Page 624 - HATAM-1
P. 624
הוספות והשלמות ˙·¢˙ ˘‡˙ÂÏ ˙˜ Á
‡ Ì Óחזינא להר" ז"ל דהעלה ליישב פסקי נתכוו לעשות גנוחי וילולי ותקיעה לפניה
ולאחריה אלא לשורר שיר ולא ידע כלל שאלו
הרמב" דנראה דס"ל להלכה מצ"כ הקולות ה ה אות הקולות של מצות היו אלא
ממה שכתב בפ"ב מהלכות שופר עד שיתכוו קסבר שיר בעלמא הוא א"כ הוה מתעסק וגבי
השומע ומשמיע ומ"מ פסק להא כפאו ואכל מצה המצוה דרחמנא אמר זכרו תרועה א"כ מעשה
יצא וקאמר הר" דהרמב" ס"ל לאמת ה הפועל הוא זכרו התרועה ,והוא לא נתכוו
צריכותא דעביד דשאני אכילה שכ נהנה ולפי לפעולה זו כלל אלא לשיר בעלמא והוה כמתעסק
דרכינו היה מקו לומר עד"ז דהרמב" ס"ל וגרע טפי ,קמ"ל דג בכה"ג יצא דכיו דמצות
דוקא בשופר צרי כוונה משו דכתיב זכרו אי צ"כ מתעסק כזה נמי יצא כיו דעשה המעשה
תרועה וכ בק"ש מדכתיב והיו הדברי האלה על קיי המעשה של המצוה כגו ולקחת לכ ביו
לבב אבל בשארי מצוות לא בעי כוונה כגו הראשו ה"נ יו תרועה והרי הריע והצריח
נטילת לולב וזריקת ד וישיבת סוכה ,אבל באות הקולות ,והרי זה דומה לאוכל חלב ולא
הנראה מתו דברי הר" דס"ל להפ בכוונת ידע שהוא זה אותו חלב שאסרה תורה דהוה
הרמב" דס"ל להלכתא מצוות צריכות כוונה מתעסק לגבי המעשה ,אבל התוקע לשיר כיו
בכל המצוות ודוקא במידי דאכילה שכ נהנה, שלא הוה מתעסק לגבי המעשה אלא לגבי
וצרי ביאור מה הוה דנהנה נהי דלא הוה מתעסק הכוונה יצא דלא צרי כוונה כלל לצאת ידי מצוה
לגבי חלבי ועריות מ"מ מתכוי לא הוה והא אלא כוונה לעשות מעשה התרועה לא מבעי
בשארי מצות כאכילת מצה וכדומה אלא אפילו
מצוות צריכות כוונה. בתקיעת שופר דכתיב ביה זכרו הוה סד"א
דהכוונה עיקר המעשה שציותה התורה עלה
„"ÚÏ Âלהסביר עפ"י מאי דחזינא לרבינו אאמ"ו קמ"ל רבא דלא כ הוא ,וא"ת היכא קאמר זאת
אומרת ונלע"ד לומר דהכא קאמר רבא מדשדרו
מאוה"ג זצ"ל בח"ס סימ צ' באה"ע ליה לאבוה דשמואל דיצא גבי מצה וס"ל מצוות
ח"ב על קושי' הג"א מהא דאנסוה לטבול ותוכ אי צריכות כוונה נגד משמעות המשנה דפ' ערבי
דבריו דשאני הכשר מצוה כיו שעכ"פ נעשה פסחי ור' יוסי דקאמר הת מצוה להביא ,ש"מ
פועל ההוא ונהי דאי לה שכר כעושה מצוה כיו שה דייקו כ ממתני' דלקמ דדוקא מתעסק לא
דלא נתכוונה מ"מ פעולת ההכשר והטהרה נעשה,
עיי"ש‡ ,א"כ אמינא אנא דכ הוא במצות יצא אבל התוקע לשיר יצא.
אכילה עכ"פ נעשה פועל האכילה שהשביע גרונו
או מיעיו נהי דשכר מצוה לית ליה מ"מ א"א
להכחיש הפעולה שנעשתה ע"י האכילה ,והיינו
·¯ ÔÓÈÒ
‡È˙˜˙Ú‰˘) ‰"Ò˜˙ ˙ ˘Ó „È ·˙η Ò"Á 'ÈÁ·Â ,‡"Ò˜˙ ˙ ˘Ó ‡È‰ Ê"Ú‰‡Á· ‰·Â˘˙‰Â ,Ï" ‰Ó ˙ˆ˜ ¯ÎÊÂÓ ˙ÂÈ‚ÂÒ‰ ÏÚ Ò"Á 'ÈÁ· .
