Page 612 - HATAM-1

‫הוספות והשלמות ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫˙˜‪ÂÓ‬‬

‫החלק כפלי מ הכתב‪ ,‬שהוא קורא להחלק לבנה‬ ‫ואינו סתו לא מקרי לבנה‪ ,‬ע"כ פרש"י שדומה‬
‫ולכתב אריח עכ"ל‪ .‬ולפו רהיטא אי דבריו‬ ‫לשירה משו ששיטה אחת ארוכה ואחת קצרה‪,‬‬
‫מובני ‪ ,‬דהא צורת השירה שברמב" הוא לגמרי‬ ‫ואינו ר"ל שזה נקרא אריח עג"ל כפר"ח‪ ,‬אלא‬
‫כפרש"י ומהו זה שכ' שהול ג בדר ר"ת ז"ל‪,‬‬ ‫ר"ל דעכ"פ בזה דומה לשירה‪ ,‬דג לפרש"י‬
‫ושאולי הוא ג דעת רש"י‪ ,‬א נ"ל שאפשר‬ ‫מדינא יש לכתוב בראשי השיטי שבשירת הי‬
‫כונתו למה שכתבתי‪ ,‬דלכאורה לפרש"י א"צ‬ ‫שיטה אחת קצרה דהיינו תיבה אחת ושיטה א'‬
‫לכתוב תיבה בראש השיטה שיש בה אריח‬ ‫ארוכה באותה שיטה שהריוח הוא באמצעה‪,‬‬
‫באמצע ותיבה אחת בסופה‪ ,‬ע"כ כתב שהל בזה‬ ‫ואע"ג דלא דמי ממש‪ ,‬דהא במזוזה ליכא אריח‬
‫בדר ר"ת להיות בתחלת השיטי ובסופ כתב‬ ‫עג"ל‪ ,‬מ"מ דומה במקצת לשירה וכש"כ דכשרה‬
‫קצר ע"ג כתב ארו ‪ ,‬ונמצא שבצדדי יש בצורה‬ ‫טפי משתי שתי דלא דמי כלל לשירה‪ ,‬תדע‬
‫זו אעג"ל ולעג"א לפר"ת ובאמצע הוא אעג"ל‬ ‫דהא ג דלפר"ת צ"ל כ ‪ ,‬דהא נתבאר דלפר"ת‬
‫ולעג"א לפרש"י‪ ,‬ושוב כתב דאולי ג דעת רש"י‬ ‫צורת השירה היא מימי אריח עג"ל ומשמאל‬
‫היא כ דבראשי השיטי צ"ל תיבה אחת בראש‬ ‫לבנה עג"א‪ ,‬ולקמ יתבאר בס"ד טעמו ע"פ‬
‫ובסו מטע שכתבתי כדי שתהא הלבנה בצורת‬ ‫הירושלמי שצרי שיהיו האריחי והלבני‬
‫סתומה‪ .‬וכבר הוכחתי מפרש"י במנחות ל"א‬ ‫נאחזי זה בזה‪ ,‬וא"כ ג לפר"ת מזוזה שכ'‬
‫שתי שלש ואחת אינה דומה לשירה‪ ,‬דהא‬
‫דבודאי כ היא דעת רש"י ז"ל‪.‬‬ ‫במזוזה יש רק עמוד אחד קצר ע"ג ארו ואי‬
‫האריח והלבנה נאחזי זה בזה‪ ,‬אע"כ דעכ"פ‬
‫‡‪ ÌÏÂ‬מ"ש המנחת שי של"ד רש"י צרי שיהי'‬ ‫הוא דומה קצת לשירה‪ ,‬והכי נמי לפרש"י אמרינ‬

