Page 609 - HATAM-1
P. 609
‚Ó˜˙ ¯ÙÂÒ לסימ קפג Ì˙Á
חזרה לא שיי לשנויי בלא נפסק מאביה רק בילדה )יעי' ע"ז ד מט .ברש"י ]ד"ה והברי [
במברי )ובזה היה פשוט לו כ ( ,אבל במרכיב בלישנא קמא לעני איסור עול ( .ולפ"ז אה"נ
ליכא למימר בלא נפסק מאביה דא"כ תיפוק לי' דלא מבטל למהוי כולי' זקנה ,וה"נ בנידו דיד
משו ילדה קמייתא .וליכא למימר בהרכיב לא מבטל למהוי כולי לימוני .א במנחות ד
בזקנה או בקמייתא לסייג ובלא נפסק ,דא"כ ה"ל סט :משמע להדיא דילדה בזקנה דבטל ה"ט
זקנה בזקנה ולא צרי קרא למעוטי ,דהא שניה
יונקי כל אחד מעיקרו כמקד אלא שיונקי ג משו דשדי נופו בתר עיקרו.
זה מזה ושניה היתר ה .וזהו שכתבו לתוס'
דצרי לדקדק אי שיי למעוטי במרכיב כמו גבי ÌχÂכשנדקדק בסוגיא איכא כמה תיוהא .חדא
מברי בלא נפסק וזקנה בזקנה ,דאפשר דמ"מ
הוי הרכבה חדשה ,ובזה א"ש כל מה שדקדקו דפרי ממברי ומרכיב ולא משני רק
אהרכבה דמיירי ]ב[איסור ,ובתשובות ר"מ
בסוגיא. אלשי עמד ג"כ על זה .ובטו"א ]ש [ משמע
)דההרכבה( ]דההברכה[ נמי מיירי באיסור ,וע"כ
Ê"ÈÙÏÂלא שיי למיל אתרוג מערלה דביניקה בהברי סמו לירק או שהרכיבו ג"כ באיל
מאכל כההיא דע"ז ד מ"ט .וצ"ע דזה לא מקרי
תליא מילתא שהותרה הילדה בזקנה, הברכת איסור כיו שאי האיסור מצד ההברכה
ואי זה עני לאתרוג לבטל הפרי ממה שהיא. עצמה רק דבר אחר גר לה ,וה"נ משכחת לה
ומ"ש במג"א סו"ס תרמ"ח דלא מקרי אתרוג נטועות איסור בכה"ג .ג הקשה באלשי
אלא בריה בפני עצמה ,צ"ע דלא גרע מכוי דקי"ל דמקשה מחזרה ולא תהא דונטעת פרט למברי
ומרכיב דגבי ערלה )דלא הוזכר ש ראב"י( .ג
דספקא הוי' לא בריה בפני עצמו. הקשה על הרמב" בפי' המשנה ]ערלה פ"א
מ"ה[ שמחלק בהברכה והרכבה בי נפסק מאביה,
‰·¯„‡Âלפי הנראה ,הזמורה היא הא שהרה וכ הוא בפסקיו פ"י מהל' מע"ש ונ"ר הלכה י"ד,
והוא תמוה דהא ילדה בטלה בזקנה .ג למה
וילדה את הפרי והאיל הוא האב נאיד מאוקומתא דתלמודא .ובר"ה ד ט :תוד"ה
השולח יניקתו וזרעו בה )ע"כ מוציאה פירות מרכיב כתבו נמי הכי ,והניחו בצ"ע דלא משני
כדמותה( ,וא"כ לעני מהות הפרי הוי ספקא
שמא אי חוששי לזרע האב וכולו אתרוג והל"ל הכי בסוטה לחלק בי נפסק מאביה.
ס"ס .וליכא למיחש להיפ שמא הורכב זמורת
אתרוג לימוני באיל אתרוג ,שא כ היה מוציא ¯˘‡Âנ"ל ,דה"ט דילדה בטלה בזקנה מפני
דמות לימוני כאמו ,כמו"ש רש"י בסוטה ש ד"ה
מרכיב כו' ונושא פירות מאותו מי שניטל ממנו שהלחלוחות היניקה הול מקוד דר
הזקנה והותרה בה ,משא"כ זקנה בילדה לא בטלו
כו' עכ"ל ,וכ"כ ר"מ אלשי ש . לא זה בזה ,וא"כ הילדה נשארת באיסורה שהרי
מקבלת יניקה מהאר ,והזקנה נשארת בהתירה.
˙·¢˙·Âרמ"א סי' ]קי"ז[ משמע דמורכב וע"כ דקדק רש"י דהא דמרכיב אסור ,דמשמע
דהענ המורכב מחדש נאסר אפי' הוא מזקנה,
ספקא היא ,דאע"ג דקי"ל שה אפי' ה"ט דמיירי בנפסק מאביה שחזרה ג"כ להיות
מקצת שה ,היינו לחומרא ,והוא תמוה דמפורש ילדה .וכ הרמב" שמתיר הרכבה היינו הענ
בחולי ד פ .דמלקינ לרבנ .ג כתב די"ל המורכב מחדש ,והיינו כראב"י דנטע דוקא ע"כ
דבאתרוג לא אמרינ אפי' מקצת אתרוג כמו"ש לא נאסר הענ החדש המורכב אפי' ילדה בילדה,
תוס' בכורות ד ג] .ד"ה ור"י[ ,ומשמע דמספקא אבל העיקר ודאי דנשאר באיסורו כמקד .מעתה
לי' וע"כ כתב דבשעת הדחק אינו מורה לאיסור ברומיא דגבי ערלה שפיר כתבו התוס' והרמב"
בזה .והיינו בודאי מורכב ,אבל בנ"ד דלכל היותר לתר דמיירי בלא נפסק מאביה דה"ל עדיי זקנה
אינו אלא חשש ספק הרכבה א"כ ה"ל ס"ס ,שמא שהרי יונקת מעיקר שלה הקדי )ולא גרע
אינו מורכב ושמא מקצת אתרוג שרי .ומה מהברכה( ,וכ הרמב" פ"י מהל' מע"ש ונ"ר
שהקשה ש הרמ"א למה לא ילפי אותו ואת בנו הי"ד מיירי במרכיב בילדה וקמ"ל דהענ שרי
וכיסוי הד מפסח ופדיו חמור דשה ולא מקצת דלא בטלה בילדה כנ"ל .משא"כ בסוטה לגבי
שה ,ג"כ תמוה ,שהרי פסח ופדיו חמור לא
משו מקצת שה מפסל שהרי כלאי הבא מעז
ורחל כולו שה הוא ואפ"ה פסול מגזה"כ וצע"ג.
