Page 626 - HATAM-1
P. 626

‫הוספות והשלמות ‪˙·¢˙Â‬‬                         ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬  ‫˙˜‪Ò‬‬

‫מקרב שהבשר קודש ומקדש את אוכליו אפילו‬          ‫‪ ‰ ‰Â‬מא דס"ל מצוות צריכות כוונה אפילו‬
‫בלא כוונה‪ ,‬ומיושב קושית הט"א דמקשה ר"ל‬
‫אדר"ל בפ' ערבי פסחי דס"ל ש בחזרת‬               ‫במידי דאכילה והיא שיטת הרי" ז"ל‪,‬‬
‫דאכלה בלא כוונה לא יצא ומדייק כ מדקאמר‬         ‫דס"ל דאי קמ"ל דקאמר היינו דס"ל לרבא‬
‫ר' יוסי מצוה להביא משמע לאו משו הכירא‬          ‫לפשוט דאי מקו לסברא זו שכ נהנה לעני‬
‫אלא משו מצוה דלא יצא באכילה ראשונה‬              ‫מצוה‪ ,‬דדוקא גבי עבירה שהיא עיקר מצד הגו‬
‫ולפ"מ שכתבתי בעזה"י לק"מ‪ ,‬וכ לא קשיא‬            ‫כל שנהנה הגו נעשה פעולת האכילה בהגו‬
‫מהא דר' יוסי אדר"י במס' ע"ז ]כז‪ ,‬א[ דקאמר גבי‬   ‫העכור‪ ,‬משא"כ במצוה היא ההפ כש‬
‫מילה מל והול עד שתצא נפשו דמילה לא בעי‬         ‫שהעבירה מזו הגו כ המצוה מזו הנפש ואי‬
 ‫כוונה דנעשית הפעולה ורישומה קיי בגו‬           ‫מזו מצד הנאת הגו אלא מצד הנאת הנפש וזו‬
                                               ‫היא דקאמר מצוות לאו ליהנות נתנו ואפילו הנאת‬
                    ‫הנמול‪.‬‬                     ‫הגו דבהדי מצוה לאו הנאה מקרי כלל‪ ,‬וכיו‬
                                               ‫דאי הנאת הגו חלק מהמצוה ע"כ לא מעלי‬
 ‫‪ ÈÏÂÏÂ‬דמסתפינא היה אמינא מאחר שאנו באי‬        ‫כלל מה שנהנה הגו מאכילה זו א לא נתכוו‬
                                               ‫לש מצוה‪ ,‬מ"מ נלע"ד דלאו כל אפי שוי‬
‫לדמות עני כוונת המצוות בקיומ ‪ ,‬לעני‬            ‫דודאי באכילת מצה שאי במצה זו לחלוחית‬
‫מתעסק בעבירה‪ ,‬יש לומר הא חזינ ג בכל‬            ‫קדושה אלא במצוה משא"כ באכילת פסח‬
‫העבירות אפילו במאכלות אסורות לאו כל אפי‬        ‫שהבשר בשר קודש והאוכלו מתקדש גופו‬
‫שוי ‪ ,‬דהא כל שוגגי אי בה חיוב של כלו ·‬         ‫באכילה זו כש שהגו נטמא ונטמט באכילת‬
‫ודוקא חיוב כרת כגו אוכל חלב וחמ וכדומה‬         ‫דבר טמא כ הגו מתקדש באכילת בשר קודש‬
‫צריכי כפרה בשוגג הרי דכל דבר שיש בו‬             ‫בל"ס נמצא יש פועל בגו האכילה ורוש‬
‫כריתות הנפש ר"ל פועל פעולתו ג בלא כוונת‬        ‫פעולה זו קיימת מעצמה ג בלי כוונה‪ ,‬ע"כ‬
‫הפועל‪ ,‬א"כ ה"נ אמינא דג בכל המצוות צריכות‬      ‫שפיר קאמר ר"ל לר"י באוכל פסח לש אכילה‬
 ‫כוונה ואינ פועלי פעולת בלא כוונה חו‬           ‫גסה לא מקרי פושע אלא דלא עשה מצוה מ‬
‫ממצוה שיש בה כרת כגו מילה וכ פסח וידיעת‬         ‫המובחר‪ ,‬דשאני קדושה ממצוה‪ ,‬דמצוה הוא ש‬
‫ההפכי אחד הוא פעולת חזקה לפעול פעולת ‪,‬‬         ‫המשות ‪ ,‬דמצוה כשהיא נעשית על כוונת המצוה‬
‫ע"כ צרי קרא ועשה פסח לה' דבעינ עשיה‬            ‫שמה מצוה ואי לאו לא שמה מצוה‪ ,‬ואי בכלי‬
‫לש פסח ]עי' במס' ע"ז הנ"ל[ אע"ג דכל מצוה‬       ‫מצוה קדושה לא בשופר ולא בציצית ושיוריה‬
‫בעי כוונה אלמלא לא נכתב ועשה פסח לה' הוה‬       ‫נזרקי וכ במצה אלא חייב לנהוג בה כבוד ולא‬
‫אמינא שאני עשיית פסח כיו דיש כרת במניעתה‬       ‫יהיו המצוות בזויות עליו בשעת עשיית זהו יסוד‬
‫ג בלא כוונה תעשה ותהיה כשר קמ"ל דבעי‬           ‫במצוות צריכות כוונה‪ ,‬משא"כ באכילת כזית‬
‫עשיה לש פסח‪ ,‬מ"מ האכילה לא בעי לשמה‪.‬‬

