Page 111 - PIN-V2
P. 111
ההלכה שבתורה | תורת גילה 93
ת שפררפ ו
ובאופן של חילוקי דיעות ישאלו חכם ויקבלו עליהם לעשות ככל אשר יורה להם.
ואצל האשכנזים לא נהוג לקרוא שם התינוק על שם זקנו כשעודנו בחיים ,ונוהגים גם כן
לקרוא התינוק תחלה על שם אבי האשה ,ונהרא נהרא ופשטיה( .יביע אומר חלק ב אבה”ע סימן ז
אות ז ,וילקו"י כיבוד או"א פרק ח' ס"ה)
-כשרוצים לקרוא בשני שמות הסבים
אם ההורים החליטו לקרוא לבן הראשון בשני שמות ,גם על שם אבי הבעל וגם על שם
אבי האשה ,יש להקדים תחלה את שם אבי הבעל( .יביע אומר חלק ה יו”ד סימן כא אות ב ,וילקו"י כיבוד
או"א פרק ח' ס"ט)
יום שבת
-לכבד את אביו להיות המקדש והבוצע בשבת ויו"ט
המארח את אביו אצלו בשבת וביום טוב ,מן הראוי שיכבד את אביו לקדש על היין.
ולעניין בציעת הפת -יש אומרים שהבן שהוא בעל הבית הוא זה שצריך לבצוע על ה"לחם
משנה" ,ואינו צריך לכבד את אביו ,שבעל הבית בוצע כדי שיבצע בעין יפה .ויש חולקים
ואומרים שבזמן הזה אין צריך להקפיד שדוקא בעל הבית יבצע .וממילא יותר עדיף שיכבד
את אביו שיבצע על הפת( .ילקו"י הלכות כיבוד אב ואם פ"ה סעיף כה-כו)
-אם הבן בוצע על הפת יקדים אשתו לאביו
בשבת וביום טוב יבצע מהפת לעצמו פרוסת הכזית ,ולאשתו כביצה ,שהוא כנגד השם
כנודע ,ואפילו אם נמצא גדול שמיסב על השלחן ,לא יתן לו קודם אשתו .ומאחר שכך נהגו
על פי הסוד ,מסתמא האב מוחל.
ומכל מקום טוב שהבן יבקש בפירוש את סליחת הוריו על כך ,או שיתן לאשתו ולאביו
שניהם ביחד ,כדי שלא להקדים את אשתו לאביו ואמו( .ילקו"י הלכות כיבוד אב ואם פרק ה' סעיף כז
כרך א' עמוד שנט)
תוספת הלכתית
-באיזה אופנים אין חיוב לשמוע לאביו
נחלקו הפוסקים אם שייך מצות כיבוד אב ואם בדבר שאינו לצורך תועלתו והנאתו של
האב ,וכגון שאומר לו אל תקנה שדה פלונית או בית פלוני ,אם יש בזה מצות כיבוד אב ואם,
או לא ,ודעת רוב הפוסקים ,שאין בזה מצות כיבוד אב ואם ,וכן עיקר לדינא ,ואין הבן חייב
לשמוע לאביו ובפרט במקום שיש לו צער ,או שהדבר קשה לו .אבל בסתם לא ימנע מלקיים
ציווי אביו.
וממידת חסידות בכל אופן יש לחוש למלא את רצונם ,ובפרט שיש אומרים שאי קיום
בקשת ההורים הרי זה חוסר מורא מפניהם ,שהוא כסותר דבריהם[ .והיינו ,דאף שאין בזה
משום מצות כיבוד אב ואם ,מכל מקום יש בזה מצות מורא]( .שם פרק ט' ס"א)
-מצות כיבוד אב ואם במקום שיש עבירה
אמר לו אביו לעבור על דברי תורה ,בין מצות עשה בין מצות לא תעשה ,ואפילו מצוה
דרבנן -לא ישמע לו .ולא רק אם מצוה אותו אביו סתם לעבור על דברי תורה ,דפשיטא