Page 617 - HATAM-1
P. 617
‡ ˜˙ ¯ÙÂÒ לסימ קצ Ì˙Á
להיות עליו ש לבנה ,וע"כ ראוי שיהי' שיעור המתחלקת בב' אוירי אי כותבי אלא רק תיבה
הריוח כשיעור הכתב שע"ג לכתחלה ככולו אחת ,א"כ פשיטא דבאויר החלוקי לשתי יהי',
ובדיעבד לכה"פ ברובו ,וא האריח שע"ג הוא עכ"פ כשיעור ט' אותיות כנגד האריח שע"ג
ארו הרבה יותר משיעור פ' עד שאפי' רובו הוא והאריח שעל גבו לעול יש בו יותר מט' אותיות
יותר מג"פ אשר אז צרי ג הריוח תחתיו להיות דוק ותשכח ,וג בשיטה המתחלקת לשלש
יותר משיעור ג"פ אשר אפי' לעכובא וא האריח ממילא ישאר ריוח מאור השיטה כדי שיהי'
אי בו שיעור ג"פ אשר אז ג הלבנה א"צ להיות עכ"פ בשני האוירי ביחד כשיעור ט' אותיות.
כמו ג"פ אשר אפי' לכתחלה. ‡ÏÂאוכל להכחיד תחת לשוני מה שנ"ל עוד
ÔÎÂמשמע קצת מה דמנחות ל"א דמזוזה שכ' דשפיר עבדי השו"ע והאחרוני שלא
הביאו ד' הריב"ש הללו דלפענ"ד צדקו בזה ד'
שתי שלש ואחת חשיב עשאה כשירה החכ השואל מטוליטולה ש שאי שיעור לריוח
אע"פ ששיטה א' קצרה משיטה ב' רק בתיבה שבשירות ,חדא דלשו הרמב" דבהאזינו מניח
אחת אפ"ה נקראת לבנה עג"א וכ שיטה ב' נגד באמצע כל שיטה כצורת סתומה משמע רק
שיטה ג' נקראת אריח עג"ל אע"פ שעודפת פחות כצורת סתו' דהיינו שיהי' הריוח באמצע השיטה
משיעור ג"פ אשר ,דהא בג' שמות הקדושי יש ולא כשיעור סתומה ,ועוד הרגיש בזה הריב"ש
ו' אותיות דקות והד' באחד הוא ד' רבתי וא"כ בעצמו דאי ריוח השירה כשיעור פ' א"כ למאי
נשאר ריוח מועט ומ"מ חשיב אריח עג"ל אצטרי לאשמעינ כתבה כשירה פסולה ת"ל
דעשה פרשה במקו שאי בו פרשה .ותירו
לפרש"י. הריב"ש ע"ז דחוק מאד ,ודקדקו מלשו הרמב"
שכתב הריוח בהא הידיעה פשוט שאי לבנות
‡ ‡Ïשמכל מקו השיב הריב"ש די אמת יסוד ע"ז ,דבפשוט י"ל כיו שכ' הרמב" דיש
לכתוב קוד שיטת הבאי ביבשה וכו' וה בני
להחכ שואל דבעשה הסופר ריוח בכל ארבעי אותיות ויותר ושיטות השירה קצרות
פסוק ופסוק פחות מט' אותיות כשר ולא חשיב משיטות שלמעלה ושלמטה א"כ ממילא נשאר
עשוי כשירה ,כיו דהריוח שהניח אינו כרוב ריוח בכתב השירה נגד אור השיטי שלפני'
הכתב שבשיטה שעל גבו .ועכ"פ לק"מ מה שלא ושלאחרי' ואותו הריוח מניחי וכו' ושפיר קאמר
הובאו ד' הריב"ש הללו בשו"ע ואחרוני .או
משו דלא ס"ל כוותי' או משו דלא איצטרי הריוח בהא הידיעה.
לפ"מ דקי"ל בפירוש אעג"ל כמוש"נ .ומזה ג"כ
סעד גדול להנוהגי לכתוב הריוח מכוו כשיעור „ÂÚÂדהא בארנו דהרמב" סובר כפרש"י,
האריח שע"ג דאי הוה ס"ל להשו"ע והאחרוני
דיש לכתוב האריח האמצעי יותר ארו מהריוח דלר"ת אי כלל להצרי להניח ריוח בב'
שלמטה א"כ לא הוו שתקי מלהודיענו שצרי מקומות ורק לרש"י בעינ למיעבד הכי כדי שיהי'
להניח הריוח הא' שבאמצע כשיעור פרשה עכ"פ האריח האמצעי כולו ע"ג החלק שהוא
הלבנה וא"כ שפיר נקט הריוח בהא הידיעה
לכה"פ לעני לכתחלה. דהיינו הריוח המכוו בשיעורו כמו האריח שע"ג
בשיטה העליונה אותו הריוח מחלק לשני מקומות
Ù"ÚÂכל הדברי האלה נ"ל שמי שהוא ספרא בשיטה תחתונה .ועוד נ"ל שגו החקירה אי
בעינ בריוח השירות שיעור כפ' סתומה או לא
דווקנא ורוצה לצאת י"ח ג לדעת ר"ת תלוי במחלוקת רש"י ור"ת הנ"ל ,דלפר"ת הריוח
משו דהירושלמי מסייע לי' כמוש"נ ,ונוהג הוא כדי להפסיק השיטה שתהי' שיטה קצרה
לעשות הכתב האמצעי ארו יותר מריוח שלמטה ושיטה ארוכה בזה י"ל דבעינ הפסק כשיעור
כדי שיהי' מורכב בקצותיו על הכתב שלמטה פרשה דאל"כ לא חשיב הפסק ,אבל לפרש"י
ג"כ ,נכו ליזהר ,שלא יעשה בשיטה שיש בה שני דאעג"ל הוא כתב ע"ג חלק שהוא כפלי ברחבו
אוירי ,בכל אחד מה כשיעור ג"פ אשר ,אלא ע האויר שבי שיטה לשיטה כמוש"נ ,והוא
יעשה ריוח אחד כמו ג"פ אשר וריוח אחד פחות לסימ תקומה והרחבת צעדו תחתיו ,א"כ אי
משיעור פ' סתומה ובשיטה שיש בה ריוח אחד הריוח משמש לצור הפסק בלבד אלא עיקרו
יעשה אותו כשיעור ג"פ אשר.
ÌÚˉÂבזה ,דהא לפר"ת אי שו רמז לעשות
בשירת הי שני אוירי בשיטה אחת
