Page 607 - HATAM-1
P. 607
‡Ó˜˙ ¯ÙÂÒ לסימ קמח Ì˙Á
הוה בזה שולח רב מלא מאחר שעבר עבירה, לאו הבא מכלל עשה ולא כמו שס"ל להתוס'
משא"כ בשחיטה כיו דעכ"פ איכא צור קצת דלב"ש לוקי על עולת ראייה ע"ש בפ"י ,והיינו
לזרוק הד ולא שיי בזה מצוה הבאה בעבירה דקמדייק רש"ד דאלו עולת חובת היו רחמנא
כיו שכבר עברה העבירה ממילא לא לקי ג על שריא דהיינו תמידי ומוספי דשבת ומנה עולת
השחיטה דאמרינ מתו קמ"ל דמ"מ לקי משו ראייה גבי י"ט דאתיא בק"ו היה שריא ,אי לאו
דממעט מלכ ולא לגבוה על כ אי לוקי ,אבל
דלא ס"ל מתו כלל דהיינו כב"ש. נדרי ונדבות שאפשר להקריב למחר אי לנו
ראיה מק"ו דשבת דהרי ג בשבת אסורי משו
‰Ê·Âנראה לי ליישב קושית הפ"י ז"ל דהקשה לא תעשה כל מלאכה א"כ ג בי"ט לוקי עליה ,
והיינו דקמייתי רש"י קרא הכתוב גבי שבת משו
דלמא לעול ב"ה היא והא דלקי משו דעולת חובה דרחמנא שריא דכתב רש"י תחילה
מפרק והברייתא כר"ש דס"ל מלאכה שאינה היינו מק"ו דשבת ,ובא רש"י ז"ל לומר דנדרי
צריכה לגופה פטור עליה ,נמצא בכל שחיטה לית ונדבות דאסורי בשבת ממילא ג בי"ט ליכא ק"ו
ביה משו מפרק משא"כ בקדשי ,ולהנ"ל ניחא ולוקי עליה ,ואי לומר מה שמותר להדיוט
דהוכיח דע"כ הברייתא כר"י דמלאכה שא"צ מכ"ש לגבוה דז"א דדי לבא מ הדי דדוקא
לגופה חייב וג במפרק אית ביה משו מתו אוכל של היו מותר ולא לצור מחר וג נדונ"ד
דאלת"ה הדרה קושיא מ"ט לא נקט מקטיר וכ"ת שאפשר להקריב מחר אסור דלא התירה התורה
גבי מקטיר אינה רבותא משו דהוה מצוה הבאה אלא אוכל נפש לפי שהוא שמחת י"ט חובת היו
בעבירה ,הא ג בשחיטה הוה מצהב"ע ,מה
תאמר עכ"פ אית ביה צור קצת לזרוק ואז כבר וק"ל.
עברה העבירה והעבירה סיבת המצוה והא
מבואר בסוגי' דמצהב"ע דכל שע"י המצוה È˙ȇ¯Âבספר הגאו צל"ח ז"ל שהקשה לר"י בר
אתחזק העבירה הוה משו מצוה הבאה בעבירה
אע"כ ש"מ דאתיא כר"י דס"ל מלאכה שאינה אבדימי דמוקי לה ברייתא כב"ש וע"כ
צריכה לגופה חייב א"כ ג במפרק אמרי' מתו דקמ"ל דלא אמרינ מתו קשה מ"ע נקט דוקא
ולא הוה מצוה הבאה בעבירה שא ג לא יזרוק השוחט עולת נדבה ולא קתני המקטיר איברי
חייב על הפרוק ,וא"ת דלמא לעול ב"ה היא עולת חול בי"ט דיהיה רבותא טפי דגבי שחיטה
ומשו מפרק ,ולא נקט המקטיר דבאמת גבי הוה אפשר למטעי ולומר לעול היכא דאיכא
מקטיר פטור משו מתו הא ליתא דהא הוה צור קצת אמרינ מתו אלא הכא ליכא צור
שלא לצור כלל דהוה מצוה הב"ע ,ואי לומר קצת דהא לרבא לקמ דאמר עבר ושחט זורק את
דהא גופא קמ"ל דג בשוחט הוה מצהב"ע הד ע"מ להתיר בשר באכילה דוקא נמצא זה לא
משו דס"ל מלאכה שא"צ לגופה פטור דזה אינה שיי בעולת נדבה והתוס' כתבו דהוה צור קצת
מוכרח ואינו מוכח ,דהוה אפשר לומר הא דחייב משו שלא יהי' שולחנ מלא ושלח רב ריק ,
משו דאי זורקי את הד ולא הוה צור קצת, ועכצ"ל לר"י ב"א דג בעולה זורקי הד ע"מ
ועוד אי רצה להשמיענו דמלאכה שא"צ לגופה להקטיר האמורי בערב מ"מ היה מקו לטעות
פטור שפיר הוה יכול להשמיענו זה אי הוה נקט שאי זורקי והיה לי' למנקט רבותא טפי דאי
המקטיר עולת נדבה לוקה ארבעי ,והוה מקטירי .ונלע"ד ליישב דאי הוה נקט המקטיר
שמעינ ממילא דס"ל מלאכה שא"צ לגופה פטור, ה"א דוקא המקטיר משו דקאמר רחמנא לכ
דאלת"ה א"כ הוה חייב שתי משו מבעיר ולא לגבוה והוא עבר והקטיר הוה מצוה הבא
ומשו מכבה ,וס"ל לר' יצחק בר אבדימי חלוק בעבירה ולא עביד מצוה כלל על כ לקי ולא
מלאכות לשבת ולי"ט[ÁÈ 'ÈÒ Á"‡ ¯ÙÂÒ ·˙ÎÓ] . שיי לומר מתו דלא הוה צור קצת שהרי לא
