‬או שיתן לאשתו ולאביו‬
     ‫שניהם ביחד‪ ,‬כדי שלא להקדים את אשתו לאביו ואמו‪( .‬ילקו"י הלכות כיבוד אב ואם פרק ה' סעיף כז‬

                                                                                                ‫כרך א' עמוד שנט)‬

                                                                                                                                             ‫תוספת הלכתית‬

                                                   ‫‪ -‬באיזה אופנים אין חיוב לשמוע לאביו‬
     ‫נחלקו הפוסקים אם שייך מצות כיבוד אב ואם בדבר שאינו לצורך תועלתו והנאתו של‬
     ‫האב‪ ,‬וכגון שאומר לו אל תקנה שדה פלונית או בית פלוני‪ ,‬אם יש בזה מצות כיבוד אב ואם‪,‬‬
     ‫או לא‪ ,‬ודעת רוב הפוסקים‪ ,‬שאין בזה מצות כיבוד אב ואם‪ ,‬וכן עיקר לדינא‪ ,‬ואין הבן חייב‬
     ‫לשמוע לאביו ובפרט במקום שיש לו צער‪ ,‬או שהדבר קשה לו‪ .‬אבל בסתם לא ימנע מלקיים‬

                                                                               ‫ציווי אביו‪.‬‬
     ‫וממידת חסידות בכל אופן יש לחוש למלא את רצונם‪ ,‬ובפרט שיש אומרים שאי קיום‬
     ‫בקשת ההורים הרי זה חוסר מורא מפניהם‪ ,‬שהוא כסותר דבריהם‪[ .‬והיינו‪ ,‬דאף שאין בזה‬

                   ‫משום מצות כיבוד אב ואם‪ ,‬מכל מקום יש בזה מצות מורא]‪( .‬שם פרק ט' ס"א)‬
                                                ‫‪ -‬מצות כיבוד אב ואם במקום שיש עבירה‬

     ‫אמר לו אביו לעבור על דברי תורה‪ ,‬בין מצות עשה בין מצות לא תעשה‪ ,‬ואפילו מצוה‬
     ‫דרבנן ‪ -‬לא ישמע לו‪ .‬ולא רק אם מצוה אותו אביו סתם לעבור על דברי תורה‪ ,‬דפשיטא‬
   106   107   108   109   110   111   112   113   114   115   116