Page 630 - HATAM-1
P. 630
הוספות והשלמות ˙·¢˙ ˙˜˙Âχ˘ „Ò
קצת דלשו זה מצינו לעני כתיבת ש קודש תשב"פ ,ול"ה מעול בכלל האיסור )עי' חא"ג
וצע"ק ,ולדעתי נראה דכונת החת"ס ז"ל ברב בגטי ש ד"ה אר"י ,דמשמע קצת להיפ מדברי
קדושתו להזהיר שלא להיות מחוברי חבר הרמב" ור" הנ"ל ,שכ' דלכ צוה הקב"ה לכתוב
להתפאר ולהגדיל שמו ,אלא דמ"ש דא אינו כ דוקא דברי שבכתב ,כדי שעי"ז יהי' זכרו
איסור דברי שבע"פ כו' במק"ע ,הוא באמת צ"ע לתשב"פ שבעבורה כרת הקב"ה את הברית ע"ש,
בעיני ,וכ"ז כתבתי רק להפיס דעת כהג"ק ,אבל ודו"ק( ,ותו דהרי מה שאד כותב ח"ת לעצמו ,ג
לקושטא דמלתא ,מה דנוגע לכ"ק ,א"צ לכ"ז, קוד רבינו הק' לא נאסר ,דהרי כ"כ הרמב" ז"ל
וחלילה לו לענ"ד ממשו ידו מהגלות על הכתב בהקדמת סהי"ד ז"ל ומימות משה רבינו ועד רבינו
את חד"ת ,ובודאי יקיי בזה כבד את ה' מהונ הק' לא חיברו חבור שמלמדי' אותו בתשב"פ,
ממה שחננ ,ויהא נייחא לעילא ונייחא לתתא, אלא בכל דו"ד ראש ב"ד או נביא כו' כותב לעצמו
ופוק חזי עד היכ גדול למעלת וטובת נפש זכרו השמועות כו' והוא מלמד ע"פ ברבי ,וכ
המחבר ,מה שלומדי מתו ספרו ,ממה דאי' כאו"א כותב לעצמו כפי כחו כו' יע"ש ,בר
)ב"מ פא ,ב( בההוא מרבנ דאשתטח על מערתי' דבאגרת רש"ג ז"ל ח"ג פ"ב כ' ולא הוו חד מ
דר"ח ואמר מתנייתא דמר מתנינא ואיתסי יע"ש, הראשוני דכתב מדע עד סו יומי דרבינו
הקדוש וכ נמי ל"ה גרסי כולא בפה אחד ובלשו
ועי' שה"ג מע"ג אות מ' סי' קא. אחד כו' וע"ש ,ומלשו "מדע " משמע לכאו'
דג לעצמ לא כתבו ,מ"מ כדי שלא לאשוויי
·‚‡Âאורחי אעיר על מ"ש בשו"ת עבוה"ג )רסי' פלוגתא בינו ובי הרמב" ז"ל י"ל דמ"ש
"מדע " ג ר"ל שלא כתב שו חבור ללמד
יז( שכ' ז"ל והני מילי דעלמא אכתוב ל מתוכו לרבי ,וכבר הביא הגרצ"ח ז"ל בכמה
בנייר בפ"ע כדי שלא לערב דברי חול ע דברי ראיות שהיו כותבי ספרי ג קוד רבה"ק ,הנה
קדושה ,וכ אני נוהג ע כל אד ,ונכו הוא כי כ לכתוב מריש כל לעצמו אי כא איסור
מכמה טעמי כו' ממני תראה וכ תעשה ע"ש, משו דברי שבע"פ כו' ,ואחר שיהיו כבר
וכעי"ז כ' בשו"ת מהריא"ס ז"ל חיו"ד )רסי' יא( מסודרי לעצמו ,אי לאדפוסי אדרא זהו עני אחר,
ז"ל "והנני לעורר בעתיד אי"ה בכתב לי תעשה ולענ"ד לפי הנ"ל ג"כ בזה אי חשש אפי' לדברי
לד"ת מדור בפ"ע על נייר אחרת ועניני רשות על החת"ס ז"ל ועי' מס' תמורה )יד ,ב( דילמא חדתא
נייר בפ"ע ,והטע פשוט מוב מעצמו", שאני ע"ש ובב' לשונות רש"י ז"ל ויל"ע ש
ואדמו"ח הגה"צ מהרמ"ש ז"ל הגיה בגליו היטב ,ובשטמ"ק עה"ג ש ,ולא עת האס פה.
העבוה"ג ,ש לעיי במס' כתובות ס"ט ,ברש"י
ותוס' ש ,וכוונתו ז"ל דיש להקשות ע"ז מהא ȯ·„·Âאגדה ודאי לית די צרי בושש ,דהרי
דאי' ש תלי לי' רב ביני שיטי האחי ששיעבדו
מהו ,ופרש"י שלח לי' אגרת שלומי ,ותלה לי כ' בחי' מהרצ"ח גטי ס"א ז"ל במק"א
שאלה זו בי השיטי ,ובתוס' כ' דכ"ה הארכתי דאע"ג שאי לכתוב הלכות משו דברי
בירושלמי ,ולענ"ד יש ליישב עפמ"ש המהר" שבע"פ כו' ,מ"מ אגדות היו כותבי עוד קוד
שי ז"ל אפ"ל משו דדברי שבע"פ לא ניתנו ר"י ,ועי' ירושלמי פ"ט דכלאי וכתובות פ'
לכתוב ,רק אח"כ בימי האמוראי משו ע"ל לה' הנושא וב"ר פל"ג כו' ע"ש ,ומ"ש דאגדות לא
כו' ,לכ תלאה ביני שיטי ולא כ' כדר הכתיבה נזכרו ,זהו לפי גי' שלפנינו ,אמנ עי' בהגהות
בסדר השורות עכ"ל ,א"כ י"ל דשא"ה דל"ה שטמ"ק תמורה ש שהגיה הלכות ואגדות ,ומ"ש
אפשר בלא"ה ,ומדברי המהר" שי" ז"ל תרתי החת סופר המובא לעיל ,ראי' לחת"ס ז"ל
שמעינ ,חדא דאפי' לכתוב שאלה בעלמא ל"ה מלשו רש"י תמורה ,במחכה"ג ז"ל אי משו הא
רשאי אז ,והשנית ,דא כותב שלא כדר כתיבה לא איריא לענ"ד ,דכוונת רש"י ז"ל הוא על תקנת
אי איסור ,עי' בט"ז או"ח )סי' תקמ"ה סק"י( היתר כתיבת התלמוד ,וכמ"ש רש"י בגטי ס'
ובשע"ת סס"ח בש שו"ת מ השמי וצע"ק, ד"ה עת לעשות לה' ז"ל וא בא עת לעשות
ועי' בתקו תפלה שבס' אוצר התפלות ,על אמת תקנה לש"ש הפרו ד"ת לשעה הצריכה ע"ש וה"נ
ויציב ,מש"ש ע"ד האגרת ששלחו נשיאי א"י כוונתו ש בתמורה ,אלא דבלשו בסדר קדשי
לחכמי הגולה ,המובא בשבלי לקט עני תפלה אינו מדוקדק כ"כ כבשאר סדרי כנודע ,דהרי
)סי' טז( ע"ש מ"ש במוסגר .דוד שפערבער˙"¢] . אפי' להחת"ס לשו "לש קדושת הש " קשה
‡[· 'ÈÒ ‡È Ú„ ‡˙Ò˜¯Ù
