Page 617 - HATAM-1
P. 617

‫‪‡ ˜˙ ¯ÙÂÒ‬‬  ‫לסימ קצ‬                         ‫‪Ì˙Á‬‬

‫להיות עליו ש לבנה‪ ,‬וע"כ ראוי שיהי' שיעור‬   ‫המתחלקת בב' אוירי אי כותבי אלא רק תיבה‬
‫הריוח כשיעור הכתב שע"ג לכתחלה ככולו‬        ‫אחת‪ ,‬א"כ פשיטא דבאויר החלוקי לשתי יהי'‪,‬‬
‫ובדיעבד לכה"פ ברובו‪ ,‬וא האריח שע"ג הוא‬     ‫עכ"פ כשיעור ט' אותיות כנגד האריח שע"ג‬
‫ארו הרבה יותר משיעור פ' עד שאפי' רובו הוא‬  ‫והאריח שעל גבו לעול יש בו יותר מט' אותיות‬
‫יותר מג"פ אשר אז צרי ג הריוח תחתיו להיות‬   ‫דוק ותשכח‪ ,‬וג בשיטה המתחלקת לשלש‬
‫יותר משיעור ג"פ אשר אפי' לעכובא וא האריח‬   ‫ממילא ישאר ריוח מאור השיטה כדי שיהי'‬
‫אי בו שיעור ג"פ אשר אז ג הלבנה א"צ להיות‬   ‫עכ"פ בשני האוירי ביחד כשיעור ט' אותיות‪.‬‬

