Page 613 - HATAM-1
P. 613
ÊÓ˜˙ ¯ÙÂÒ לסימ קצ Ì˙Á
שיטות של החלק ,חצי שיטה מלמעלה מפני רגלי דצרי שיהא הריוח ארו כפלי מ הכתב הלא
האותיות הארוכות ,וחצי שיטה מלמעלה מפני רוחב רוב האריחי האמצעי שבשירת הי ה
רגלי האותיות הארוכות ,וחצי שיטה מלמטה יותר מט"ו אותיות ,שה לפי ער הכתב שהי'
מפני גגי הלמדי" ,נשאר בו רק מלא שתי שיטות בס"ת של הרמב" יותר משני אצבעות ,וא הי'
והרי הוא כפלי מ הכתב ,א מפני שביד הסופר צ"ל החלק ארו כפלי נמצא שהאריחי
להארי את הבליטות יותר ,שאע"פ שגג הלמד והלבני שבאמצע השירה כבר מחזיקי יותר
צ"ל כמו וי"ו ורגל ה ' פשוטה וכדומה צ"ל בולט משש אצבעות מלבד מה שבצדדי ,ואי לומר
למטה בשיעור גגה ,מ"מ יכול הסופר להארי שהי' ממעט את הכתב באותיות קטנות דהא
קצת יותר ,ע"כ כתב המנחת שי שבשירה צרי מפורש ברמב" שאסור למעט הכתב מפני הריוח
לדקדק שיהי' אור הבליטות כשיעור שישאר וכדאיתא בגמרא .ועוד מדכתבו הרמב" וטוש"ע
בהחלק כפלי מ הכתב ,והיינו שבשיטות שיש שיהי' הריוח כנגד הכתב וכתב כנגד הריוח ולא
ש בליטות למעלה ולמטה תהיינה הבליטות רק הזכירו שיהא הריוח כפלי מבואר להדיא דהא
כמלא חצי שיטה מזה וחצי שיטה מזה ,ובמקו
שיש בליטות למעלה בלבד או למטה בלבד, ליתא.
יארי את הבליטות עד קרוב להשרטוט של
השיטה באופ שישאר מ החלק רק כמלא שתי ‡ ¯Óהמעתיק .לפי שראיתי במנחת שי פ' בשלח
שיטות ,או י"ל כונת המנחת שי בדר יותר
פשוט ,דר"ל לעני דיעבד ,א לא הניח בי שיטה שבעצמו הביא מ"ש הריב"ש ששיעור
לשיטה כמלא שיטה ,שמבואר ברמב" ובטור הריוח שבשירה הוא כשיעור הריוח שבפרשה
סס"י רע"ג שבדיעבד כשר ,ובשירה לפי פרש"י סתומה הוא לדעת רמב" לכתחלה כמו ג"פ אשר
א לא הניח בי שיטה לשיטה כמלא שיטה אלא ובדיעבד כ' הב"י דסגי בשיעור ט' יודי ,
קירב את השיטי זל"ז פסול ג בדיעבד משו ובהצורה של השירה שהביא המנחת שי שהיא
דלא יהי' ש בהחלק כפלי מ הכתב ואינו נקרא נוסחת האור תורה ,האריח היותר קצר הוא
אריח ע"ג לבנה שזה מעכב ג בדיעבד ועיי בשיטה הרביעית ויש בו י"א אותיות ומה
לקמ שהוכחתי דכונת המנחת שי היא כפשוטו חמשה אותיות גדולות .וא הלבנה צ"ל כפלי
באור ,אי משכחת לה לד' הריב"ש שיהי'
באור ולק"מ. בהריוח כשיעור ט' אותיות ,וזה ק' רק לפני
הנחת הגאו המשיב דהרמב" א לפמש"כ לקמ
‰¯Â‡ÎÏÂהי' ק"ק לי מדברי הרמב" הנ"ל על דהרמב" ס"ל כר"ת לק"מ ע"כ נ"ל כי ג המנחת
שי לא נתכו לזה כלל ,אלא כוונתו
הריב"ש בתשו' סי' רפ"ו שכתב ג"כ ברוחב ומ"ש שלד' רש"י צרי שיהי' לעול
דשיעור הריוח שבשירה הוא כמו בפ' סתומה, החלק כפלי מ הכתב כונתו בזה ,משו שא
והוא כמו ג"פ אשר ,כמ"ש הרמב" ,א"כ למה נחשוב בהאריח רק עיקר הכתב בלי רגלי
עשה הרמב" רוחב הד של השירה שש האותיות הארוכות ובלי גגי הלמדי" ,א"כ לא
אצבעות ,הלא הי' די רק חמש אצבעות ושליש יהי' החלק כפלי אלא פי שלש מ הכתב ,דהא
אצבע ,שא שאר הדפי שהיו בה ל' אותיות יש למעלה ולמטה אויר כמלא שיטה מלבד החלק
עשה של ד' אצבעות ,הי' די לו להוסי על רוחב שבתו השיטה וא"כ לא יקרא בש לבנה ,וא
הד שבשירה עוד שיעור ט' אותיות של הריוח נחשוב ג גג הלמ"ד ורגל ה ' פשוטה וכדומה
שהוא אצבע ושליש אצבע בקירוב וכ די בזה בכלל האריח ,א"כ יהי' בהאריח שיטה וחצי
השיעור לכתוב השיטי שלפני השירה הבאי שיטה ,ויצטר להיות בהחלק כמלא שלש שיטות
ביבשה וכו' ושל אחר השירה שכתב הרמב" מלבד מקו בליטות הגגי והרגלי .ובאמת נ'
שה קבלה איש מפי איש וכו' ויש בה לער פשוט כי הנחת אויר בי שיטה לשיטה כמלא
ארבעי ארבעי אותיות ,ולמה הרחיב הד עד שיטה מודדי רק מעיקר הכתב ולא מראשי
שש אצבעות הלא לכתחלה כ' הרמב" בפ"ז הבליטות ,וג בשירה הוא כ ,וא"כ אי בהחלק
שלא יארי השיטה יותר מכדי ג"פ למשפחותיכ כפלי מ הכתב ,ע"כ ס"ל להמנחת שי
שלא יהיו עיניו משוטטות בכתב ,וג הי' צרי דהבליטות אי נחשבות לא בכלל האריח ולא
בשביל זה להמשי קצת את האותיות בשיטי בכלל הלבנה ,וע"כ א ננכה מ מלא שלש
