Page 603 - HATAM-1
P. 603
ÊϘ˙ ¯ÙÂÒ לסימ קכז וקפא Ì˙Á
עזרי' שהביא הדרכי תשובה )בסימ יט( דאמה בת בשיעור הנ"ל ברוחב אגודל וברוחב הז' שעורות
ו"ט הוא מקשר הזרוע עד סו האצבע שקורי כפי הנ"ל .לפ"מ שביארנו לעיל הוא שוה ממש
אמה שעולה לער י"ח צאל באמה שלנו .הנה לצאל שלנו )ובסימ שמט( נפסק בשו"ע וכ
א אמנ שלא זכיתי לראות בהס' הנ"ל טעמו בהמרב" דלעני תחומי באמה דידי' יהבינ לי'
ונמוקו בזה .על כל זה אמרתי א הספר נחזי אנ . דידוע דאי בה שיעור הנ"ל רק פחות הרבה.
והנראה לדעתי העני' אשר דבריו ה עפ"י ספיק אע"כ דשאני לעני תחומי דגלי ל קרא דבאמה
של התוס' מנחות )ד מא( דנסתפקו ש א דידי' יהבינ לי' .ג מה שמע"כ כתב וז"ל
המדידה של האגודל הוא במוק הקצר או במקו והמידה השני' שמביא בהספר דרכי תשובה
הרחב ומחמת הספק הזה החמיר המנח עזרי' שהאמה הוא לער כ"א או כ"ב צאל זאת ג"כ
הנ"ל ז"ל שהמדידה הוא במקו הקצר שבאגודל. גמרא עירובי )ד מב( מהל אלפיי פרסאות
וזה עולה לאמה בת י"ח צאל .וראי' לזה נראה בינוני והוא מוזכרת בפוסקי ובשו"ע א"ח בסי'
לפי דעתי מהא דמבואר בשע"ת )סימ יא ס"ק יא( שצ"ז ס"א וביו"ד לעני מקואות והוא מתאי
על הא דכתב הש"ע ש ויעשה הנקב בטלית לא לחשבו הנ"ל עכ"ד .הנה לפענ"ד ג שיעור זה
פחות מקשר אגודל ולא למעלה מג' אצבעות הוא כמו שיעור האמות שבכ"מ וראי' נראה לפי
)היינו גודלי ( ע"ז כתב ש השע"ת וז"ל ובמת"ב דעתי דהא הרמב" ז"ל כתב בהלכות ס"ת דרוחב
הביא בש ספר הכוונות שהג"א ה אמה קמיצה אגדול האמור בכל השיעורי אלו ובשאר שיעורי
זרת ובס' מצות שמורי ושלמי ציבור הארו כתב תורה כולה הוא באצבע בינוני .וכבר דקדקתי
דג האר"י ז"ל מודה רק שמודדי במקו הקצר בשיעורו ומצאתי דרוחב ז' שעורות בינונית ברוחב
והנ ג"א דאמר קמיצה זרת חד שיעורא הוא. בדוחק וה כאור שתי שעורות בריוח .וכל טפח
כוונתו בזה דג"א הללו במקו הרחב שלה שוי האמור בכ"מ ארבעה אצבעות מזו וכל אמה ששה
לשלשה גודלי במקו הקצר .והנה כשמודדי טפחי .הרי החליט דהמדידה של האמה היא
הג' אמות הללו במקו הרחב שלה עולי לשני כנ"ל ובפרק כ"ז מה"ש )ה' ד'( כתב היה מהל
צאל ורבע .הרי מוכח דמקו הקצר של אגודל בבקעה וא"י תחו שבת יהל אלפיי פסיעות
הוא פחות ממקו הרחב רק רבע צאל .מש"ה בינונית וזה הוא תחו שבת ע"כ .משמע דהוא
עולי הג"א במקו הרחב שלה למדידת שיעור אחד ע האמה בת ששה טפחי וג
האגודל במקו הקצר לשני צאהל ורבע משו בהלכות מקואות מביא ש הש" השיעור זה
דכל אגודל במקו הקצר אינו עולה רק ג' רבע דהפסיעה בינונית הוא אמה .וש הוא בדאורייתא
צאל והוא עולה לג"א יחד שני צאל ורבע .והאמה והוא ממהרי"ו וסיי ש ועל )ר"ס רע"ב( כתבתי
מה הוא י"ח צאל .וכ"ז א המדידה של האגודל בש הרמב" אגודל כמה הוא עכ"ד .משמע
הוא במקו הקצר אבל א הוא במקו הרחב מיני' דג לדעת הרמב" כ הוא .וא נאמר
ממילא הוה המדידה של הני ג"א ג"כ במקו דפסיעה בינונית הוא פחות מאמה בת ששה
הרחב .דהא בגמ' מנחות הנ"ל איתא דטפח טפחי המבוארי בהלכות ס"ת וכנראה בעליל
שאמרו הוא ד' באגודל חמשה באצבע ששה דהוא אמה של כ"ד צאל שלנו והפסיעה בינונית
בזוטרתא .הרי מבואר מדברי הגמ' הנ"ל דהאצבע הוא פחות מזה השיעור א"כ סותרי פסקי
קט מהאגודל בחלק חמישית והזוטרתא בחלק הרמב" אהדדי דסת שני הדיני הנ"ל .אע"כ
שליש דהא במקו ד' שבאגודל צרי חמשה דהפסיעה של אד בינוני הוא חצי אמה של כ"ד
מהאצבע וששה מהזוטרתא .ולפי"ז נחסר מהג"א
שלשה רבע צאל מכפי מש ג' גודלי במקו צאל שלנו ואי שו חילוק ביניה לדינא.
הרחב .ונמצא עולה הג' גודלי במקו רוחב
שלה שלשה צאהל .ואפשר שיחתי דהא אמרו ‡ ¯Áשישבנו הראיות הנ"ל שאי שו סתירה
בגמ' דהאצבע פחות חלק חמשה מהאגודל.
והזוטרתא בחלק שליש .וזה עולה לג' רבע צאל מה לדברי Ò"Á‰הנ"ל ואנו רואי
היינו כשתחלוק כל צאל לחלק עשיריות נמצא בעינינו שכ הוא דמקו הרחב שבאגודל עולה
דהזוטרתא נחסר שלשה עשיריות וחלק ל' בשוה ע צאל שלנו ולפי מה שהעליתי לעיל
מבואר כ מדברי הרמב" .א"כ קמו ועמדו דברי
הח"ס הנ"ל בתשובתו )סימ קפא( הנ"ל דאמה
שלנו שוה ממש לאמה שלה .ותשובת ר' מנח
