Page 606 - HATAM-1
P. 606
הוספות והשלמות ˙·¢˙ ˘‡˙ÂÏ ˙˜Ó
ביו והיה לנו לדרוש בע"כ ביו אפילו בשבת משו דילי מנותר ורחמנא אחשביה להבערתו.
ותהיה שריפת חמ דוחה שבת .והיינו דקאמר ואמרתי ,דהנה יל"ד ש בלשו הש"ס ר"ע אומר
ר"ע ,אינו צרי ,דע"כ פירושו דקרא בעי"ט או אינו צרי הרי הוא אומר א ביו הראשו
אינו אלא בי"ט ,הא כתיב א ביו הראשו א"כ תשביתו שאור מבתיכ ,למה צרי ר"ע לחזור
ביו מיותר וצרי לומר ביו אפילו בשבת ,וזה ולפרש דכתיב א ביו הראשו ,הלא על זה אנו
אינו ראוי שנאמר כ דהא מצינו בהבערה שהיא דני אי ביו הראשו הוא י"ט או עי"ט וע"ז
אב מלאכה דכתיב כל מלאכה לא תעשו דהיינו סובב סובב כל דברי התנאי הקודמי ,ולא היה
קרא גבי שבת ואי נאמר שתדחה שריפת חמ צרי לומר אלא ר"ע אומר אינו צרי דאינו אלא
את השבת ,מוטב שנפרש הקרא ביו הראשו בערב י"ט דאי בי"ט הא מצינו להבערה שהיא אב
אעי"ט וביו אינו מיותר כלל ,והשתא קאמר מלאכה .ועוד דקדקו כל המפרשי דמייתי קרא
הש"ס ש"מ דלית ליה לר"ע מתו ,כיו דמייתי כל מלאכה לא תעשו דכתיב גבי שבת ולמה לא
קרא דשבת ולא קרא די"ט ,ש"מ דס"ל מי"ט אי מייתי קרא דגבי י"ט דהיינו כל מלאכת עבודה
להוכיח כקושי' פ"י די"ט לא הוה אלא ל"ת לחוד
ממילא אי כא הוכחה מדאצטרי קרא לאסור לא תעשו.
שריפת קדשי דשפיר צרי קרא דלא נימא
עדל"ת ואי כא הוכחה דנאמר מתו .ומיושב „"ÚÏ ‰Âליישב דהפ"י הקשה באמת לרבא
בזה קושיות העול דמנ"ל להש"ס דלס"ל לר"ע
מתו ד למא בשריפת חמ לא שיי מתו דס"ל די"ט לא הוה אלא ל"ת מאי
דרחמנא אחשביה להבערתה כמו שפירש"י לעני קאמר ר"ע ומצינו להבערה שהיא אב מלאכה ,הא
שריפת חלה ,ולפמ"ש ניחא דלא מכא מוכיח עכ"פ לא הוה אב מלאכה בי"ט אלא ל"ת א"כ
דבאמת בחמ לא שיי מתו ,ובמוצא חמ בתו תביא עשה דמצות ביעור ותדחה ל"ת ומנ"ל
המועד כופה עליו כלי הגס דקיי"ל דאמרי' מתו להוציא הקרא מפשטיה ולאמר דראשו הוה
מ"מ בחמ לא שיי ,ורבא הוכיח שפיר דר"ע עי"ט ,בשלמא לר"א דס"ל די"ט הוה עשה ול"ת
שפיר אבל לרבא קשיא‡ והנלע"ד דאפשר לומר
