Page 610 - HATAM-1
P. 610

‫הוספות והשלמות ‪˙·¢˙Â‬‬                     ‫˙˜‪˙Âχ˘ „Ó‬‬

‫ואינו מפולש מקרי לקיחה תמה שאינו חשיב‬      ‫‪ ‰ÓÂ‬שהביא האלשי ראיה מאתרוג השותפי‬
‫חסרו ‪ ,‬ומכל שכ האי דכולו של וכ ברייתו‪,‬‬
‫על דר מש"א בחולי ד עד‪ :‬דפודי בב פקועה‬      ‫דאינו יוצא יד"ח דבעינ כולו לכ ‪ ,‬נראה‬
‫דכיו דרהיט ואזיל שה קרינ ביה‪ ,‬וכ בב‬        ‫דיש הבדל בכנויו בי כשבא נפרד לבא מחובר‪,‬‬
‫פקועה שהוציא אבר לא הוי טריפה מחיי כניטל‪,‬‬  ‫דכשבא מחובר פירושו אפי' מקצתו‪ ,‬וע"כ דריש‬
‫וכ בב פקועה הבא על בהמה דעלמא לא הוי‬        ‫בשלהי חולי }קלה‪ [:‬בגדיכ עריסותיכ‬
‫טרפה מחיי )אלא דל"מ ביה שחיטה(‪,‬‬            ‫תרומותיכ אפי' של שותפי ‪ ,‬אבל הכא שבא‬
‫ובתלמודא ]סוכה לו‪ [.‬מדמה פסולי חסרו ‪.‬‬      ‫הכנוי נפרד לכ דרשינ כולו לכ ‪ .‬ובזה נבי‬
‫לטרפות דבהמה‪ .‬ולטעמא דחסר מטע הדר‬          ‫פירש"י בשלהי יש נוחלי ]קלז‪ :‬ד"ה וא לאו[‬
‫מכשיר בלא ניכר חסרונו‪ ,‬ומכל שכ האי‬          ‫ואילו היה כתוב כפות תמריכ או ופרי עציכ‬
                                           ‫הוי דרשינ ג"כ אפי' מקצתו‪ .‬ובלא זה אי ללמוד‬
            ‫דכברייתו ודר גדולו‪.‬‬            ‫ש עצ מש כינוי‪ ,‬ועי' סוכה ד לה‪ .‬תוד"ה‬

‫‪ Î"˘ÓÂ‬האלשי )זה"ל( ]דה"ל[ כנשתנה צורתו‬                         ‫אתיא‪.‬‬

‫ע"י דפוס‪ ,‬הרי בפי' איתא ]ש ע"ב[‬            ‫‪ ˘"ÓÂ‬האלשי דהמורכב הוי פחות מכשיעור‪,‬‬
‫דכברייתו אפי' דפי דפי כשר‪ ,‬ומכ"ש האי שהוא‬
 ‫לגמרי כצורת אתרוג‪ .‬וכ האתרוגי המובאי‬      ‫ויש להביא ראיה לדבריו מחולי ד עט‪:‬‬
‫מאה"ק דומי לגמרי כמותה‪ ,‬וכ אתרוגי גענווע‪,‬‬  ‫תוד"ה בי לרבנ כו' שכתבו דאפ"ת מקצת שה‬
‫כ כל הסימני נמצאי בה ‪ .‬ובפרט שבאו‬          ‫מ"מ לא מחייב בכזית דבציר )לא( ]לה[ שיעורא‪.‬‬
‫בהכשר מרבני טריעסט וכבר יצא הדבר בהיתר‬     ‫ומ"מ י"ל דכיו דהיינו טעמא דפחות מכביצה‬
 ‫מכמה גדולי ע"פ גביית עדות שאינ מורכבי‬     ‫פסול משו דהוי בוסר‪ ,‬ואפי' אי עתיד לגדל‬
‫כלל ואי להרהר אחריה ופוק חזי מה עמא דבר‪.‬‬   ‫יותר ה"ט דנשאר לעול בוסר כמו"ש תוס' סוכה‬
                                           ‫ד לא‪ :‬ד"ה שיעור‪ ,‬והאי הא נגמר גדולו לגמרי‪.‬‬
‫‡˙ כ"ז ראיתי להציע לפני הקוראי לחוות‬       ‫וכ לטעמא דהדר ובני אד מוציאי כמותו‬