È"ÒÂÒ Á"‡Á· ÂÈ˙·¢˙· Ò"Á‰ ¯ÈÎʉ˘ ‰Ó ˙ÂÎȯ‡· Ì˘ ‡ˆÓ Ì‚ ,ÔÈ‚ÂÒ‰ ¯Â‡È· ÍÂ˙· ˙ÂÎȯ‡· Ï" ‰ ‡¯·Ò ‡ˆÓ (ÏÈÚÏ 'ÈÁÓ
¯"· ·˜,Ï" ‰ ‰·Â˘˙· Ò"Á‰ ȯ·„ ÔÈ·‰Ï ‰ÎÊ ‡Ï˘ ·˙Î '‚ ˙‡· ·"Ú Ë"˜ Û„ '‚ ˜ÏÁ ‰˘Ó Ô˜È˙ ¯ÙÒ· Ï"Ê È ˜Ê ,‚ÏÙÂÓ ¯ÂˆÈ
:Ì˘ Ï"Ê .‰Ù ̇ȷ‡ ÔÎ ÏÚ ,ÏΉ ¯‡Â·Ó È"˙η Ò"Á 'ÈÁ·Â
˘„"· ‡Ùη 'ÈÏ È˜ÂÓ ‡Ï Ë"Ó ‰Ú¯˙ ÌÂÈ 'Ò· ‰Ó˙ ,ÌÈ‚ ‡Ùη ȯÈÈÓ„ ˜ÈÒÓ ,‡ˆÈ ‰ˆÓ Ï· ‡ÙΠχÂÓ˘„ ‰Â·‡Ï ‰ÈÏ ÂÁÏ
˘„"·‰ ˙ ÂÂ΄ ‡ˆÈ˘ ‡ËÈ˘Ù Î"‡„ ÌÂ˘Ó ÂÊ '˜ ·Â˘ÈÈ· ˜ÈÒÓ ,Â˘Ù ‡ˆ˙˘ „Ú Â˙‡ ÔÈÎÓ Ú"Ó ÏÚ„ Ï"ÈȘ ȯ‰„ χ¯˘È Ï
˘È‡ ÂÏÈÙ‡„ ‰Ï·Ë ‰˙¯·Á ‰Ò ‡˘ ‰„ È·‚ Ô È¯Ó‡„ ·"Ú ‡"Ï ÔÈÏÂÁ„ ‡‰Ó ‰È‡¯ È˙ÈÈÓ ‡È‰ ‡ÈÏÚÓ ‰ ÂÂÎ ‰ÂˆÓ Ì˘Ï ÌÈ ÂÂÎÓ
Î"‡ ‰ÓÈ˙ ‡Ï‡ Ì È‡ Âȯ·„ ÏΠ.˘"Ú Ô˙‡ ˙ÂÏ·ÂË ˙ÂÁ˜Ù ÌÈ˘ „ ˙˘¯Á„ ‡ÈÓ„ ‡È‰ ‡ÈÏÚÓ ‰ ÂÂÎ ‰˙¯·Á ˙ ÂÂÎ ‰ ÂÂÎ ÈÚ· ÔÈÏÂÁ
„‰ ÂÂÎ ·˘ÁÓ „"· ˙ÈÈÙÎ È"Ú Ó"Ó ‰ÂˆÓ „·ÚÓÏ Ô ÈÚ· ‡Ï ˜Úˆ˘ ‡Ï‡ „ÂÚ ‡Ï ÔÂÂÎ˙Ó Â È‡˘ È"ÙÚ‡ ‰ÊÏ È ‰Ó ‰Ê Ï˘ Â˙ ÂÂÎ
ÚÓ¢ ÔÂÂÎÈ˘ „Ú ÔÈ˙ÚÓ˘· Ô ÈÚ· ȇӇ Î"‡Â ,¯·Á ˙ ÂÂÎ 'ÈÏ 'ÈÚÈÈÒÓ„ ‡ËÈ˘Ù Î"‡ ‡Ó˙Ò· ˜¯ ËÚ·  ȇ˘ ÈÓ· ˘"ÎÓ Î"‡ ,‡ÈÏÚÓ
