Page 606 - HATAM-1

‫הוספות והשלמות ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫˙˜‪Ó‬‬

‫ביו והיה לנו לדרוש בע"כ ביו אפילו בשבת‬ ‫משו דילי מנותר ורחמנא אחשביה להבערתו‪.‬‬
‫ותהיה שריפת חמ דוחה שבת‪ .‬והיינו דקאמר‬ ‫ואמרתי‪ ,‬דהנה יל"ד ש בלשו הש"ס ר"ע אומר‬
‫ר"ע‪ ,‬אינו צרי ‪ ,‬דע"כ פירושו דקרא בעי"ט או‬ ‫אינו צרי הרי הוא אומר א ביו הראשו‬
‫אינו אלא בי"ט‪ ,‬הא כתיב א ביו הראשו א"כ‬ ‫תשביתו שאור מבתיכ ‪ ,‬למה צרי ר"ע לחזור‬
‫ביו מיותר וצרי לומר ביו אפילו בשבת‪ ,‬וזה‬ ‫ולפרש דכתיב א ביו הראשו ‪ ,‬הלא על זה אנו‬
‫אינו ראוי שנאמר כ דהא מצינו בהבערה שהיא‬ ‫דני אי ביו הראשו הוא י"ט או עי"ט וע"ז‬
‫אב מלאכה דכתיב כל מלאכה לא תעשו דהיינו‬ ‫סובב סובב כל דברי התנאי הקודמי ‪ ,‬ולא היה‬
‫קרא גבי שבת ואי נאמר שתדחה שריפת חמ‬ ‫צרי לומר אלא ר"ע אומר אינו צרי דאינו אלא‬
‫את השבת‪ ,‬מוטב שנפרש הקרא ביו הראשו‬ ‫בערב י"ט דאי בי"ט הא מצינו להבערה שהיא אב‬
‫אעי"ט וביו אינו מיותר כלל‪ ,‬והשתא קאמר‬ ‫מלאכה‪ .‬ועוד דקדקו כל המפרשי דמייתי קרא‬
‫הש"ס ש"מ דלית ליה לר"ע מתו ‪ ,‬כיו דמייתי‬ ‫כל מלאכה לא תעשו דכתיב גבי שבת ולמה לא‬
‫קרא דשבת ולא קרא די"ט‪ ,‬ש"מ דס"ל מי"ט אי‬ ‫מייתי קרא דגבי י"ט דהיינו כל מלאכת עבודה‬
‫להוכיח כקושי' פ"י די"ט לא הוה אלא ל"ת לחוד‬
‫ממילא אי כא הוכחה מדאצטרי קרא לאסור‬ ‫לא תעשו‪.‬‬
‫שריפת קדשי דשפיר צרי קרא דלא נימא‬
‫עדל"ת ואי כא הוכחה דנאמר מתו ‪ .‬ומיושב‬ ‫‪ „"ÚÏ ‰Â‬ליישב דהפ"י הקשה באמת לרבא‬
‫בזה קושיות העול דמנ"ל להש"ס דלס"ל לר"ע‬
‫מתו ד למא בשריפת חמ לא שיי מתו‬ ‫דס"ל די"ט לא הוה אלא ל"ת מאי‬
‫דרחמנא אחשביה להבערתה כמו שפירש"י לעני‬ ‫קאמר ר"ע ומצינו להבערה שהיא אב מלאכה‪ ,‬הא‬
‫שריפת חלה‪ ,‬ולפמ"ש ניחא דלא מכא מוכיח‬ ‫עכ"פ לא הוה אב מלאכה בי"ט אלא ל"ת א"כ‬
‫דבאמת בחמ לא שיי מתו ‪ ,‬ובמוצא חמ בתו‬ ‫תביא עשה דמצות ביעור ותדחה ל"ת ומנ"ל‬
‫המועד כופה עליו כלי הגס דקיי"ל דאמרי' מתו‬ ‫להוציא הקרא מפשטיה ולאמר דראשו הוה‬
‫מ"מ בחמ לא שיי ‪ ,‬ורבא הוכיח שפיר דר"ע‬ ‫עי"ט‪ ,‬בשלמא לר"א דס"ל די"ט הוה עשה ול"ת‬
‫שפיר אבל לרבא קשיא‡ והנלע"ד דאפשר לומר‬
‫ל"ל מתו כמו שהוכחנו כנ"ל וק"ל‪.‬‬ ‫דבאמת לא הוה הוכחה דר"ע מי"ט כקושיות‬
‫הפ"י‪ ,‬אלא כ היה ר"ע ד ‪ ,‬דלכאורה יש‬
‫‚‪ ‡¯Ó‬השוחט עולת נדבה בי"ט לוקה‪ ,‬פירש"י‬ ‫להקשות הא דקיי"ל ע"פ שחל להיות בשבת‬
‫שורפי הכל מלפני השבת דאי שריפת חמ‬
‫דאלו עולת חובת היו רחמנא שריא אבל‬ ‫דוחה שבת‪ ,‬וקשה למה לא נדרוש ביו אפילו‬
‫זו יש להקריבה אחר י"ט‪ ,‬לוקה משו לא תעשה‬ ‫בשבת כמו גבי מילה‪ ,‬אלא דלא קשיא ול"מ דגבי‬
‫כל מלאכה‪ ,‬עי' בצל"ח שדקדק על רש"י למה‬ ‫מילה מיותרא דביו דרשינ דלא הוה צרי לומר‬
‫מייתי רש"י פסוק לא תעשה כל מלאכה הנאמר‬ ‫ביו אלא בשמיני ימול בשר ערלתו‪ ,‬מה שאי כ‬
‫גבי שבת ולא מייתי קרא הנאמר גבי י"ט דהיינו‬ ‫הכי גבי חמ צרי לומר ביו דאי הוה כתיב‬
‫כל מלאכת עבודה לא תעשו‪ ,‬או כל מלאכה לא‬ ‫בראשו תשביתו הוה אמינא מצוה להשבית‬
‫יעשה בה ‪ .‬והנלע"ד דלקמ ד כ' ע"ב אמרו‬ ‫בתחילת הלילה קוד אכילת כזית מצה‪ ,‬והכי‬
‫ב"ה לב"ש ומה במקו שאסור להדיוט דהיינו‬ ‫פרושא דקרא שבעת ימי מצות תאכלו א‬
‫בשבת מותר לגבוה תמידי ומוספי מקו שמותר‬ ‫בראשו פירוש מתחילה‪ ,‬לפני האכילה תבערו‬
‫להדיוט בי"ט אינו די שמותר לגבוה ואפילו‬ ‫כמו הראשו אד תולד‪ ,‬עכצ"ל ביו הראשו ‪,‬‬
‫עולת ראייה‪ ,‬והשיבו ב"ש דעולת ראייה ממועט‬ ‫דהיינו יו שלפניו ואתי א וחלק לומר חצי יו‬
‫מלכ ולא לגבוה ע"ש‪ ,‬מעתה אומר אני דס"ל‬ ‫לפניו‪ ,‬אמנ כל זה תינח לפי האמת דפרשינ‬
‫לרש"י ז"ל כיו דמהאי ק"ו היה מותר להקריב‬ ‫ביו הראשו בעי"ט‪ ,‬א א היינו מניחי הקרא‬
‫עולת ראייה אלא דממועט מלכ לא הוה אלא‬ ‫על פשוטו ביו הראשו בי"ט‪ ,‬היה מיותר מלת‬