 ‫דעת ולא חצו הע למפלגות והוא נחו‬                        ‫לזריעה איתניהו בי'‪.‬‬
‫למעשה בימי אלו ושלו על דייני ישראל‪.‬‬
                                           ‫‪ Î"˘ÓÂ‬האלשי מטע חסר‪ ,‬י"ל ג"כ דר גדולו‬
     ‫]˙‪.[„È 'ÈÒ Á"‡ ‰˘Ó ¯„ ÒÎχ ˙¯Â‬‬
                                            ‫לא מיקרי חסר‪ ,‬ואפילו נקבו קו‬
                                           ‫מכשירי ‪ .‬ועוד דאפי' בחסר ממש פחות מכאיסר‬

‫‪ˆ˜ ÔÓÈÒÏ [È‬‬

‫ולבנה עג"ל‪ ,‬מ"ט שלא תהא תקומה למפלת ‪.‬‬      ‫˘‡‪ ,‰Ï‬בעני צורת השירה דאז ישיר שדינה‬
‫ופרש"י אריח הוא בכתב ולבנה הוא החלק שהוא‬
 ‫כפלי מ הכתב והאריח חצי לבנה והר" בש‬       ‫להכתב אריח ע"ג לבנה ולבנה ע"ג‬
‫ר"ת פי' דשניה מ הכתב ואריח הוא שיטה‬        ‫אריח‪ .‬יש סופרי שנהגו לכתוב האריח האמצעי‬
‫קצרה ולבנה שיטה ארוכה‪ ,‬והרמב" וטוש"ע‬        ‫בשיטי המחולקות לשלש מכוו כשיעור המקו‬
‫יו"ד סי' ער"ה כתבו שירת הי כותבי בל'‬        ‫הפנוי שמתחתיו בשטה המחלוקת לשתי‬
‫שיטי וכו' אחת מניחי באמצעה ריוח אחד‬         ‫וסופרי אחרי עושי את האריח האמצעי ארו‬
‫ואחת מניחי הריוח בשני מקומות וכו' ונמצא‬     ‫יותר מ הריוח שמתחתיו‪ ,‬ויש שאי מדקדקי‬
‫ריוח כנגד כתב וכתב כנגד ריוח‪ .‬ומשמע‬        ‫בזה כלל ועתה שואל כבודו אי יש לעשות‬
‫שתופסי עיקר כפרש"י‪ ,‬וכ כ' הט"ז ש דאריח‬
‫הוא הכתב ולבנה המקו פנוי )ויש ש ( ט"ס‬                         ‫לכתחלה‪.‬‬
‫בט"ו שכתב דאריח הוא ג' טפחי ולבנה טפח‬
‫ומחצה וצ"ל להפ כמפורש בגמ' בערובי‬          ‫˙˘‪ ,‰·Â‬גרסינ בספ"ק דמגלה אר"ח ב"פ דרש‬

                   ‫ובב"ב(‡‪.‬‬                ‫ר"ש איש כפר תמרתא‪ ,‬כל השירות‬
                                           ‫נכתבות אריח עג"ל ולבנה עג"א חו משירה זו‬
                                           ‫)של בני המ ( ומלכי כנע שאריח ע"ג אריח‬

‫‪ˆ˜ ÔÓÈÒ‬‬

                                           ‫‡‪.ÂÏ˘ Ê"ˉ ˙‰‚‰· ˆ"ÎÁ‰ ÔÎ ‰È‚‰ ¯·Î .‬‬
   605   606   607   608   609   610   611   612   613   614   615