Page 598 - HATAM-1
P. 598
הוספות והשלמות ˙·¢˙ ˘‡˙ÂÏ ˙˜·Ï
‰ ‰Âפרו"מ גילה מסתיר במכתבו היקר מכבר בודאי רבי ישתו הבאי אחריה ,וכבר רבי
שתו.
בעני מאכילי הקל הקל דבשבת נוכל
לומר הואיל והותר לחולה שיש בו סכנה ,א כ ‡È·‰רומכ"ת בתשובתו הקודמת‚ דברי הריב"ש
בכל שבת נמצא בכל עיר יולדת או מילה ,ובכל
שבת נאמר הואיל ,ישמור עצמו מסברות כאלו. סימ צ"ד כתב שורה אחת קטנה ורמז קט
במי שהחשי )קנג ,ב( אמרינ עוד אחרת היתה שאי לחייב קנס ,כי יכול לטעו אייתי לי ראיה
עמו ולא רצו חז"ל לגלותה ,ועיי רומכ"ת נודע דכה אתה ותו לא .ומי שרצה לסמו להקל על
ביהודא מה"ת חיו"ד סימ פ' ,דברי השואל זה ,כבר מחא ליה מאה עוכלא בעוכלי בתשובות
גנובי מספר בשמי ראש .ותשובת הגאו נו"ב מהרי"ט סי' קמ"ח וסי' קמ"ט וצווחו ככרוכיא
איננה מספקת ,ומוטב היה שלא לית יד לפושעי והרעישו העול .ומ"ש רו"מ מ שו"ת הרשד"
המשחיתי בתער ,ות"ל יתבר אני כתבתי בזה לא כתב אלא לסמו על עד מפי עד בשבויה,
תשובה ארוכה ‰ועלתה בידי בעזרת השי"ת, ומטע ס"ס ורומכ"ת הוסי להקל א בחליצה
ודברי עשו פרי בעירי ובמקומות המקשיבי אשר לא נזכר בדבריה .אולי בספר משא משה
לקולי ,היינו החדש אסור מ התורה בכל מקו אשר הביא רו"מ נזכר כ ,כי זה הספר אינו ת"י,
ובכל זמ ,ובזמ הזה יותר ויותר ,והרוצה וא לו נמצא כ לאחרו אחד ,לא מפיו אנו חיי ,
להתנאות לפני השי"ת וע עדת בני ישראל ולמה לנו לגבב קולות ולפרסמ .וצויתי להעתיק
הכשרי העומדי על משמרת משמרת הקודש אל רומכ"ת מה שכתבתי לו כבר בעני זה למו"ח
באמונה ,וכאשר אני מונה את רו"מ בתוכ אשר הגאו מהו' ¯‚ȇ ‡·È˜Úאבד"ק פוזנא„ בעני
מגמתו לגדור גדר ולעמוד בפר ,יתחדש כנשר דברי כפתור ופרח שנגע רומכ"ת בתשובתו
נעוריו ורע לא יבוא במגוריו ,וה' ירו כסאו והוד
קר תפארתו ,ויהא רעוא שאהיה שליח לדבר ,כי הראשונה.
הנני לטובתו בכל עת ועונה ,יקראני ואענהו
‰ÓÂשהעיר רומכ"ת מדברי הגאו בעל בית
מוקירו ואוהב נפשו.
אפרי סימ ו' במניעת הכהני לעלות
ÔÈÈÓ„ Ù"ÙÓ ¯ÙÂÒ Ô˘‰ ‰˘Ó לדוכ בכל ימות השנה .כבר השבתי על כל דברי
הגאו בעל בית אפרי בחייו של אותו צדיק,
]„¯[˙ÂÈÁ ˆ"¯‰ÓÏ ‰‡¯Â‰ ÈÎ והרב פרי חדש עצמו אע"פ שהביא בש ספר
המקצועות שכל דאית ליה נדה בביתו אסור
לעלות לדוכ ,סיי שאי לפרס הדבר.
„[ ʘ ÔÓÈÒÏ
È˙Á¯ËÂליישב דלעול עיקר סברת משו ‡Ïזכיתי להבי דברי אאמ"ו מאוה"ג זצ"ל
דתערובת הגור האיסור לא יוכל בתשובת ח"ס א"ח סי' ק"ז שנראה ש
לגרו היתר כמו שהסביר אאמ"ו זצ"ל) ,כאשר שלא הסביר כ סברת התוס' והרא"ש ,ותפס עיקר
אבאר אי"ה מה שהכריחו לכ ( ,אלא שלא תימא סברת משו דהתערובת הגור האיסור אינו
שאי גור האיסור אלא חוט א' של צמר הסמו בדי שיחזור ויגרו היתר ,וכתב שסברה דחוקה
אל הפשת ונוגע בו או אפילו שני חוטי א' מצד היא ומנ"ל לומר כ ע"ש .וכמה ימי של צער
ימינו וא' משמאלו בדר משל ,אבל כל החוטי היה לי לישב לשו התוס' והרא"ש שיהיה אפשר
היתירי שבאור הבגד שאינ נוגעי בהפשת להעמיס בלשונ סברת אאמ"ו זצ"ל דלכאורה
אי אלו גורמי האיסור דבלעד נשל האיסור לפי סברת אאמ"ו זצ"ל לא היה להתוס' לומר
ע"י חוט הנוגע בהפשת ,א"כ יתבטל השעטנז לישנא יתירה "כ אסור המרובה כמו המועט"
היינו חוטי הצמר והפשת יחדיו הנוגעי זב"ז והרא"ש ז"ל קאמר עוד לישנא יתירה ,שנעשה
ברוב החוטי של הבגד שאינ נוגעי בהפשת ,
הכל חדא חתיכא דאיסורא יע"ש.
‚.· 'ÈÒ ‰‡¯Â‰ Èί„· .
„.Âϯ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˜ÏÁ· ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .
.„ ˜ 'ÈÒ ‰Ê ˜ÏÁ· ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .‰