Page 601 - HATAM-1

‫‪‰Ï˜˙ ¯ÙÂÒ‬‬ ‫לסימ קכז‬ ‫‪Ì˙Á‬‬

‫‪ÊΘ ÔÓÈÒÏ [‰‬‬

‫יש לחוש ולהחמיר במדת מי מקוה י"ט מאות‬ ‫˘‪„"ˆ˜˙ ÂÈÏÒÎ Á"¯Ú '· ÌÂÈÏ È‰‚ ·"Ù .˙"ÏÈ‬‬
‫‪.˜"ÙÏ‬‬
‫ועשרי לוגי הנ"ל‪.‬‬
‫˘‪‰¯Â˙· ‚ÏÙÂÓ‰ ‚"‰Â‡Ó‰ ·¯‰ È„È„ÈÏ Ë"ΠÌÂÏ‬‬
‫‡·‪ Ï‬מעול לא מדדנו מקוה בשיעור מי ‪ ,‬אלא‬ ‫‪È ‡Â¢ ˜"˜ „"·‡ È" È·ˆ ¯È‡Ó ‰"ÂÓ ˙"˘Î‬‬

‫אמה על אמה ברו ג' אמות בתשבורת )עי'‬ ‫‪‡"ÚÈ‬‬

‫פסחי קט( והנה האמה של בנאי שבמדינתנו היא‬ ‫‚‪ ‰"È‬הגיעני והנה לשעבר בשני קדמוניות‬

‫ממש אמה של תורה‪ ,‬היינו הצאל הוא רוחב‬ ‫מדדתי ומצאתי כי מדה קטנה הנקרא‬
‫)שש( ]שבע[· גרעיני שעורי ברחב וברוחב ב'‬ ‫במעהרי שוואטקי‪ ,‬שמודדי בה יי שר ‪ ,‬שהוא‬
‫רביעית זיידל של אויסטריי ‪ ,‬הוא מה שמפילי‬
‫באור ‪ ,‬וד' צאל הוא טפח‪ ,‬וי"ב צאל נקרא‬ ‫ביצה ומחצה‪ .‬והוא הי' מוחזק בעיני לרביעית של‬
‫תורה‪ .‬והזיידל הנ"ל הוא לוג של תורה‪ ,‬ותתק"ס‬
‫בלשונ שו ‪ ,‬וב' שו הוא כ"ד צאל‪ ,‬היא אמה‬ ‫ממנו הוא שיעור מקוה‪ .‬ולבסו כשכתבתי‬
‫תשובה הנדפסת‡ והסכמתי לכפול השיעורי‬
‫של תורה ממש‪ .‬ואמה על אמה היינו כ"ד צאל‬ ‫להחמיר לשיעור וקידוש רביעית ולבר על‬
‫הפרשת חלה בכפל‪ .‬א"כ ה"ה לע"ד יש לחוש‬
‫על כ"ד צאל עולה תקע"ו‪ ,‬וברו ג' אמות שהוא‬ ‫לכתחלה ג בשיעור מ' סאה בכפל מהנ"ל א כ‬

‫ע"ב צאל‪ ,‬ע"ב פעמי תקע"ו עולה ]מ"א אל‬

‫תעב[ כמו שכתב ש" סי' ר"א סק"ו באמה‬

‫שוחקת‪ ,‬וזהו המוציא מכל ספק‪.‬‬
‫‪"‡ ˘Ù Â Â˘Ù Î ÌÂÏ˘ ‰Ê 'ȉÂ‬‬
‫‪ÔÈÈÓ„ Ù"ÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫]‡‪[‡ 'ÈÒ ÌÈÏ˘Â¯È ˙¯ˆÂ‬‬

‫‪‡Ù˜Â ÊΘ ÔÓÈÒÏ [Â‬‬

‫וא חזינ דרוחב האצבע אינו ממלא השיעור‬ ‫‪ ‰ÓÂ‬שהקשה מע"כ שהח"ס סותר א"ע‬
‫רוחב הז' שעורות עד שצריכי לדחוק האגודל‪.‬‬
‫בודאי יכולי לדחוק האגודל‪ .‬ולדעתי העני'‬ ‫בתשובתיו )דבס'י קכז( כתב שמדד‬
‫מש"ה כתב הרמב" השיעור הז' שעורות‬ ‫באצבע של אד בינוני נגד רוחב ז' שעורות‬
‫למדידת האגודל‪ .‬שני שיעורי ל"ל‪ .‬הא ע"כ‬ ‫ומצא מכווני )ובסי' קפא( כתב שמדד באד‬
‫אגודל נמדד באד בינוני‪ .‬וג השיעור ז' שעורות‬ ‫בעל איברי ‪ .‬לדעתי אי כא שו קושיא על‬
‫ג"כ נמדד בשיעורי בינוני ‪ .‬א"כ באחד‬ ‫הח"ס דאי כוונתו של הח"ס על אד גדול‪ .‬רק‬
‫אד בינוני קורא בעל איברי כלומר שאבריו‬
‫מהשיעורי יכולי לבא לידי בירור‪.‬‬ ‫המה בינוני הראוי למדידה‪ .‬ומש"כ שדחק‬
‫בכח על הד ‪ .‬והקשה עליו הלא בס' מחיה"ש‬
‫‪ Î"Ú‬נראה לפענ"ד דמש"ה נת הרמב" ג‬ ‫איתא שא"צ לדחוק האגודל בכח‪ .‬ג"כ אי מזה‬
‫קושיא דהא באמת אי מבואר ד"ז בראשוני אי‬
‫השיעור הז' שעורות למדידת האגודל‬ ‫מודדי באגודל א ע"י דחיקה או ברפיו בלא‬
‫משו דהשיעור אגודל לבד עדיי לא יצאנו מידי‬ ‫דחיקה כלל רק שסתמו וכתבו דמודדי ברוחב‬
‫ספק א נמדד בו כמ"ש בלא דחיקה כלל‪ .‬אז‬ ‫אגודל בינוני ונתנו סימ לדבר רוחב ז' שעורות‪.‬‬
‫אפילו במקו הרחב שבאגודל יקט מאוד שיעורו‬ ‫וא"כ העיקר הוא ז' שעורות ובה נתנו סימ‬
‫משו דהבשר שבצד פנימי דאגודל במקו‬ ‫שהז' שעורות צריכי להיות מונחי זא"ז בדוחק‬
‫המדידה הוא עב ועגול וממילא א יניח האגודל‬ ‫וממילא מדידת הצאל היא לפי רוחב הז' שעורות‪.‬‬
‫על הד בלי דחיקה כלל אז יקט מאד שיעורו‪.‬‬
‫וא ידחקו הרבה יגדל מאד שיעורו‪ .‬ע"כ נתנו‬

‫‪ÊΘ ÔÓÈÒ‬‬
‫‡‪.[Ê"Ù˜˙] ÔÈ˘Â„˜ Ô"·Ó¯‰ 'ÈÁ ÛÂÒ· ÂÈÈÁ· ‰ÒÙ„ ˘ Â È ÙÏ˘ ‰·Â˘˙Ï Â˙ ÂÂÎ .‬‬

‫·‪.‡Ù˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰"ÎÂ Â È ÙÏ˘ ‰·Â˘˙‰ È"ÙÚ ‰‚‰ .‬‬