Page 107 - PIN-V2
P. 107

‫ההלכה שבתורה | תורת גילה ‪89‬‬

                                                            ‫ת שפרבשיח‬

                                                              ‫‪ -‬בציעה עם כפפות או גבס‬
                            ‫אם הוא לבוש בכפפות בימי הקור – צריך להסירן בעת הברכה‪.‬‬
     ‫אבל מי שיש לו גבס על ידיו – מותר לו לבצוע על הפת‪ ,‬ואין צריך ליתן לאחד מבני הבית‬

                                                               ‫שיבצע על הלחם‪( .‬ילקו"י שם)‬

                                                             ‫‪ -‬דיבור בין המוציא לטעימה‬
     ‫אין להפסיק בדיבור בין ברכת המוציא לבין הטעימה‪ .‬ואם הפסיק בדיבור שאינו מצרכי‬

             ‫הסעודה‪ ,‬חוזר ומברך 'המוציא'‪ .‬ואין להפסיק אפילו לעניית אמן אחר ברכת חברו‪.‬‬
                                      ‫אך בדיעבד אם הפסיק לעניית אמן – אינו חוזר ומברך‪.‬‬

     ‫וכן אם הפסיק בין ברכת 'המוציא' לטעימה ואמר 'תנו מאכל לבהמה' – אינו חוזר ומברך‪.‬‬

                                                                                 ‫(הליכות עולם ח"א עמ' שמג‪-‬שמו)‬

                                                          ‫‪ -‬דיבר כשהפת בפיו וטרם בלע‬
     ‫אם הפסיק בדיבור אחר שנתן מן הפת בפיו אלא שעדיין לא בלע ממנה‪ ,‬בדיעבד אינו חוזר‬

                     ‫ומברך‪ .‬ולכתחילה אין לדבר כלל ואפילו בדברי תורה‪ ,‬עד שיבלע מן הפת‪.‬‬
     ‫אולם מותר לכתחילה לענות אמן אחר ברכת חברו‪ ,‬אחר שנתן מן הפת בפיו‪ ,‬אע"פ שעדיין‬

                                                     ‫לא בלע ממנה‪( .‬הליכות עולם ח"א עמ' שמה)‬
                                                    ‫‪ -‬דיברו בטרם טעמו והבוצע כבר טעם‬
     ‫אם שוחחו ביניהם המסובים קודם שיטעמו מן הפת‪ ,‬אחר שהבוצע בירך וטעם בעצמו‬
     ‫מן הפת – נחלקו בזה רבותינו הפוסקים אם צריכים לחזור ולברך‪ .‬ולהלכה אין לחזור ולברך‪,‬‬
      ‫שספק ברכות להקל‪ .‬וטוב שיהרהרו הברכה בליבם‪( .‬הליכות עולם ח"א עמ' שמו יחווה דעת ח"ו ס"ס טו)‬

                                                          ‫‪ -‬דיבר הבוצע והמסובים שתקו‬
     ‫אם הבוצע הפסיק בדיבור אחר ברכת המוציא‪ ,‬קודם שטעם מן הפת‪ ,‬והרי הוא חייב‬
     ‫לחזור ולברך‪ ,‬והמסובים לא הפסיקו בדיבור – יש אומרים שאין המסובים צריכים לחזור‬

          ‫ולברך‪ ,‬כיון שהשומע כעונה‪ ,‬וכאילו בירכו בעצמם‪ ,‬וכבר יצאו יד חובתם‪ .‬ויש חולקים‪.‬‬
                        ‫ולהלכה לא יחזרו לברך‪ ,‬שספק ברכות להקל‪( .‬הליכות עולם ח"א עמ' שמח)‬

                          ‫הפנינים שבתורה‬

     ‫ויהי ביום השישי לקטו לחם משנה שני העומר לאחד‪ .‬וכו' אשר צוה ה' מלא העמר ממנו למשמרת‬
                                                      ‫לדורותיכם למען יראו את הלחם וכו' (טז‪.‬כב‪-‬לב)‬

                                  ‫תרפתרבשבפר(קרח‪).‬ר‪-‬רנכוםירהריתנוירבשבפריחהרמשכם‪,‬רזנ רייחהרמשכםרתש רתניורתבופרכורבמנב ‪.‬ר‬
      ‫תר שר ש"רר–רברמררר מרםורונו'רםוצרתריםהרצכצכפרםמן‪,‬רתמ ריםה‪:‬רתפהר תורנב רם'‪,‬רשמבוריתרכתמ רתיתר תו‪,‬רבזםרכפת כסורתבופרנה‪,‬ר‬

                                                                                   ‫ם בםרשיוחרןררשריורימקוהריםנרןרמזוןריר תרו‪.‬ר‬
                                      ‫ורשרירנב‪,‬רמםרםבכררןרםנ"נרינוירתש ררשכורביחהרמשכם‪,‬רשצ רךריםזנר ורינו ופרבנירשבפרושבפ?‬
      ‫בונררשריפמוםרבירחרוברשמר פרםמןרבצכצכפר‪-‬רונרריתרםסתרקרמםרשכנפברבפו םרנררכפת כסוררש תירמןרםמןרבנירבפרםרופהרבמנב ‪.‬ר‬
                          ‫מנוברםרםרםנ חרישמו רמןרינו ופ‪,‬רבננררשבנו ורשירר מרםררונרחרתופהרמנחר תררפהרתפרצכצכפרםמןרבברכרםה?‬

      ‫רבות רב"תררסונורשירהגר"י לוינשטייןרזצ"ירבסת וראור יחזקאל ‪ -‬אמונהר(במ'ר "ת)רבמביפרתמוכםרחושרפ‪.‬רוז"יר‪-‬רנירםנב רהרםתיםרחררבר‬
       ‫תנהריצרר רבכתשורננררשיתרפביםרביבורמחשבםרקיםרשירנתר ם‪.‬רכי חובת האמונה היא שיהיה הכל מוחשי כשם שהיה מוחש בעיני‬

                                                   ‫דור המדבר‪.‬רוינןרחוררבכוריתנויריחהרמשכםרבשבפ‪,‬רננרריםש רשרתפרכסרםמןרתציכו‪.‬ר‬
      ‫םפו םרנו שפרמםתנהרשםתמוכםרפםרםרחושרפ‪,‬רוינןרצרופםרבירכפרכפרםצכצכפרימשמ פרננררשרוניורםנירי תופרבברכרםהרתפרכסרםמן‪.‬ר‬
      ‫ונב רירמנכורהגר"א לאפיאןרזצ"ירבסת ורלב אליהור[ת 'רות ת]ר‪-‬רשנתש רתנהרמירבריתמוכםרחושרפ‪,‬רתרןרשוהרנב ררנויריבמונרנכינור‬
       ‫ויםחירשרתמוכפו‪,‬ראבל אם האמונה היא רק שכלית‪ ,‬כאשר בא כנגדה ענין חומרי שהוא מוחש בגוף‪ ,‬תש כוחה ונשארת מחוסרת אונים‬

                                                                                                      ‫וכאילו לא היתה מעולם‪.‬ר‬
   102   103   104   105   106   107   108   109   110   111   112