‫לעול החלק כפלי מ הכתב‪ ,‬משמע‬ ‫הכי‪.‬‬
‫שר"ל באור השיטה יהי' הריוח כפלי ‪ ,‬זה‬
‫אינו נ"ל כלל‪ ,‬ומפני שהרב מנחת שי רב גוברי'‬ ‫‪ È˙‡ˆÓÂ‬במקראות גדולות דפוס דובראוונא‬
‫וכל הסופרי נמשכי אחריו כמעט בכל מקו ‪,‬‬
‫מוכרחני להארי ולבאר שאינו כ ‪ .‬שא"כ ק'‬ ‫שנדפסו ע"י הרב ר' פייוול ז"ל בעל‬
‫טובא הרי האריח והלבנה שוי במדת האור ‪,‬‬ ‫מנורת שלמה ומנחת כליל שצייר ש בשירת הי‬
‫ג' טפחי ‪ ,‬ומחולקי רק ברוחב‪ ,‬שהלבנה ג"ט‬ ‫הריוח האמצעי מכוו ממש כשיעור הכתב‬
‫והאריח טפח ומחצה‪ ,‬וא החלק כפלי מ‬ ‫האמצעי שעל גבו‪ .‬וכ נראה נכו לפי פרש"י‬
‫הכתב באור לא שיי למקרי להו אריח ולבנה‬ ‫ז"ל‪ .‬מיהו נראה דבדיעבד ג לפרש"י י"ל דסגי‬
‫אלא ארו וקצר‪ ,‬ועוד מדכתב רש"י הלבנה היא‬ ‫ברובו של אריח ע"ג הלבנה דהא רובו ככולו הוא‬
‫החלק שהוא כפלי מ הכתב משמע שהוא דבר‬ ‫בכל התורה‪ ,‬והרי הלבני והאריחי שבראשי‬
‫ידוע ומבואר מאליו‪ ,‬והיכ שמענו זה‪ ,‬ושמא‬ ‫השיטי ובסופ ג"כ קצת ה כתב ע"ג כתב‬
‫הוא להיפו שהאריח הוא החלק והלבנה הכתב‪,‬‬ ‫ואפ"ה לפרש"י זה נקרא אריח ע"ג לבנה ולעג"א‬
‫ויהי' הכתב כפלי מ החלק‪ ,‬ועוד שהר"‬ ‫משו דרובו ככולו‪ .‬אבל לכתחילה נראה דבעינ‬
‫העתיק לשו רש"י לבנה הוא החלק שוהא רחב‬ ‫כולו של אריח עג"ל ומשו"ה לא תקנו צורת‬
‫כפלי מהכתב‪ ,‬ולא ארו ‪ ,‬והכוונה דהא לעול‬ ‫השירה כמו שכתבתי אליבא דר"ח‪ ,‬אע"ג דג‬
‫צרי שיהא בי שיטה לשיטה כמלא שיטה‪,‬‬ ‫ש יש רובו של כתב עג"ל ורובה של לבנה ע"ג‬
‫א"כ כשמניח חלק‪ ,‬הוי רוחב החלק‪ ,‬בצירו‬ ‫כתב מ"מ לכתחלה תקנו צורה זו‪ ,‬שתהא שיטה‬
‫המקו הפנוי שבי שיטה לשיטה‪ ,‬כפלי מ‬ ‫אחת נחלקת לשלש‪ ,‬כדי שיהא כל האריח עג"ל‪,‬‬
‫וכפרש"י וטעמו שהוא סימ הרחבת צעדו תחתיו‬
‫הכתב‪.‬‬
‫כמו שנתבאר‪.‬‬
‫‪ „ÂÚÂ‬נ"ל להביא ראי' ברורה מד' הרמב" פ"ט‬
‫˘‪ ·Â‬ראיתי במנחת שי פ' בשלח שכתב וז"ל‬
‫מה' ס"ת‪ ,‬שכ' בזה"ל‪ ,‬ס"ת שכתבתי אני‬
‫רוחב כל ד מדפיו ד' אצבעות ושירת הי‬ ‫הצגתי לפני צורת זו שהיא דעת הרמב"‬
‫והאזינו רוחב כל ד שש אצבעות‪ ,‬ע"כ‪ .‬והוא‬ ‫וכו' והוא הול ג בדר ר"ת ז"ל לעני אריח‬
‫בעצמו כ' בפ"ז הל' ד'‪ ,‬שאור כל שיטה שלשי‬ ‫עג"ל כמש"כ הר" ספ"ק דמגלה ואולי היא ג‬
‫אותיות כדי לכתוב ג"פ למשפחותיכ ‪ ,‬ואי ס"ד‬ ‫דעת רש"י ז"ל אלא שלדבריו צרי שיהי' לעול‬