ל"ל מתו כמו שהוכחנו כנ"ל וק"ל. דבאמת לא הוה הוכחה דר"ע מי"ט כקושיות
הפ"י ,אלא כ היה ר"ע ד ,דלכאורה יש
‚ ‡¯Óהשוחט עולת נדבה בי"ט לוקה ,פירש"י להקשות הא דקיי"ל ע"פ שחל להיות בשבת
שורפי הכל מלפני השבת דאי שריפת חמ
דאלו עולת חובת היו רחמנא שריא אבל דוחה שבת ,וקשה למה לא נדרוש ביו אפילו
זו יש להקריבה אחר י"ט ,לוקה משו לא תעשה בשבת כמו גבי מילה ,אלא דלא קשיא ול"מ דגבי
כל מלאכה ,עי' בצל"ח שדקדק על רש"י למה מילה מיותרא דביו דרשינ דלא הוה צרי לומר
מייתי רש"י פסוק לא תעשה כל מלאכה הנאמר ביו אלא בשמיני ימול בשר ערלתו ,מה שאי כ
גבי שבת ולא מייתי קרא הנאמר גבי י"ט דהיינו הכי גבי חמ צרי לומר ביו דאי הוה כתיב
כל מלאכת עבודה לא תעשו ,או כל מלאכה לא בראשו תשביתו הוה אמינא מצוה להשבית
יעשה בה .והנלע"ד דלקמ ד כ' ע"ב אמרו בתחילת הלילה קוד אכילת כזית מצה ,והכי
ב"ה לב"ש ומה במקו שאסור להדיוט דהיינו פרושא דקרא שבעת ימי מצות תאכלו א
בשבת מותר לגבוה תמידי ומוספי מקו שמותר בראשו פירוש מתחילה ,לפני האכילה תבערו
להדיוט בי"ט אינו די שמותר לגבוה ואפילו כמו הראשו אד תולד ,עכצ"ל ביו הראשו ,
עולת ראייה ,והשיבו ב"ש דעולת ראייה ממועט דהיינו יו שלפניו ואתי א וחלק לומר חצי יו
מלכ ולא לגבוה ע"ש ,מעתה אומר אני דס"ל לפניו ,אמנ כל זה תינח לפי האמת דפרשינ
לרש"י ז"ל כיו דמהאי ק"ו היה מותר להקריב ביו הראשו בעי"ט ,א א היינו מניחי הקרא
עולת ראייה אלא דממועט מלכ לא הוה אלא על פשוטו ביו הראשו בי"ט ,היה מיותר מלת
ÁÓ˜ ÔÓÈÒ
‡È˙È˙ ,˙‡ˆÈ ‡ÏÏ „"Ò È‡„ ,˙‡ˆÈ ˜ÏÁÏ ‰¯·Ú‰ Ó"˘ ÏÚ Ì˘ ·˙Πχ Á  ȷ¯ ‰ ‰Â .‡È˘Â˜‰ È˙‡ˆÓ ‡Ï Ì˘ Ú˘Â‰È È Ù· .
‰˘Ú„  ۄ ˙ÂÓ·È· ‡"·˘¯‰ È"ÙÚ Á"¯ ˙ ÂÂ΄ ÚÓ˘Ó Ì˘ ÂÈ˘Â„ÈÁ· ‡Ó¯ ‡¯‚ȇ 'ÒÓ .‰¯Ú·‰„ Â‡Ï ÈÁ„ÈÏ ‰˙·˘‰„ ‰˘Ú
„˘·˙‡Ï ÈÎ‰Ï ˙"Ï ‰˘Ú ȉ ˙‡ˆÈ ˜ÏÁÏ ‰¯Ú·‰„ ‡·¯ ¯Ó‡ ÔÎ ÏÚ ,‰˘Ú · Ôȇ ‡„ȯ‚ ‡Ϸ Ï·‡ ‰Î‡ÏÓ ·‡· ‡Ï‡  ȇ ÔÂ
„.ÁÓ˘ ·Ï ÔÂÎÓ ˙¯Â„‰Ó Ì˘ ÌÈÁÒÙ Á"¯ 'ÈÙÏ ˙¯ډ· Î"˘Ó ‰‡¯Â .[Ï"ˆÊ Ô¯Ë˘ Ê"ȯ‚‰ ˙¯Ú‰] .˘"Ú Â˙È·˘˙„ ‰˘Ú ÈÁ