Page 602 - HATAM-1
P. 602
הוספות והשלמות ˙·¢˙ ˘‡˙ÂÏ ˙˜ÂÏ
בינונית גדולה מאמת הנמדדת בזרוע וראייתי שיעור לזה .היינו רוחב ז' שעורות .שעי"ז יעמוד
מדאבעיא הת בגמ' בעי מיני' ד"א שאמרו על הבירור במדידת האצבע .שיוכל לדוחקו כפי
באמה דידי' יהבינ לי' או באמה של קודש וכו'.
ואי איתא דכל המדידה היא באמה של אד הו"ל מש רוחב הז' שעורות.
למתני באמה דידי' יהבינ לי' או בינונית של כל
אד כיו דהיא שוה לאמה קודש אע"כ דאמה ‰Ê·Âאתי שפיר דברי Ò"Á‰שכתב שהמדידה
דיד' או אפי אמה של אד בינוני אינו שוה לאמה
של קודש .ואי לדחוק ולומר כיו דאמה בינונית יהי' ע"י דחיקה בכח .משו דכפי מש
שוה לאמה של קודש מש"ה לא דייק וכתב אמה רוחב הז' שעורות יוכל לדוחקו .וג אנכי מדדתי
של קודש דמדברי רש"י ש לא משמע כ רק באצבע אגודל על הצאל של האמה שלנו ע"י
דאמה של קודש אינו שוה לאמה בינונית שלנו. דחיקה והיה שוה להצאל .והנחתי ג הז' שעורות
והיינו מדפי' ש בד"ה של קודש .לכל אד שוה על הצאל של האמה והיו מכווני להצאל.
של ששה טפחי בינונית למדת שתי אמות שהי' ואפילו א הי' חסר משהו מרוחב הצאל .כבר
בשוש הבירה שנעשו למדת אמתו של משה העיד עלינו הח"ס שזה בא מחמת ההוספה
עכ"ל .וא איתא דאמה של כל אד בינוני הוא שהוסיפו על האמה .ולפלא בעיני מש"כ בס' דרכי
של ששה טפחי למה ל להארי כ"כ ולומר תשובה )סימ למ"ד ס"ק כא( שמדד שיעור אצבע
שנעשו למדת אמתו של משה הלא הוא למדת אגודל ולא מצא רק ג' רבע צאל והחוש מכחיש
אמה של כל אד בינוני אע"כ דאמה של אד ד"ז .ואי יחלוק על הח"ס במציאות .א נראה
בינוני אינו עולה לששה טפחי רק מדת אמתו כוונתו ש שמדד בהאגודל כמ"ש בלא דחיקה
של משה היה ששה טפחי .דאמתו היתה ארוכה.
אבל אמה דיד אינה נמדדת באמה של אד כלל מש"ה מצא שיעור קט מאוד.
בינוני .היינו בזרוע רק באמת בת ששה טפחי
שכל טפח ארבע גודלי ואגודל נמדד ברוחב ז' ‡ Ì Óלפ"מ שפרשתי דבריו לעיל ג )בסימ קכז(
שעורות שנת הרמב" שיעורו .דא לא נמדד
במקו הרחב שבאגודל רק במקו הקצר ידוע כוונתו שמדד באגודל .ע"י דחיקה .והיינו
שלא היתה ארוכה ג"כ מזרוע של אד בינוני. כפי מש הרוחב של הז' שעורות ככה יכול
הדק"ל למה לי' לומר דמודדי במדת אמתו של לדחוק האגודל .ואז יהי' רוחב האגודל מכוו
משה הל"ל למדת אמה בינונית .אע"כ דהמדידה לצאל שלנו .ושני התשובות של הח"ס יחדיו יהי'
היא כפי דרכו של הרמב" לכל דבר .ואי תמי .או י"ל דמדד .דכוונתו שמדד במקו
משגיחי במדת אמה דאד בינוני היינו הזרוע. הקצר שבאגודל היינו בראשו כאשר הביא המג"א
ובש"ע )סימ שמט( דמודדי בזרוע היינו טעמא )סימ יא( בש בדה"ב שכתב ש שהתוס' נסתפקו
משו דהתורה אמרה שבו איש תחתיו ואמרינ בזה א מודדי במקו הקצר או במקו הרחב.
הת בגמ' שכמה תחתיו גופו שלש אמות ואמה אמנ בס' תשובת בית אפרי פירש ספיקת של
כדי לפשוט בו ידיו ורגליו ע"כ .מש"ה יהבינ לי' התוס' דלא נסתפקו על מקו הקצר שבאצבע
אמה דידי' לפ"מ שהוא אד .וא הוא ארו אגודל רק על מקו הקשר שהוא פחות מעט
באבריו .ולא סגי לי' באמה בינונית .מודדי לו והב"א מסיק לשער במקו הרחב שבאגודל
באמתו הארוכה .וכ"ז לעני תחומי דגלי ל קרא כסברת המרדכי וכ פסק הרמב" ועוד גדולי
דיהבינ לי' מקו לנוח תחתיו .א"כ הכל לפי מה ראשוני ואחרוני .ואי נניח וודאי של הני
שהוא אד .ולא לעני שאר שיעורי דאורייתא
רבוותא .בשביל ספיקת של התוס' הנ"ל.
דודאי מודדי באמה של ששה טפחי .
‰ÓÂשהביא כ"ת מהס' דרכי תשובה בש
„ÂÚנראה לי ראי' לדברי דשיעור הזה אינו סותר
תשובת מ"ע דשיעור אמה הוא י"ח צאל
לשיעורא דהרמב" שביארנו לעיל דהוא וע"ז כתב כת"ה דיש ראי' לזה מגמ' עירובי )ד
שוה ממש לאמה שלנו .דהא הרמב" והשו"ע מח( וז"ל הגמרא ש ולעול באמה דידי' יהבינ
סתמו כשני הפירושי דכל המדידות מודדי ל'י .והכי אפסיק הדי בש"ע )סימ שמט ס"א( והרי
חזינ דאמה של אד היינו הזרוע כפי'
המפורשי ש אינו עושה רק י"ח צאל .כפי
האמה שלנו .משמע מזה כתשובת מ"ע הנ"ל
דאמה דיד לא היה רק י"ח צאל .אמנ לפי דעתי
זה אינו ואדרבא איכא למשמע מינה דאמה
