Page 72 - PIN-V2
P. 72
ההלכה שבתורה | תורת גילה 54
נרכררמכררןרבש ם
-צירוף המתפלל עם חזרת הש"ץ לעשרה של חזרת הש"ץ
אם המנין מצומצם ,ואחד מהם בא מאוחר ,ומתכונן להתפלל שמונה עשרה עם חזרת
השליח צבור מלה במלה עם הקדושה – שפיר דמי לצרפו לעשרה כדי לומר החזרה עם
הקדושה וברכת כהנים ,אף על פי שאין שם אלא שמונה אנשים העונים אמן אחר השליח
צבור( .ילקו"י סי' צ הערה כ עמו' רעג)
יום שישי
-עדיפות תפילה בציבור בערב שבת על פני הדלקת נרות חנוכה סמוך יותר לשקיעה
בערב שבת חנוכה ,נכון להקדים להתפלל מנחה מבעוד יום ,כדי שהדלקת נר חנוכה תהיה
לאחר תפלת מנחה .אולם אם אין לו מנין להתפלל בצבור מבעוד יום – ידליק נר חנוכה,
ואחר כך יתפלל מנחה בצבור סמוך לשקיעה .ואין להתפלל ביחידות לצורך זה( .ילקוט יוסף סי'
צ הע' מז עמו' שז)
-המתאחר לתפילה כיצד יתפלל כדי שיחשב לו תפילה בציבור
המתאחר לבוא לבית הכנסת ,ויודע שלא יוכל להספיק להתפלל תפלה עם הצבור ,וגם
לא יוכל להגיע להתפלל תפלת הלחש עם חזרת השליח צבור – עדיף שידלג בזמירות כדי
שיתפלל עם הצבור ,ולכל הפחות עם חזרת הש"צ ,ולא יתפלל כסדר בלא דילוגים ,ולהתפלל
ביחידות.
ויש מי שאומר שאם קרא קריאת שמע קודם התפלה [וכגון שחשש שיעבור זמן קריאת
שמע] ,ובעת התפלה חושש שלא יספיק להתפלל עם הצבור אם יאמר קריאת שמע ,יכול
לדלג קריאת שמע ,כדי שיוכל להתפלל תפלה בצבור( .ילקו"י סי' צ הערה מב עמו' רצז)
-תלמיד חכם שהליכתו לבית הכנסת בשעה מאוחרת להתפלל יש בה חשש לחילול ה' –
יש מי שאומר שעדיף שיתפלל בביתו( .ילקו"י סי' צ הערה לט עמ' רצ)
-מי שבא לבית הכנסת סמוך לקדיש -ואם יתחיל מיד להתפלל יבטל אמן יהא שמיה
רבה ,ואם ימתין עד אחר הקדיש לא יוכל להתפלל ערבית עם הצבור ,ואין לו מנין אחר
להתפלל ערבית ,תפלת צבור עדיפא( .ילקו"י סי' צ הערה טו עמו' רסח)
יום שבת
-התחלת היחיד תפילתו עם הציבור כשהיו באמצע עמידה
ומי שלא הספיק להתחיל להתפלל תפלת שמונה עשרה עם הצבור ,והתחיל תפלתו
כשהצבור באמצע ,כל שלא עקרו הצבור רגליהם ועוסקים בתפלה – יחיד המתפלל עמהם
הוי תפלה בצבור.
ואולם לכתחילה לא יעשה כן ,מאחר ויש אומרים דלא חשיב כתפלה בצבור ממש ,ורק יש
לתפלה זו חשיבות יותר מתפלה ביחידות ,דסוף סוף אמר חלק מתפלתו עם הצבור( .ילקו"י
סי' צ הערה יז עמו' רע)
