Page 598 - HATAM-1

‫הוספות והשלמות ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫˙˜‪·Ï‬‬

‫‪ ‰ ‰Â‬פרו"מ גילה מסתיר במכתבו היקר מכבר‬ ‫בודאי רבי ישתו הבאי אחריה ‪ ,‬וכבר רבי‬
‫שתו‪.‬‬
‫בעני מאכילי הקל הקל דבשבת נוכל‬
‫לומר הואיל והותר לחולה שיש בו סכנה‪ ,‬א כ‬ ‫‪ ‡È·‰‬רומכ"ת בתשובתו הקודמת‚ דברי הריב"ש‬
‫בכל שבת נמצא בכל עיר יולדת או מילה‪ ,‬ובכל‬
‫שבת נאמר הואיל‪ ,‬ישמור עצמו מסברות כאלו‪.‬‬ ‫סימ צ"ד כתב שורה אחת קטנה ורמז קט‬
‫במי שהחשי )קנג‪ ,‬ב( אמרינ עוד אחרת היתה‬ ‫שאי לחייב קנס‪ ,‬כי יכול לטעו אייתי לי ראיה‬
‫עמו ולא רצו חז"ל לגלותה‪ ,‬ועיי רומכ"ת נודע‬ ‫דכה אתה ותו לא‪ .‬ומי שרצה לסמו להקל על‬
‫ביהודא מה"ת חיו"ד סימ פ'‪ ,‬דברי השואל‬ ‫זה‪ ,‬כבר מחא ליה מאה עוכלא בעוכלי בתשובות‬
‫גנובי מספר בשמי ראש‪ .‬ותשובת הגאו נו"ב‬ ‫מהרי"ט סי' קמ"ח וסי' קמ"ט וצווחו ככרוכיא‬
‫איננה מספקת‪ ,‬ומוטב היה שלא לית יד לפושעי‬ ‫והרעישו העול ‪ .‬ומ"ש רו"מ מ שו"ת הרשד"‬
‫המשחיתי בתער‪ ,‬ות"ל יתבר אני כתבתי בזה‬ ‫לא כתב אלא לסמו על עד מפי עד בשבויה‪,‬‬
‫תשובה ארוכה‪ ‰‬ועלתה בידי בעזרת השי"ת‪,‬‬ ‫ומטע ס"ס ורומכ"ת הוסי להקל א בחליצה‬
‫ודברי עשו פרי בעירי ובמקומות המקשיבי‬ ‫אשר לא נזכר בדבריה ‪ .‬אולי בספר משא משה‬
‫לקולי‪ ,‬היינו החדש אסור מ התורה בכל מקו‬ ‫אשר הביא רו"מ נזכר כ ‪ ,‬כי זה הספר אינו ת"י‪,‬‬
‫ובכל זמ ‪ ,‬ובזמ הזה יותר ויותר‪ ,‬והרוצה‬ ‫וא לו נמצא כ לאחרו אחד‪ ,‬לא מפיו אנו חיי ‪,‬‬
‫להתנאות לפני השי"ת וע עדת בני ישראל‬ ‫ולמה לנו לגבב קולות ולפרסמ ‪ .‬וצויתי להעתיק‬
‫הכשרי העומדי על משמרת משמרת הקודש‬ ‫אל רומכ"ת מה שכתבתי לו כבר בעני זה למו"ח‬
‫באמונה‪ ,‬וכאשר אני מונה את רו"מ בתוכ אשר‬ ‫הגאו מהו' ‪ ¯‚ȇ ‡·È˜Ú‬אבד"ק פוזנא„ בעני‬
‫מגמתו לגדור גדר ולעמוד בפר ‪ ,‬יתחדש כנשר‬ ‫דברי כפתור ופרח שנגע רומכ"ת בתשובתו‬
‫נעוריו ורע לא יבוא במגוריו‪ ,‬וה' ירו כסאו והוד‬
‫קר תפארתו‪ ,‬ויהא רעוא שאהיה שליח לדבר‪ ,‬כי‬ ‫הראשונה‪.‬‬
‫הנני לטובתו בכל עת ועונה‪ ,‬יקראני ואענהו‬
‫‪ ‰ÓÂ‬שהעיר רומכ"ת מדברי הגאו בעל בית‬
‫מוקירו ואוהב נפשו‪.‬‬
‫אפרי סימ ו' במניעת הכהני לעלות‬
‫‪ÔÈÈÓ„ Ù"ÙÓ ¯ÙÂÒ Ô˘‰ ‰˘Ó‬‬ ‫לדוכ בכל ימות השנה‪ .‬כבר השבתי על כל דברי‬
‫הגאו בעל בית אפרי בחייו של אותו צדיק‪,‬‬
‫]„¯‪[˙ÂÈÁ ˆ"¯‰ÓÏ ‰‡¯Â‰ ÈÎ‬‬ ‫והרב פרי חדש עצמו אע"פ שהביא בש ספר‬
‫המקצועות שכל דאית ליה נדה בביתו אסור‬

‫לעלות לדוכ ‪ ,‬סיי שאי לפרס הדבר‪.‬‬

‫„[ ‪ʘ ÔÓÈÒÏ‬‬

‫‪ È˙Á¯ËÂ‬ליישב דלעול עיקר סברת משו‬ ‫‪ ‡Ï‬זכיתי להבי דברי אאמ"ו מאוה"ג זצ"ל‬

‫דתערובת הגור האיסור לא יוכל‬ ‫בתשובת ח"ס א"ח סי' ק"ז שנראה ש‬
‫לגרו היתר כמו שהסביר אאמ"ו זצ"ל‪) ,‬כאשר‬ ‫שלא הסביר כ סברת התוס' והרא"ש‪ ,‬ותפס עיקר‬
‫אבאר אי"ה מה שהכריחו לכ (‪ ,‬אלא שלא תימא‬ ‫סברת משו דהתערובת הגור האיסור אינו‬
‫שאי גור האיסור אלא חוט א' של צמר הסמו‬ ‫בדי שיחזור ויגרו היתר‪ ,‬וכתב שסברה דחוקה‬
‫אל הפשת ונוגע בו או אפילו שני חוטי א' מצד‬ ‫היא ומנ"ל לומר כ ע"ש‪ .‬וכמה ימי של צער‬
‫ימינו וא' משמאלו בדר משל‪ ,‬אבל כל החוטי‬ ‫היה לי לישב לשו התוס' והרא"ש שיהיה אפשר‬
‫היתירי שבאור הבגד שאינ נוגעי בהפשת‬ ‫להעמיס בלשונ סברת אאמ"ו זצ"ל דלכאורה‬
‫אי אלו גורמי האיסור דבלעד נשל האיסור‬ ‫לפי סברת אאמ"ו זצ"ל לא היה להתוס' לומר‬
‫ע"י חוט הנוגע בהפשת ‪ ,‬א"כ יתבטל השעטנז‬ ‫לישנא יתירה "כ אסור המרובה כמו המועט"‬
‫היינו חוטי הצמר והפשת יחדיו הנוגעי זב"ז‬ ‫והרא"ש ז"ל קאמר עוד לישנא יתירה‪ ,‬שנעשה‬
‫ברוב החוטי של הבגד שאינ נוגעי בהפשת ‪,‬‬
‫הכל חדא חתיכא דאיסורא יע"ש‪.‬‬

‫‚‪.· 'ÈÒ ‰‡¯Â‰ Èί„· .‬‬
‫„‪.Âϯ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˜ÏÁ· ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .‬‬

‫‪.„ ˜ 'ÈÒ ‰Ê ˜ÏÁ· ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .‰‬‬