Page 597 - HATAM-1

‫‪‡Ï˜˙ ¯ÙÂÒ‬‬ ‫לסימ עט‬ ‫‪Ì˙Á‬‬

‫עצמו מ הקצה אל הקצה עד שיתרגל בדר‬ ‫וראב"י פליגי אהא דריה"ג דתרויהו ס"ל שאי‬
‫הטובה ותשוב נפשו אליו לאיתנה הראשו ‪ ,‬אז‬ ‫ראוי להעמיד המזבח בצפו ‪ ,‬דודאי השחיטה‬
‫ישוב לאט לאט אל דר הממוצע כמו שהארי‬ ‫ראויה שתהיה בצפו שהשחיטה הוראה ורמז על‬
‫בזה הרמב" ז"ל בשמונה פרקי שלו הלא‬ ‫זביחת יצרו ע"ד שאחז"ל ]סנהדרי מג‪ ,‬ב[ על‬
‫דבריו ידועי ומפורסמי ומושכלי אי אני‬ ‫הפסוק זובח תודה יכבדנני כל הזובח יצרו‬
‫צרי להארי בזה‪ .‬והנה בבחירתא כותיה והכי‬ ‫ומתודה עליו מעה"כ כאלו כבדני בשני עולמות‪,‬‬
‫נקטינ ‪ ,‬שהדר הנבחר לאחוז במידות ודעות‬ ‫אמנ העלאת הקרב ע"ג מזבח העולה היא‬
‫דר הממוצע‪ ,‬אמנ למי שיחלה חולי הנפש‬ ‫הוראה על קרבתו אל ה' אחרי שזבח יצרו ופירש‬
‫ונפתה מיצרו מדר הטובה אל דר הרעה‪ ,‬צרי‬ ‫מ החטא הרי הוא נקרב אל ה'‪ ,‬א"כ ראוי שיהיה‬
‫להתרחק אל קצה האחרו מ הדר הרעה אל‬ ‫המזבח מקו הקרבה מרוחק מ הצפו ‪ ,‬אל מקו‬
‫דר הטובה ושב ורפא לו‪ ,‬על כ בחר רבינו‬ ‫המורה ורומז אל דר הטוב והישר‪ ,‬אמנ בהא‬
‫בדעת מכרעת לסתו במס' מדות כר"א ב יעקב‬ ‫פליגי‪ ,‬ר' יודא ס"ל להעמידו באמצע‪ ,‬כי הדר‬
‫דמזבח כולו בדרו הוי קיי ‪ ,‬רק חמשה או‬ ‫הנבחר בעבודת ה' הוא הדר הממוצע בי שני‬
‫שבעה אמות משוכי אל צד הצפו ‪ ,‬ירמוז בזה‬ ‫הקצוות לא יטה ימי ושמאל‪ ,‬וראב"י פליג וס"ל‬
‫שגמר תיקונו ורפואת נפשו שישוב לאט לאט אל‬ ‫להעמיד המזבח בדרו ‪ ,‬א אמת דר הממוצע‬
‫דר הממוצע‪ ,‬זה הוא מה שנלע"ד בטע‬ ‫הוא הדר הנבחר צדיקי ילכו בה‪ ,‬א זה שחטא‬
‫פלוגתת תנאי הללו וברור ההלכה וכו' ע"ש‪.‬‬ ‫ועתה תחילת פרישתו מ החטא וזביחת יצרו‪,‬‬
‫]˘‪[‡ 'ÈÒ Á"‡ ·"Á ¯ÙÂÒ ·˙ÎÓ ˙"Â‬‬ ‫ותקנתו וקרבתו אל דר הטובה צרי להתרחק‬

