Page 615 - HATAM-1
P. 615
ËÓ˜˙ ¯ÙÂÒ לסימ קצ Ì˙Á
כהלכה היינו ששינה בצורות הפ' הפתוחות ר"ת אי זה נקרא אריח ע"ג לבנה ,ובפרט שדעת
והסתו' .א הריב"ש משמע דלא מפרש הכי, ר"ת נ' עיקר ע"פ הירושלמי.
שהריב"ש כתב בתשו' זו וז"ל וכי תימא א ריוח
השירה כשיעור פ' ,למה אמרו כתבה כשירה ‰ ‰Âמבואר בתשו' הריב"ש סי' רפ"ו שהובאה
פסולה ,תיפוק לי' משו שעשה פרשה במקו
שאי בו פרשה ,דודאי נראה דפסול דלא גרע בכס משנה דהריוח שבאמצע שיטה
מפתו' שעשאה סתומה וכו' משמע דרק מסברא הנחלקת לשתי צרי להיות לא פחות משיעור
פשיטא לי' דכשעשה פרשה במקו שאי בו פ' ט' אותיות כמו בפרשה סתומה ,אבל בשיטה
פסול ,ולא כתב שמפורש כ במס' סופרי רצו הנחלקת לשלש בשני אוירי מחלק הריוח שיעור
הנ"ל לשניה ע"ש שמדייק זה מלשו הרמב"
שעשה מסורג לא יקרא בו. שכ' דבהאזינו מניח ריוח כצורת פ' סתומה
באמצע ובשירת הי כתב אחת מה מניח ריוח
‡"=] Âאלא ודאי[ דריב"ש מפרש לה דקאי ג"כ באמצעה ואחת מניח הריוח בשני מקומות
ומדנקט הריוח בהא הידיעה משמע שיש שיעור
אשירה וה"פ דרצו היינו שיטה המתחלקת להריוח והיינו כשיעור פ' סתומה כמ"ש בהאזינו
לשלש בב' אוירי שבכל אחד צרי להיות דוקא
פחות משיעור פרשה א עשאה מסורג דהיינו ואותו שיעור מחלק בי שניה .
שבכל אויר הניח כשיעור פרשה ,ומסורג היינו
שיטה המתחלקת לשתי שצרי להניח ריוח ‰¯Â‡ÎÏÂמשמע דס"ל להריב"ש דהוא לעיכובא
באמצע דוקא כשיעור פרשה ועשאה רצו היינו
שהניח פחות משיעור פ' ,או שעשה המסורג שלא אפי' בדיעבד שהרי החכ השואל
כהלכה היינו שלא הי' אעג"ל וכו' ,וי"ל שהי' ריב"א מטוליטולה רצה לפסול הס"ת שהניחו בו
מוכרח לפרש כ משו דאזיל לטעמי' דהריב"ש פחות משיעור פרשה בי כל פסוק ופסוק מטע
בסימ ז' כ' שנ"ל עיקר כהרמב" שא טעה שקרוב להיות נקרא זה עשוי כשירה דאי שיעור
בפתו' וסתומות אינו יכול לתק וצרי לסלק כל לאויר השירות כמה יהי' עכ"ל וע"ז השיב
היריעה כדקתני בפ' הבונה ת"ר וכתבת וכו' הרי הריב"ש וז"ל דבשירה ג"כ אי ספק אצלי שצרי
אלו יגנזו ,ומשמע לי' דקאי נמי על פתוחה לא להניח ריוח כשיעור פ' סתומה וכו' עכ"ל וכיו
יעשה סתומה ,ובמס' סופרי פ"א הל' י"ד קתני דמטע זה מכשיר הריב"ש את הספר שהניחו בו
בהדיא פתוחה שעשה ס' וס' שעשה פתו' הרי אויר פחות מפ' סתומה בי הפסוקי דלא חשיב
אלו יגנזו ,ולשו יגנזו משמע דאי לו תקנה ע"ש, עשוי כשירה ,מבואר דס"ל דבשירה השיעור כפ'
ומדקתני גבי רצו שעשה מסורג ומסורג שעשה סתומה הוא לעכובא .א דברי הריב"ש הללו
רצו לא יקרא בו ולא קתני יגנזו משמע דבזה שגבו ממני ,דאי פסיקא לי' דפחות משיעור פ'
מהני תיקו וע"כ אי אפשר לפרש כפי' הגר"א סתומה לא חשיב פזור והפסק ואי לו די אריח
דהיינו שטעה בפתו' וסתו' דא"כ הול"ל יגנזו ולבנה ,א"כ ג בשיטה המתחלקת לשלש בשני
אוירי למה סגי בחצי שיעור הריוח כפ' סתומה
ולכ מפרש לה דקאי אשירה וכנ"ל. בכל אויר ,הלא לא יקרא בש אריח ולבנה כלל
אלא כמו כתובה כסדר שאר כתב התורה .ואע"פ
‡ ÔÎאנ פסקינ בשו"ע סי' ער"ה סעי א' שמדייק כ מלשו הרמב" הלא יקשה על
הרמב" גופי' מה טע החלוק ביניה ,ג
בהגה"ה כדעת הרשב"א והרא"ש דג חידוש הוא שלא הוזכרו ד' הריב"ש הללו בשו"ע
בטעה בפתו' וסתו' מהני תיקו זולת היכא
דאפשר שיפגע בש וכו' עיי"ש ע"כ שפיר יש ולא בט"ז וש" כלל.
לפרש ה דרצו שעשה מסורג כפי' הגר"א דקאי
אפרשה שעשה במקו שאי בו פרשה ,וע"כ לא È˙ÈȉÂסבור לומר שטעמו מהא דקתני במס'
הביאו הרמ"א והאחרוני בשו"ע דינו של
סופרי פ"א הל' י' ,רצו שעשה מסורג
הריב"ש הנ"ל .כ הי' נ"ל לפו רהיטא. ומסורג שעשה רצו או שעשה המסורג שלא
כהלכה לא יקרא בו ופירש בהגהות הגר"א דהיינו
‡· Ïלקושטא דמלתא אינו נ"ל כלל שיסבור שעשה פרשה פתו' או סתומה במקו שא"צ ,או
איפכא שצרי להיות פ' דהיינו מסורג ועשה
הריב"ש כנזכר ,דתרווייהו בדוקא הוא רצו שלא הניח פרשה ,או שעשה המסורג שלא
ולעכובא .דא"כ אכתי הי' להרמ"א והאחרוני
