Page 12 - 26114מ
P. 12
יהודית איתן
הוציאה עלי את הדאגה .הבת שלה אמרה אתמול לא בטוח שהיא
רוצה להתחתן והיא מה זה בלחץ .אמרתי לה אל תעשי עניין ,ככה
כלות .לא רוצות ,לא רוצות ,בסוף רוצות .אמרה לי ,מה באמת? איך
הרגעת אותי".
"כן ...גם אני בלחץ ,בתשי .מה את חושבת .עוד חודש הכול נסגר.
אבל מה ,אין על נירו ,אין ,איזה נשמה הוא .רק שאמא שלו"...
"מה".
"אל תיתני לי לדבר .אני לא מסתדרת איתה .מה זה נדחפת.
ראית? בלעדיה הוא לא יכול להחליט על המנות .למה מה קרה ,שנינו
לא יכולים לבד? מה הוא אומר לי? אמא שלי מבינה באוכל ".כוכי
מאנפפת" .כאן לוחץ לי ,בתשי .עם איזה חזייה ללכת?"
"תבואי עם כמה ונמדוד .חכי ,תני לי לגמור לך את הסיפור".
"חשבתי נגמר".
"תשמעי את הסוף לא תאמיני .אמרה לי זה מזכיר לה מה קרה
אצלה בפעם הראשונה שהתחתנה ,שהכריחו אותה להתחתן עם
אלמליח הזקן משיכון ד' שהיה אלמן והיו לו ארבע ילדים ואבא שלה
היה חייב לו כסף ובמקום זה חיתן אותה איתו .לא האמנתי לה שקרה
לה ככה .שאלתי אותה מה עשתה ,אמרה אחרי החתונה ברחה וכל
ההתחלה של החיים שלה היה על הפנים .שמזל בדיוק היתה המלחמה,
נפתרה לה הבעיה".
"יו ,אני לא מאמינה"...
"בחיי ,ככה אמרה .הסתכלתי עליה ,אמרתי לה הבת שלה זה משהו
אחר לגמרי .היא בעצמה בחרה את החתן שלה ותראי איזה זוג יפים
הם .היא אמרה ,אז למה זותי מתחרטת? אולי שמעה ממך מה קרה לך,
אמרתי לה .שמתי קפה והיא אמרה בואי אני אפתח לך אותו .אני לא
12
