Page 612 - HATAM-1
P. 612
הוספות והשלמות ˙·¢˙ ˘‡˙ÂÏ ˙˜ÂÓ
החלק כפלי מ הכתב ,שהוא קורא להחלק לבנה ואינו סתו לא מקרי לבנה ,ע"כ פרש"י שדומה
ולכתב אריח עכ"ל .ולפו רהיטא אי דבריו לשירה משו ששיטה אחת ארוכה ואחת קצרה,
מובני ,דהא צורת השירה שברמב" הוא לגמרי ואינו ר"ל שזה נקרא אריח עג"ל כפר"ח ,אלא
כפרש"י ומהו זה שכ' שהול ג בדר ר"ת ז"ל, ר"ל דעכ"פ בזה דומה לשירה ,דג לפרש"י
ושאולי הוא ג דעת רש"י ,א נ"ל שאפשר מדינא יש לכתוב בראשי השיטי שבשירת הי
כונתו למה שכתבתי ,דלכאורה לפרש"י א"צ שיטה אחת קצרה דהיינו תיבה אחת ושיטה א'
לכתוב תיבה בראש השיטה שיש בה אריח ארוכה באותה שיטה שהריוח הוא באמצעה,
באמצע ותיבה אחת בסופה ,ע"כ כתב שהל בזה ואע"ג דלא דמי ממש ,דהא במזוזה ליכא אריח
בדר ר"ת להיות בתחלת השיטי ובסופ כתב עג"ל ,מ"מ דומה במקצת לשירה וכש"כ דכשרה
קצר ע"ג כתב ארו ,ונמצא שבצדדי יש בצורה טפי משתי שתי דלא דמי כלל לשירה ,תדע
זו אעג"ל ולעג"א לפר"ת ובאמצע הוא אעג"ל דהא ג דלפר"ת צ"ל כ ,דהא נתבאר דלפר"ת
ולעג"א לפרש"י ,ושוב כתב דאולי ג דעת רש"י צורת השירה היא מימי אריח עג"ל ומשמאל
היא כ דבראשי השיטי צ"ל תיבה אחת בראש לבנה עג"א ,ולקמ יתבאר בס"ד טעמו ע"פ
ובסו מטע שכתבתי כדי שתהא הלבנה בצורת הירושלמי שצרי שיהיו האריחי והלבני
סתומה .וכבר הוכחתי מפרש"י במנחות ל"א נאחזי זה בזה ,וא"כ ג לפר"ת מזוזה שכ'
שתי שלש ואחת אינה דומה לשירה ,דהא
דבודאי כ היא דעת רש"י ז"ל. במזוזה יש רק עמוד אחד קצר ע"ג ארו ואי
האריח והלבנה נאחזי זה בזה ,אע"כ דעכ"פ
‡ ÌÏÂמ"ש המנחת שי של"ד רש"י צרי שיהי' הוא דומה קצת לשירה ,והכי נמי לפרש"י אמרינ
לעול החלק כפלי מ הכתב ,משמע הכי.
שר"ל באור השיטה יהי' הריוח כפלי ,זה
אינו נ"ל כלל ,ומפני שהרב מנחת שי רב גוברי' È˙‡ˆÓÂבמקראות גדולות דפוס דובראוונא
וכל הסופרי נמשכי אחריו כמעט בכל מקו ,
מוכרחני להארי ולבאר שאינו כ .שא"כ ק' שנדפסו ע"י הרב ר' פייוול ז"ל בעל
טובא הרי האריח והלבנה שוי במדת האור , מנורת שלמה ומנחת כליל שצייר ש בשירת הי
ג' טפחי ,ומחולקי רק ברוחב ,שהלבנה ג"ט הריוח האמצעי מכוו ממש כשיעור הכתב
והאריח טפח ומחצה ,וא החלק כפלי מ האמצעי שעל גבו .וכ נראה נכו לפי פרש"י
הכתב באור לא שיי למקרי להו אריח ולבנה ז"ל .מיהו נראה דבדיעבד ג לפרש"י י"ל דסגי
אלא ארו וקצר ,ועוד מדכתב רש"י הלבנה היא ברובו של אריח ע"ג הלבנה דהא רובו ככולו הוא
החלק שהוא כפלי מ הכתב משמע שהוא דבר בכל התורה ,והרי הלבני והאריחי שבראשי
ידוע ומבואר מאליו ,והיכ שמענו זה ,ושמא השיטי ובסופ ג"כ קצת ה כתב ע"ג כתב
הוא להיפו שהאריח הוא החלק והלבנה הכתב, ואפ"ה לפרש"י זה נקרא אריח ע"ג לבנה ולעג"א
ויהי' הכתב כפלי מ החלק ,ועוד שהר" משו דרובו ככולו .אבל לכתחילה נראה דבעינ
העתיק לשו רש"י לבנה הוא החלק שוהא רחב כולו של אריח עג"ל ומשו"ה לא תקנו צורת
כפלי מהכתב ,ולא ארו ,והכוונה דהא לעול השירה כמו שכתבתי אליבא דר"ח ,אע"ג דג
צרי שיהא בי שיטה לשיטה כמלא שיטה, ש יש רובו של כתב עג"ל ורובה של לבנה ע"ג
א"כ כשמניח חלק ,הוי רוחב החלק ,בצירו כתב מ"מ לכתחלה תקנו צורה זו ,שתהא שיטה
המקו הפנוי שבי שיטה לשיטה ,כפלי מ אחת נחלקת לשלש ,כדי שיהא כל האריח עג"ל,
וכפרש"י וטעמו שהוא סימ הרחבת צעדו תחתיו
הכתב.
כמו שנתבאר.
„ÂÚÂנ"ל להביא ראי' ברורה מד' הרמב" פ"ט
˘ ·Âראיתי במנחת שי פ' בשלח שכתב וז"ל
מה' ס"ת ,שכ' בזה"ל ,ס"ת שכתבתי אני
רוחב כל ד מדפיו ד' אצבעות ושירת הי הצגתי לפני צורת זו שהיא דעת הרמב"
והאזינו רוחב כל ד שש אצבעות ,ע"כ .והוא וכו' והוא הול ג בדר ר"ת ז"ל לעני אריח
בעצמו כ' בפ"ז הל' ד' ,שאור כל שיטה שלשי עג"ל כמש"כ הר" ספ"ק דמגלה ואולי היא ג
אותיות כדי לכתוב ג"פ למשפחותיכ ,ואי ס"ד דעת רש"י ז"ל אלא שלדבריו צרי שיהי' לעול