‫‪ÁÓ˜ ÔÓÈÒ‬‬

‫‡‪È˙È˙ ,˙‡ˆÈ ‡ÏÏ „"Ò È‡„ ,˙‡ˆÈ ˜ÏÁÏ ‰¯·Ú‰ Ó"˘ ÏÚ Ì˘ ·˙Πχ Á  ȷ¯ ‰ ‰Â .‡È˘Â˜‰ È˙‡ˆÓ ‡Ï Ì˘ Ú˘Â‰È È Ù· .‬‬
‫‪‰˘Ú„  ۄ ˙ÂÓ·È· ‡"·˘¯‰ È"ÙÚ Á"¯ ˙ ÂÂ΄ ÚÓ˘Ó Ì˘ ÂÈ˘Â„ÈÁ· ‡Ó¯ ‡¯‚ȇ 'ÒÓ .‰¯Ú·‰„ Â‡Ï ÈÁ„ÈÏ ‰˙·˘‰„ ‰˘Ú‬‬
‫„˘·˙‪‡Ï ÈÎ‰Ï ˙"Ï ‰˘Ú ȉ ˙‡ˆÈ ˜ÏÁÏ ‰¯Ú·‰„ ‡·¯ ¯Ó‡ ÔÎ ÏÚ ,‰˘Ú · Ôȇ ‡„ȯ‚ ‡Ϸ Ï·‡ ‰Î‡ÏÓ ·‡· ‡Ï‡  ȇ ÔÂ‬‬

‫„‪.ÁÓ˘ ·Ï ÔÂÎÓ ˙¯Â„‰Ó Ì˘ ÌÈÁÒÙ Á"¯ 'ÈÙÏ ˙¯ډ· Î"˘Ó ‰‡¯Â .[Ï"ˆÊ Ô¯Ë˘ Ê"ȯ‚‰ ˙¯Ú‰] .˘"Ú Â˙È·˘˙„ ‰˘Ú ÈÁ‬‬