         ‫כמו ג"פ אשר אפי' לכתחלה‪.‬‬          ‫‪ ‡ÏÂ‬אוכל להכחיד תחת לשוני מה שנ"ל עוד‬

‫‪ ÔÎÂ‬משמע קצת מה דמנחות ל"א דמזוזה שכ'‬      ‫דשפיר עבדי השו"ע והאחרוני שלא‬
                                           ‫הביאו ד' הריב"ש הללו דלפענ"ד צדקו בזה ד'‬
‫שתי שלש ואחת חשיב עשאה כשירה‬               ‫החכ השואל מטוליטולה ש שאי שיעור לריוח‬
‫אע"פ ששיטה א' קצרה משיטה ב' רק בתיבה‬       ‫שבשירות‪ ,‬חדא דלשו הרמב" דבהאזינו מניח‬
‫אחת אפ"ה נקראת לבנה עג"א וכ שיטה ב' נגד‬    ‫באמצע כל שיטה כצורת סתומה משמע רק‬
‫שיטה ג' נקראת אריח עג"ל אע"פ שעודפת פחות‬   ‫כצורת סתו' דהיינו שיהי' הריוח באמצע השיטה‬
‫משיעור ג"פ אשר‪ ,‬דהא בג' שמות הקדושי יש‬     ‫ולא כשיעור סתומה‪ ,‬ועוד הרגיש בזה הריב"ש‬
‫ו' אותיות דקות והד' באחד הוא ד' רבתי וא"כ‬  ‫בעצמו דאי ריוח השירה כשיעור פ' א"כ למאי‬
‫נשאר ריוח מועט ומ"מ חשיב אריח עג"ל‬         ‫אצטרי לאשמעינ כתבה כשירה פסולה ת"ל‬
                                            ‫דעשה פרשה במקו שאי בו פרשה‪ .‬ותירו‬
                   ‫לפרש"י‪.‬‬                  ‫הריב"ש ע"ז דחוק מאד‪ ,‬ודקדקו מלשו הרמב"‬
                                           ‫שכתב הריוח בהא הידיעה פשוט שאי לבנות‬
‫‡‪ ‡Ï‬שמכל מקו השיב הריב"ש די אמת‬            ‫יסוד ע"ז‪ ,‬דבפשוט י"ל כיו שכ' הרמב" דיש‬
                                           ‫לכתוב קוד שיטת הבאי ביבשה וכו' וה בני‬
‫להחכ שואל דבעשה הסופר ריוח בכל‬             ‫ארבעי אותיות ויותר ושיטות השירה קצרות‬
‫פסוק ופסוק פחות מט' אותיות כשר ולא חשיב‬    ‫משיטות שלמעלה ושלמטה א"כ ממילא נשאר‬
‫עשוי כשירה‪ ,‬כיו דהריוח שהניח אינו כרוב‬     ‫ריוח בכתב השירה נגד אור השיטי שלפני'‬
‫הכתב שבשיטה שעל גבו‪ .‬ועכ"פ לק"מ מה שלא‬     ‫ושלאחרי' ואותו הריוח מניחי וכו' ושפיר קאמר‬
‫הובאו ד' הריב"ש הללו בשו"ע ואחרוני ‪ .‬או‬
 ‫משו דלא ס"ל כוותי' או משו דלא איצטרי‬                   ‫הריוח בהא הידיעה‪.‬‬
‫לפ"מ דקי"ל בפירוש אעג"ל כמוש"נ‪ .‬ומזה ג"כ‬
‫סעד גדול להנוהגי לכתוב הריוח מכוו כשיעור‬   ‫‪ „ÂÚÂ‬דהא בארנו דהרמב" סובר כפרש"י‪,‬‬
 ‫האריח שע"ג דאי הוה ס"ל להשו"ע והאחרוני‬
‫דיש לכתוב האריח האמצעי יותר ארו מהריוח‬     ‫דלר"ת אי כלל להצרי להניח ריוח בב'‬
 ‫שלמטה א"כ לא הוו שתקי מלהודיענו שצרי‬      ‫מקומות ורק לרש"י בעינ למיעבד הכי כדי שיהי'‬
‫להניח הריוח הא' שבאמצע כשיעור פרשה‬         ‫עכ"פ האריח האמצעי כולו ע"ג החלק שהוא‬
                                           ‫הלבנה וא"כ שפיר נקט הריוח בהא הידיעה‬
            ‫לכה"פ לעני לכתחלה‪.‬‬             ‫דהיינו הריוח המכוו בשיעורו כמו האריח שע"ג‬
                                           ‫בשיטה העליונה אותו הריוח מחלק לשני מקומות‬
‫‪ Ù"ÚÂ‬כל הדברי האלה נ"ל שמי שהוא ספרא‬       ‫בשיטה תחתונה‪ .‬ועוד נ"ל שגו החקירה אי‬
                                           ‫בעינ בריוח השירות שיעור כפ' סתומה או לא‬
‫דווקנא ורוצה לצאת י"ח ג לדעת ר"ת‬           ‫תלוי במחלוקת רש"י ור"ת הנ"ל‪ ,‬דלפר"ת הריוח‬
‫משו דהירושלמי מסייע לי' כמוש"נ‪ ,‬ונוהג‬      ‫הוא כדי להפסיק השיטה שתהי' שיטה קצרה‬
‫לעשות הכתב האמצעי ארו יותר מריוח שלמטה‬     ‫ושיטה ארוכה בזה י"ל דבעינ הפסק כשיעור‬
‫כדי שיהי' מורכב בקצותיו על הכתב שלמטה‬      ‫פרשה דאל"כ לא חשיב הפסק‪ ,‬אבל לפרש"י‬
‫ג"כ‪ ,‬נכו ליזהר‪ ,‬שלא יעשה בשיטה שיש בה שני‬  ‫דאעג"ל הוא כתב ע"ג חלק שהוא כפלי ברחבו‬
‫אוירי ‪ ,‬בכל אחד מה כשיעור ג"פ אשר‪ ,‬אלא‬     ‫ע האויר שבי שיטה לשיטה כמוש"נ‪ ,‬והוא‬
‫יעשה ריוח אחד כמו ג"פ אשר וריוח אחד פחות‬   ‫לסימ תקומה והרחבת צעדו תחתיו‪ ,‬א"כ אי‬
‫משיעור פ' סתומה ובשיטה שיש בה ריוח אחד‬     ‫הריוח משמש לצור הפסק בלבד אלא עיקרו‬

        ‫יעשה אותו כשיעור ג"פ אשר‪.‬‬

‫‪ ÌÚˉÂ‬בזה‪ ,‬דהא לפר"ת אי שו רמז לעשות‬

‫בשירת הי שני אוירי בשיטה אחת‬
   612   613   614   615   616   617   618   619   620   621   622