         ‫]‪.[·Î 'ÈÒ Á"‡ ¯ÙÂÒ ·˙ÎÓ‬‬

‫‪ʯ ÔÓÈÒÏ [·È‬‬

‫אלא הסימני המה להבחי בי הגדלי במדינה‬            ‫˘‪.·"ˆ˜˙ ,ȯ˘˙ Í"Ê '‚ ÌÂÈ È"‰Ú· ,·"Ù ˙"ÏÈ‬‬
      ‫פלונית ובי הגדלי במדינה אחרת‪:‬‬
                                               ‫˘‪'‰ÂÓÎ 'ÂΠȷȷÁ ·¯Â È„ÈÓÏ˙ È„È„ÈÏ Ë"Π'ÂÏ‬‬
‫‪ ‰ ‰Â‬כל דבר שאי לו סימ דאורייתא נאכל‬                                                ‫·¯‪.È" ÍÂ‬‬

‫במסורת‪ ,‬כמו שאמרו חכמינו ז"ל פרק‬                ‫‡‪ ˙„Â‬האתרוגי ‪ ,‬הנה כל הסימני אינ סימני‬
 ‫אלו טריפות )סג‪ ,‬ב( גבי עופות‪ .‬ע"כ הבאי‬
‫ממדינת יענבע נקראי יעניוועסיר‪ ,‬שמסורת ביד‬      ‫דאורייתא‪ ,‬ואפילו מדרבנ אינ ‪ ,‬אלא‬
‫אנשי אשכנז מימי חכמי הצרפתי ור"ת וסייעתו‬       ‫שהמציאו האחרוני לפי הגדלי במדינת ‪ ,‬ואי‬
 ‫שלא בא ליד אלא מאותה מדינה‪ ,‬ה מוחזקי‬          ‫לנו שו סימ מובהק להבחי בי מורכב לכשר‪,‬‬

‫·‪Ò"Á 'ÈÁ· ‡·ÂÓ „"Ù Û„ Ôȯ„‰ Ò 'ÒÓ· Ô"¯ 'ÈÁ· 'Î ÔΠ,ÏÏÎ ‰¯ÙÎ ˆ"‡ Â‡Ï ˙‚‚˘„ ÂÏ ‰ˆ¯  ‡¯˜· ‡¯˜È Ù"¯ Ô"·Ó¯‰ ˙ËÈ˘Î .‬‬
                   ‫‪.[Ï"ˆÊ Ô¯Ë˘ Ê"ȯ‚‰ ˙¯Ú‰] .ÂÊ ‰ËÈ˘· Íȯ‡‰ ‰ 'ÈÒ ¯ÙÂÒ Ì˙Á ˙"¢·Â ,·"Ú ‚"Ï Û„ ÏÂÊ‚‰ ·ÏÂÏ 'Ù ÏÚ‬‬
   621   622   623   624   625   626   627   628   629   630