‫‚[ ‪ËÚ ÔÓÈÒÏ‬‬

‫בגדולי ‪ ,‬ויפרצו בו שועלי אני כתבתי הלנת‬ ‫˘‪.˜"ÙÏ Ê"ˆ˜˙ È ˘ ¯„‡ ·"È ˜"˘Ú ·"Ù ,˙"ÏÈ‬‬
‫מתי יש בו עשה ולא תעשה כי על כל פני‬
‫הרמב" כתב כ ואי נפקותא לדינא בזמ הזה‪,‬‬ ‫˘‪Ï„‚‰ Ô‡‚‰ ·¯‰ È˘Ù „È„ÈÏ ·ÂË ÏΠÌÂÏ‬‬
‫וטוב להעלות האיסור‪ .‬ומר נ"י נתלה בדיעה‬ ‫‪˙ÂÈÁ ˘¯È‰ È·ˆ ¯"¯Â‰Ó ˙"˘Î ‚ÏÙÂÓ‰ ÌÒ¯ÂÙÓ‰‬‬
‫דחויה חות יאיר· שכ' שכל עיקרו אינו רק‬
‫מדרבנ ‪ ,‬ואי מגלי הדבר‪ ,‬כי בעוה"ר רבו אלו‬ ‫"‪.Â"ˆÈ ÈÂÂ˜Ï‡Ê ˜"˜„ Ó"¯Â „"·‡ È‬‬
‫בזמנינו עד שיאמרו אי אנו חוששי לדברי רבנ‬
‫ה' לא צוה‪ ,‬ובעוה"ר הגאו בעל נודע ביהודא‬ ‫‪ Â˙¯˜È‬הגיעני ע הכנסת שבת‪ ,‬טר אשי עיני‬
‫נכשל בזה במה שרצה וסמ להתיר בשעת הדחק‬
‫ובהפסד מרובה כתיבת גוי בחנות בשבת‪ ,‬ונעזר‬ ‫על נעמת אריכת דבריו‪ ,‬אשיב מיד‬
‫מדיעה דחויה ברמ"א הלכות שבת סי' ש"ו שכתב‬ ‫להוציא מלבו הטהור על מה שכתבתי במכתבי‬
‫גלחות לאו דאורייתא‪ ,‬והוא יפה פסק לסמו‬ ‫הקוד ‡ החדש אסור מ התורה‪ ,‬הנה לא כתבתי‬
‫באמירה לנכרי דרבנ על דיעה זו‪ ,‬עיי נודע‬ ‫ערלה וכלאי ופגול לא ירצה‪ ,‬כי א החדש‪ .‬כי‬
‫ביהודא מהדורא תנינא חלק או"ח סימ כ"ט‬ ‫מזקני אתבונ שראוי להיות ממקימי התורה‪,‬‬
‫וסימ ל"ג‪ ,‬אול במחילת כבודו היקר‪ ,‬האמבטי‬ ‫ונזהרו מלפתוח פתח ולחפש קולות לפריצי‬
‫והרשעי כותבי בשבת על דעת שהוא דרבנ ‪,‬‬ ‫עמינו‪ ,‬אשר אות ה מבקשי ‪ ,‬וא ימצאו סדק‬
‫וה אינ חוששי לאיסור דרבנ ה' לא צוה‪,‬‬ ‫כמחט של סדקית‪ ,‬יפרצו פר על פני פר ‪ ,‬יראה‬
‫ובכזה נאמר חכמי הזהרו בדבריכ ‪ .‬ובזמ הזה‬ ‫רומכ"ת בתשובות מיימוני בחלק ד' בה' שמחות‬
‫על דבר קל לישא אשה בתו שלש רגלי שמתה‬
‫אשתו כתב וז"ל‪ ,‬ת לב לדברי פ יצא פרצות‬
‫גדרי ‪ ,‬ואיש הישר בעיניו יעשה כי יתלו הדבר‬

‫‪ËÚ ÔÓÈÒ‬‬

‫‡‪.ÁÏ˘ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˜ÏÁ· ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .‬‬
‫·‪.ËϘ 'ÈÒ· ˘"Ú .‬‬