Page 605 - HATAM-1
P. 605
ËϘ˙ ¯ÙÂÒ לסימ קמח Ì˙Á
מוקמי ליי השרו .וכ כתוב בתשובת רשב"א אי לו בה היתר אכילה נהי דאמרינ טומאה
שבה להיכ הלכה מיהא איסור תרומה אזיל
סי' תת" על ש מהר" על חומ שנתחמ ליה ,אלא ש"מ במלתיה קאי ,ולמה נדמיהו
לחמ נוקשה והוא משקה גמור ולכ עומד,
בשמרי שכר שיש למוכרו לגויי קוד הפסח ועיקרו מ החיטי או השמרי ולטעמיה עביד
ולא לקיוהא וחשיב בעיניה .ומאי שנא מההיא
כו' ואילו להשהותו ולהצניע לא התיר ,והא דכתב או"ח בסי' תמ"ב שהעמיד גבינות בחלא
דשכרא דאסר רבינו אב" להשהות כיו
ממש להא דמיא ,דמה לי ע"י שריפת מעשה דאוקמי מוקי ,וה"נ נימא אזיל ליה חלא ומה
שנשאר מטעמו זיעה בעלמא הוא ,ואי מטעמא
אש או לא .וא אתה חושב העלייה כרשות דאוקמי מוקי ה"נ החטה או השמרי אוקמי
אחר ,הא ליתא ,דהנודר מ הבית אסור
בעלייה ,ועוד דסו סו ל בכל גבולי קרינ
ביה‡[‡"Ó¯‰ „ÈÓÏ˙] ÔÈ˘ÈË Ì"¯‰Ó ˙·Â˘˙] .
·¯ÁÈ˘Ó ‡˘Â ˙ ˘ ‡˜‡¯˜ ˙ÂÓ·È Û"È
]˘ .[Á ˘-Ê
ÁÓ˜ ÔÓÈÒÏ [Á
דר גגות וחצרות ,והא קמ"ל דשינוי י"ט משבת, ·‡"Ú ·"È Û„ ‰ˆÈ· È"‰ÊÚ
דשבת ע"כ נית לדחות משא"כ י"ט וק"ל.
· ˙Èשמאי אומרי אי מוציאי לא את הקט
‰ ‰Âבגו פלוגתת ב"ש וב"ה מסיק הש"ס
ולא את הלולב ולא את הס"ת לר"ה .ראיתי
דבמתו פליגי .ונלע"ד דאפשר לפ"מ בחידושי אאמ"ו מאוה"ג זצ"ל שהניח וקשה א"כ
שהעליתי לעיל דב"ש ע"כ ס"ל די"ט לא הוה האי קט ה"ד ,אי במילה שלא בזמנה הא דרשינ
אלא ל"ת כמו דס"ל לרבא אכתי תקשי קושית לבדו ולא מילה שלב"ז אי בזמנו למה אי
אאמ"ו זצ"ל לרב אשי דפליג הת וס"ל די"ט הוי מוציאי .ונלע"ד עפמ"ש הרשב"א בר"פ ראד"מ
ג"כ עשה ול"ת א"כ ג בי"ט שיי סברת דהא דהקפיד ר"א על אות שהביאו דר גגות
הרשב"א דנית י"ט לדחות כמו שבת ואזל קרפיפות וחצרות אעפ"י דהיכא דאפשר לקיי
תירוצי הנ"ל .ונלע"ד לומר דב"ש בהא פליגי שניה אי עשה דוחה ל"ת ותיר הרשב"א כיו
דב"ש ס"ל די"ט לא הוי אלא ל"ת לבד ע"כ דנית שבת לדחות אצל מילה אי להשהות
לטעמיה לא ס"ל מתו ,וב"ה ס"ל די"ט הוי עשה המצוה ומייתי ראי' מהא דקאמר הש"ס בפר"י
ול"ת ,על כ ה לשיטת הוכיחו דאמרי' מתו , דאיברי ופדריס שזמנו כל הלילה דוחי שבת
דאי לא נימא מתו קשה למה צרי קרא גבי נותר משו דכבר נית שבת לדחות וחביבה מצוה
לית בוקר שני לשריפתו ת"ל דאי עשה דוחה בשעתה ע"ש .ונלע"ד דע"כ לא קאמר הרשב"א
ל"ת ועשה אלא ש"מ דאמרינ מתו והוי שרי אלא במילה בשבת דעכ"פ צריכי לחלל השבת
לשרו הנותר מטע מתו וצרי קרא לאסור, בגו המילה דלאו מצד עדל"ת מ"מ כל מה
אבל ב"ש לטעמיה דס"ל די"ט לא הוה אלא ל"ת דאפשר לעשות בלא דחיה עבדינ א"כ ה"נ לא
שפיר צרי קרא לית בוקר שני לשריפתו דאי נימא שיחלל י"ט בהבאת הקט או את האזמל א
לאו קרא הוי עדל"ת ואי כא הוכחה דאמרינ אפשר לעשות דר גגות קרפיפות וחצרות ,מה
תאמר הא כבר נית י"ט לידחות אצל מילה ,לא
מתו ע"כ ל"ל לב"ש מתו כלל. היא אי הי"ט נת לדחות אלא העשה דוחה ל"ת
בכל התורה והדר לכללא היכא דאפשר לקיי
‰Ê·Âאמרתי פרפרת נאה בריש פ"ק דפסחי שניה אינו דוחה וק"ל ,והיינו דאי מוציאי את
הקט היינו היכא דאפשר להביאו למול בהיתר
דאמר הת ש"מ מדר"ע תל"ת ש"מ דלית
ליה מתו .והקשו מנ"ל דל"ל מתו דלמא לעול
אית ליה מתו מ"מ אסור לשרו החמ בי"ט
‚Ϙ ÔÓÈÒ
‡È" Ù‰Ï ˘„Á Ò¯Ë Â˜·Â ·"˜Ò ·Ó˙ 'ÈÒ ˙"Ú˘ 'ÈÚ ıÓÁ ÂÙ‚ ¯˜ÈÚ ‡Â‰ ‰‡Â·˙Ó ‰˘Ú ‰ ˘"ÈÈ„ ÌÈÎÒ‰ ԇΠÒ"˙Á ˙"¢· .
·˘Ó"¯‰ ˜ÒÙΠ„„Ȉ ÌÈ·¯ ÌÈ Â¯Á‡˘ ÁÎ ˙‡ Á 'ÈÒ ‰ˆÓ ıÓÁ Á"„˘ 'ÈÚ ."¯Â‡Ó‰ ÔÂÎÓ" ˙¯Â„‰Ó· Ì˘ ˙¯ډ·Â ÔÈ˘Â„˜ ȉÏ
.ÔÈ˘ÈËÓ