˙ÙÎȇ È‡Ó Î"‡ ,ÚÓ¢‰ ‡ÈˆÂ‰Ï ÚÈÓ˘Ó ÔÂÂÎÈ˘ 'ÈÚ· ‰È˙ÂÂΠȇ˜„ ‡¯ÈÊ '¯Ï ÈÒÂÈ '¯Ï„ ÔÂÈÎ È‚ÒÈ˙ „ÂÁÏ ÚÈÓ˘Ó ˙ ÂÂη ,ÚÈÓ˘ÓÂ
‡ÈˆÂ‰Ï ÚÈÓ˘Ó ˙ ÂÂÎ 'ÈÚ· Ù"ÎÚ„ ¯˘Ù‡ Î"ˆ‡ ˙ÂÂˆÓ È‡ ÂÏÈÙ‡„ '‰ ˙ÂÓÁÏÓ· Ô"·Ó¯‰ ˘"ÓÏ ‰Ó„ ‰Ê Ôȇ ,ÏÏÎ ÚÓ¢· Â˙ ÔÏ
‡˙ ÂÁÂÏ˘ ˙¢ÚÏ ÔÂÂÎÈ ÚÈÓ˘Ó‰ Ú„È˘ 'ÈÚ· ÔÎÏ ÂÓˆÚ ˙ÚÈ„È Ôˆ¯· ‡Ï˘ ‰Ê Ï˘ ÂÁÂÏ˘ ‰˘Ú ÚÈÓ˘Ó‰ Ôȇ„ Ì˙‰ È ‡˘ ¯·Á
˘Ôˆ¯Â ˙ÚÈ„È· ‡Ï˘ ÂÏÈÙ‡ ÂÁÂÏ˘ ˙Â˘Ú‰Ï ÏÂÎÈ ÚÈÓ˘Ó‰˘ ‡ËÈ˘Ù Î"‡ ÂÈ Ù· ‡Ï˘ Ì„‡Ï ÔÈÎÊ„ ÔÂÈÎ ÚÓ¢‰ Ï·‡ ‡ÈˆÂ‰Ï È ÂÏÙ Ï
„˘,Î"ˆÓ Ï"Ò È"¯„ ÌÂ˘Ó Î"Ú ÚÓ¢ ÔÂÂÎÈ˘ „Ú È"¯‡„ ‡‰ Î"‡Â 'ÈÚ· ‡Ï  ˆ¯Â Â˙Ú„ Ï·‡ ˙ÂÁÈÏ˘· ‰ÁÓÈ ‡Ï˘ „·Ï·Â ,ÏÏÎ ÚÓÂ
ÈÒÂÈ '¯„ ÚÓ¢„ ¯ÓÂÏ ˜Á„ ,‡˙ÈÏ ‡‰„ Î"Ú‡ ,Â¯Â·Ú ÔÂÂÈÎ ÚÈÓ˘Ó‰˘ ÔÂÈÎ ÚÓ¢ ˙ ÂÂÎ Ï"Ï Î"‡ ÂÏ ÏÈÚÂÓ Â¯·Á ˙ ÂÂÎ „"Ò È‡Â
¯ˆÏ·ËÏ ‰˙¯·Á ‰Ò ‡˘ ‰„ Ï ÔÈ Ú ‰Ê Ôȇ ,˘"ÓÎ Î"Ú‡ ,Â‡ÈˆÂ‰Ï Â Èȉ ÈÒÂÈ '¯Ï„ ÚÈÓ˘Ó„ ‡ÈÓ„„ ‡"Ê„ ¯ÂÓÁ Ϙ ȘÂÙ‡Ï Â Â
„,‡ÏÈÓÓ ‡È‰ ‰¯Â‰Ë Ó"Ó Ï·‡ ,‰ÏÈ·Ë Ï˘ ‰˘Ú ˙ÂˆÓ ‰˘‡‰ ‰ÓÈȘ ‡Ï Î"ˆÓ „"ÓÏ "‰‡Â ‰ÂˆÓ ˙ ÂÂÎÓ ÏÏΠȯÈÈÓ ‡Ï Ì˙‰