Page 610 - HATAM-1

‫הוספות והשלמות ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˙˜‪˙Âχ˘ „Ó‬‬

‫ואינו מפולש מקרי לקיחה תמה שאינו חשיב‬ ‫‪ ‰ÓÂ‬שהביא האלשי ראיה מאתרוג השותפי‬
‫חסרו ‪ ,‬ומכל שכ האי דכולו של וכ ברייתו‪,‬‬
‫על דר מש"א בחולי ד עד‪ :‬דפודי בב פקועה‬ ‫דאינו יוצא יד"ח דבעינ כולו לכ ‪ ,‬נראה‬
‫דכיו דרהיט ואזיל שה קרינ ביה‪ ,‬וכ בב‬ ‫דיש הבדל בכנויו בי כשבא נפרד לבא מחובר‪,‬‬
‫פקועה שהוציא אבר לא הוי טריפה מחיי כניטל‪,‬‬ ‫דכשבא מחובר פירושו אפי' מקצתו‪ ,‬וע"כ דריש‬
‫וכ בב פקועה הבא על בהמה דעלמא לא הוי‬ ‫בשלהי חולי }קלה‪ [:‬בגדיכ עריסותיכ‬
‫טרפה מחיי )אלא דל"מ ביה שחיטה(‪,‬‬ ‫תרומותיכ אפי' של שותפי ‪ ,‬אבל הכא שבא‬
‫ובתלמודא ]סוכה לו‪ [.‬מדמה פסולי חסרו ‪.‬‬ ‫הכנוי נפרד לכ דרשינ כולו לכ ‪ .‬ובזה נבי‬
‫לטרפות דבהמה‪ .‬ולטעמא דחסר מטע הדר‬ ‫פירש"י בשלהי יש נוחלי ]קלז‪ :‬ד"ה וא לאו[‬
‫מכשיר בלא ניכר חסרונו‪ ,‬ומכל שכ האי‬ ‫ואילו היה כתוב כפות תמריכ או ופרי עציכ‬
‫הוי דרשינ ג"כ אפי' מקצתו‪ .‬ובלא זה אי ללמוד‬
‫דכברייתו ודר גדולו‪.‬‬ ‫ש עצ מש כינוי‪ ,‬ועי' סוכה ד לה‪ .‬תוד"ה‬

‫‪ Î"˘ÓÂ‬האלשי )זה"ל( ]דה"ל[ כנשתנה צורתו‬ ‫אתיא‪.‬‬

‫ע"י דפוס‪ ,‬הרי בפי' איתא ]ש ע"ב[‬ ‫‪ ˘"ÓÂ‬האלשי דהמורכב הוי פחות מכשיעור‪,‬‬
‫דכברייתו אפי' דפי דפי כשר‪ ,‬ומכ"ש האי שהוא‬
‫לגמרי כצורת אתרוג‪ .‬וכ האתרוגי המובאי‬ ‫ויש להביא ראיה לדבריו מחולי ד עט‪:‬‬
‫מאה"ק דומי לגמרי כמותה‪ ,‬וכ אתרוגי גענווע‪,‬‬ ‫תוד"ה בי לרבנ כו' שכתבו דאפ"ת מקצת שה‬
‫כ כל הסימני נמצאי בה ‪ .‬ובפרט שבאו‬ ‫מ"מ לא מחייב בכזית דבציר )לא( ]לה[ שיעורא‪.‬‬
‫בהכשר מרבני טריעסט וכבר יצא הדבר בהיתר‬ ‫ומ"מ י"ל דכיו דהיינו טעמא דפחות מכביצה‬
‫מכמה גדולי ע"פ גביית עדות שאינ מורכבי‬ ‫פסול משו דהוי בוסר‪ ,‬ואפי' אי עתיד לגדל‬
‫כלל ואי להרהר אחריה ופוק חזי מה עמא דבר‪.‬‬ ‫יותר ה"ט דנשאר לעול בוסר כמו"ש תוס' סוכה‬
‫ד לא‪ :‬ד"ה שיעור‪ ,‬והאי הא נגמר גדולו לגמרי‪.‬‬
‫‡˙ כ"ז ראיתי להציע לפני הקוראי לחוות‬ ‫וכ לטעמא דהדר ובני אד מוציאי כמותו‬

‫דעת ולא חצו הע למפלגות והוא נחו‬ ‫לזריעה איתניהו בי'‪.‬‬
‫למעשה בימי אלו ושלו על דייני ישראל‪.‬‬
‫‪ Î"˘ÓÂ‬האלשי מטע חסר‪ ,‬י"ל ג"כ דר גדולו‬
‫]˙‪.[„È 'ÈÒ Á"‡ ‰˘Ó ¯„ ÒÎχ ˙¯Â‬‬
‫לא מיקרי חסר‪ ,‬ואפילו נקבו קו‬
‫מכשירי ‪ .‬ועוד דאפי' בחסר ממש פחות מכאיסר‬

‫‪ˆ˜ ÔÓÈÒÏ [È‬‬

‫ולבנה עג"ל‪ ,‬מ"ט שלא תהא תקומה למפלת ‪.‬‬ ‫˘‡‪ ,‰Ï‬בעני צורת השירה דאז ישיר שדינה‬
‫ופרש"י אריח הוא בכתב ולבנה הוא החלק שהוא‬
‫כפלי מ הכתב והאריח חצי לבנה והר" בש‬ ‫להכתב אריח ע"ג לבנה ולבנה ע"ג‬
‫ר"ת פי' דשניה מ הכתב ואריח הוא שיטה‬ ‫אריח‪ .‬יש סופרי שנהגו לכתוב האריח האמצעי‬
‫קצרה ולבנה שיטה ארוכה‪ ,‬והרמב" וטוש"ע‬ ‫בשיטי המחולקות לשלש מכוו כשיעור המקו‬
‫יו"ד סי' ער"ה כתבו שירת הי כותבי בל'‬ ‫הפנוי שמתחתיו בשטה המחלוקת לשתי‬
‫שיטי וכו' אחת מניחי באמצעה ריוח אחד‬ ‫וסופרי אחרי עושי את האריח האמצעי ארו‬
‫ואחת מניחי הריוח בשני מקומות וכו' ונמצא‬ ‫יותר מ הריוח שמתחתיו‪ ,‬ויש שאי מדקדקי‬
‫ריוח כנגד כתב וכתב כנגד ריוח‪ .‬ומשמע‬ ‫בזה כלל ועתה שואל כבודו אי יש לעשות‬
‫שתופסי עיקר כפרש"י‪ ,‬וכ כ' הט"ז ש דאריח‬
‫הוא הכתב ולבנה המקו פנוי )ויש ש ( ט"ס‬ ‫לכתחלה‪.‬‬
‫בט"ו שכתב דאריח הוא ג' טפחי ולבנה טפח‬
‫ומחצה וצ"ל להפ כמפורש בגמ' בערובי‬ ‫˙˘‪ ,‰·Â‬גרסינ בספ"ק דמגלה אר"ח ב"פ דרש‬

‫ובב"ב(‡‪.‬‬ ‫ר"ש איש כפר תמרתא‪ ,‬כל השירות‬
‫נכתבות אריח עג"ל ולבנה עג"א חו משירה זו‬
‫)של בני המ ( ומלכי כנע שאריח ע"ג אריח‬

‫‪ˆ˜ ÔÓÈÒ‬‬

‫‡‪.ÂÏ˘ Ê"ˉ ˙‰‚‰· ˆ"ÎÁ‰ ÔÎ ‰È‚‰ ¯·Î .‬‬