Page 620 - HATAM-1
P. 620
הוספות והשלמות ˙·¢˙ ˘‡˙ÂÏ ˙˜ „
‰ ‰Âנתעוררתי במה שעמד המעדני יו"ט ציור נכו מאריח ע"ג לבנה שבבני ,ולפ"ז ג
הכותבי את הכתב האמצעי מכוו כשיעור
בהלכות ס"ת שברא"ש בד"ח אות ס"ה הריוח שלמטה אי יוצאי י"ח לדעת רש"י כי
שהביא ש צורת שירת הי שברמב" ואח"כ כ' לרש"י צ"ל הריוח נמש להל ויהי' כפלי מ
מכא ק"ל על מנהג שכופלי ה' ימלו לע"ו הכתב שעל גבו ,ובהכרח מנהג הוא כפר"ת
בפסוקי דזמרה כו' וכ' הטע בש רד"א לפי וא"כ ודאי מוטב שיהא הכתב העליו מורכב על
שהוא סו השירה אבל מחלוקת ישנה היא הכתב שבשיטה שני' ג"כ בשתי קצותיו .ויש
שהחכ הראב"ע בפ' בשלח כ' שג הפסוק כי להוכיח שכ הי' בס"ת שכתב הרמב" ז"ל
בא סוס פרעה הוא מהשירה והרמב" חולק עליו, שעשה את ד השירה שש אצבעות שהוא לפי
ואנו לעני כתיבת השירה בס"ת אי לנו אלא ד' ער כתבו שיעור מה' אותיות והרי השיטה בא
הרמב" וכו' עיי"ש והנה מאחר שהצורה שבס' סוס יש בה ארבעי אותיות והריוח באמצע א
הרמב" שבדפוס משובשת כמ"ש האו"ת ,וג כ' נימא דצרי להיות שיעורו כמו האריח שע"ג
שמצא נוסחאות כת"י שונות זמ"ז ,א"כ לכאורה הרי האריח שע"ג הוא ב ט"ו אותיות וא"כ צ"ל
יש לנו לכתוב הס"ת כפי מנהגנו הפשוט לכפול השיטה שיעור נ"ה אותיות ואי עשה את הד
ד' ימלו לע"ו ,וא"כ ב' שיטות האחרונות יש רק רחב שש אצבעות והלא הי' צרי למעט את
לכתוב כדר שאר כתב התורה ,וג דעת רש"י הכתב מפני הריוח אע"כ שלא עשה את הריוח
בגיטי שלהי מסכתא היא דלא כאב עזרא, רק שיעור ג"פ אשר כמ"ש הריב"ש והי' צרי
שכתב גבי כי משמש בד' לשונות כגו כי בא סוס לצמצ הכתב רק בארבע אותיות וזה אפשר
פרעה מפני שבא סוס פרעה לפיכ ותקח מרי לכוו בנקל שלא יהא ניכר שו מעוט הכתב,
וכו' ועיי"ש בתוס' מ"ש ר"ת בזה ,וכ בפייט ודקדוק הריב"ש מלשו הרמב" הוא מדכ' תחלה
דיו"ט אחרו ש"פ המיוסד על סדר השירה סיי מניחי ריוח ואח"כ בשיטה ב' כתב מניחי
בפסוק ד' ימלו לע"ו ,הא קצרה יד הפייט הריוח בשני מקומות בהא הידיעה משמע דקאי
לסדר עד כי בא סוס אלא ודאי סובר דכי בא סוס על הריוח האמור מקוד וא"כ משמע שיש לו
שיעור ובה מסולק הדחוי של הגה"מ .וג לא
אינו מהשירה. עמדתי על דעת הגאו המשיב במה שנת צדק
להחכ השואל שאי שיעור לריוח שבשירות
‡ Íעלה בלבי שלכאורה אי כא שו צווחה הלא כתב מקוד בעצמו שפחות משיעור ג'
אותיות ודאי אינו חשוב ריוח כלל והוא החכ
בבהמ"ד ,והוא מאחר שאנו כותבי שיטה השואל מיירי בריוח מלא אות אחת ,וג במ"ש
דבא סוס בהפסק ריוח באמצע ואח"כ שיטה שמ"מ השיב לו הריב"ש די אמת שפחות
אחרונה בשני רווחי קצרי א"כ יש להזהר משיעור פ' בי הפסוקי אינו פוסל משו
שיהי' כל אחד מה פחות משיעור פרשה וא"כ עשוי כשירה לפי שהריוח אינו כרוב הכתב
ממ"נ שפיר עבדינ א פסוק כי בא סוס הוא ג"כ שבשיטה שע"ג .הלא ג עשאה כשירת האזינו
מהשירה ודאי עבדינ שפיר וא אינו מ השירה שאי בה אריח עג"ל ג"כ פסולה אע"כ מה
מ"מ במה שמניחי ריוח פחות משיעור פרשה שהכשיר הוא משו שהי' פחות משיעור פרשה
בשני מקומות לא איכפת ל דג בשאר כתב לכל הדעות וריוח כזה בשירה הי' פוסל משו"ה
התורה א הניח אויר פחות משיעור פרשה כשר בשאר כתב התורה אינו פוסל ,וכ הוא מובא
כמ"ש הריב"ש סי' רפ"ו הנ"ל ,ומה שמניחי ג בשו"ע סי' רע"ד בהגה"ה וג מ"ש הגה"מ
ריוח כשיעור פרשה בשיטה בא סוס ג"כ לא כי מה שתיר ריב"ש הוא דוחק נ"ל דתירוצו
איכפת ל דאע"פ שאינה מ השירה מ"מ צרי אמת עפמ"ש הבני יונה הובא בפ"ת שא הניח
להניח בה אויר באמצע משו לתא דשיטה כ"ח ריוח מחמת שלא רצה לכתוב על מטלית כיו
שעל גבה שיש בה האריח ד' ימלו לע"ו וצרי שניכר כונתו דלאו מחמת הפסק פרשה הוא אינו
שיהי' ע"ג לבנה כפי שיעורו או לפחות שיהא פוסל וה"ה כשניכר שהריוח הוא מחמת שירה
רובו ע"ג לבנה כמו שכתבנו לפרש"י שהלבנה
ג"כ אינו פוסל מחמת פרשה.
הוא החלק ,דנהגינ כוותי'.
‡ Ó"‰נראה כונת הגה"מ שבהשיטה האחרונה
יניח פחות משיעור פרשה לכל הדעות
בכל אחד מ האוירי ,דהיינו פחות מג' אותיות
