Page 11 - 26114מ
P. 11
בת שבע סלון כלות אשדוד
להפך ,התחילה לדבר בקול .בדיוק באו זוג ,ראו יש צעקות ,ברחו.
שושנה מהמספרה באה ,ראתה ככה ,הלכה".
"רגע ,בתשי ,את דוקרת אותי .אולי נוריד את הכתפיות? מה את
אומרת?" כוכי מסובבת את כתפיה ,מתבוננת אל אחוריה ,מניחה כפות
ידיים על המותניים.
"את תהיי בשקט ,תני לי לעבוד ,בסוף תגידי לי מה ומה".
כוכי משתתקת .בת שבע מסתובבת סביבה ומסמנת עם סיכות.
"את שומעת? ברכה זותי התחילה לצעוק ,היא לא רוצה את הקפה
שלי ,היא פינתה את האחרי צהריים לבוא לקחת את השמלה למדידה.
אמרתי לה ,החתונה רק עוד חודש ,אל תפחדי ,זה יהיה מושלם .היא
לא נרגעה ,אני לא יודעת מה נכנס בה .אמרה שהכול לא מסתדר להם
והיא פוחדת שזה מזל מנחוס .אמרתי לה שתפסיק עם המחשבות,
שהיא תראה ,השמלה תהיה בזמן .לא רק בזמן ,לפני הזמן! וגם כולם
יגידו איזה שמלה מיוחדת ומאיפה יש לבת שלה אותה .גם לך ישאלו,
תראי איזה יפה את ,תעמדי ,אל תזוזי כל רגע ".בת שבע ממקדת את
מבטה בטליה של כוכי ,מסמנת פנסים בסיכות" .בקיצור ,איך שהיא
קצת נרגעה נכנסת לימור ,אומרת שלום ,שוב הפעם ברכה התחילה
מההתחלה .טוב ,חאלס ,אמרתי לה ,לא צריך לצעוק .והיא ,מה זה
נפגעה ,נהייתה אדומה".
"על מה?"
"על זה שאמרתי לה חאלס .אמרה שתגיד לכולם שאין אצלנו
ביטחון ,שלא יבואו לתפור אצלנו .נו ,ראית דבר כזה? החלטתי
בלב זהו ,תגיד מה תגיד ,אני לא כועסת .אני מכירה את אלו,
מאיימות .אמרתי לה לא כדאי .למה לקלקל את השמחה ,תיקח
בקלות ,הכול בסדר .פתאום התחילה לבכות ,אמרה סליחה שהיא
11
