Page 621 - HATAM-1
P. 621
‰ ˜˙ ¯ÙÂÒ לסימ קצ Ì˙Á
מכא לפי פרש"י כנגד רוב האריח שלמעלה או אפי' פחות מש ב שתי אותיות שהוא שיעור
בהצדדי ,אבל בשיטה אחרונה א"צ זה וע"כ יש סתומה לדעת ר"ת בש סידור קדמוני והגה"מ
אזיל בזה לשיטתו שכתב לעיל דנראה לו עיקר
בראש ג' תיבות ובסו ב' תיבות. כהחכ השואל דאי שיעור לריוח שבשירות
והיינו לעני שיהא הכתב האמצעי נקרא אריח סגי
ÈÙÏÂדר זה יהי' סיוע לדעת הריב"ש ז"ל שכתב בהפסק מועט אפי' כמלא אות גדולה וחצי אחר
התיבה שבראש השיטה ולפני התיבה שבסופה,
דהריוח של השירה צרי להיות כשיעור ט' ורק בשיטה שהריוח הוא באמצעה ש צרי ריוח
אותיות דהרמב" כתב שעשה רוחב דפי הס"ת גדול כדי שיהא עליו ש לבנה לפרש"י ושיהא
שכתב ד' אצבעות ורוחב ד שירת הי שש לפחות כרוב האריח שע"ג ,והא דכתבה כשירה
אצבעות שה שיעור מ"ה אותיות וע"כ כתב פסולה היינו דוקא שהניח ריוח גדול כמו לבנה
בשיטה כ"ט מ בא סוס עד וישב ה' עליה שה דוקא אבל כמו ריוח המועט שמפסיק בי התיבה
ל"ו אותיות וריוח באמצע כמו ט' אותיות ונמצא
החשבו מכוו שיעור מ"ה אותיות ,וכיו שבכל להאריח אינו פוסל.
ד שיש בו ל' אותיות כמו ג"פ למשפחותיכ
עשה הרוחב ד' אצבעות ממילא בשירה שצרי ˘ ·Âראיתי באור תורה פ' בשלח שכתב וז"ל
שיעור מ"ה אותיות הי' צרי לעשות הד שש
וידע המעיי כי מראש השירה עד מחצית
אצבעות. שיטה כ"ט אי שו פקפוק .א בחצי האחרו של
שיטה כ"ט ובג' חלקי השיטה האחרונה יש
‰Ê·Âאשכחנא טעמא לד' המאירי שכ' דלדעת מחלוקת ,והצורה שכתבתי היא סברת הרמ"ה ז"ל
וכתב הרב המאירי כי כ נראי הדברי ,ואמנ
הרמב" יש לכתוב חצי שיטה כ"ט ד' ב' הרבני האלו מודי ומעידי כי לדעת
תיבות בי וישב ד' עליה ולכאו' מסתבר הרמב" ז"ל חצי שיטה כ"ט אינו רק וישב ה'
כהרמ"ה דריוח האמצעי שבשיטה כ"ט יהי' אחר עליה ובראש שיטה ל' את מי הי ,ובאמצעה
תיבת בי כדי שיהי' הפסקה בהפסק מאמר, וב"י הלכו ביבשה ובסופה בתו הי ,והמאירי
דהיינו בז"ק כמו בכל השיטות המחולקות בריוח ז"ל כ' כי לדעת הרמב" ג חצי שיטה כ"ט
אחד שההפסק הוא או בסו פסוק או באתנחתא הראשונה משונה ,שאינה רק בא סוס פרעה
או מטפחא או בז"ק ,אבל לפי הנ"ל דברי המאירי ברכבו ובפרשיו ובסו השיטה בי וישב ה'
ה מאירי עיני ,דכיו דהפסק שבשיטה כ"ט עליה ומדברי הרמ"ה ז"ל אינו נראה כ אלא
אינו מצד עצמה אלא כדי שיהא האריח האמצעי כמש"כ עכ"ל .ויש לתמוה מדוע בכל השיטות
של שיטה כ"ח ע"ג לבנה ,א"כ טפי עדי להפסיק החלוקות לשלש יש בראש ובסופ רק תיבה
בי תיבת ובפרשיו ובי תיבת בי כדי שיהא אחת ושיטה האחרונה נשתנה להיות בראשה ג'
אפשר לכתוב ד' ימלו לע"ו באמצע שיטה כ"ח
וכנגדו הריוח בשיטה כ"ט כמו בכל השיטי תיבות ובסופה ב' תיבות.
ודו"ק .ועכ"פ הג שאנו נוהגי כהאו"ת
שמתחיל בשיטה כ"ט בתיבת בא ומסיי בתיבת ‡ Íלפי המבואר י"ל דהרמב" ס"ל בודאי
מי ושיטה ל' מתחיל הי ,מ"מ לכאורה הי' נראה
לכתחלה נכו לעשות שני הרווחי שבשיטה דהפסוק כי בא סוס וכו' אינו מהשירה
אחרונה כ"א פחות מט' אותיות דדילמא א"צ ומכח עצמו לא הי' צרי לכתבו בפזור כלל אלא
לכתבה כלל בפזור )נ' דר"ל פחות מט' יודי (. בשיטה כ"ט מניח ריוח בשביל האריח האמצעי
שבשיטה כ"ח כדי שיהיה נקרא אעג"ל .ומעתה
‡ ÌÏÂראיתי סברא חדשה בספר יד שאול להג"מ י"ל דבשיטה ל' ג"כ לא הי' צרי להניח אוירי
כלל אלא מה שמניחי בה שני אוירי הוא רק
רי"ש נאטנזא סי' ער"ה ס"ק ג' לעני כדי למלאות אור השיטה שתהא מסיימת בשוה
הניח פרשה במקו שא"צ דהרמב" כ' דפסול ע השיטי הקודמי כדי לעשות אחר כ פתוחה
והב"ח כ' דלדעת הטור כשר בדיעבד והש" שיטה שלמה לאחר השירה כמו קוד אז ישיר,
והט"ז חלקו עליו והגאו הנ"ל רצה להביא ראי' ומעתה י"ל דהא דבכל השיטי המתחלקות לג'
לדעת הב"ח דכשר בדיעבד ממס' סופרי פ"ה יש בראש ובסו רק תיבה א' ,משו דבעינ
בכתב שני שמות של קדש מניח א' ומקדר א' וכו' שיהא ג בצדדי של האריח לבנה מכא ולבנה
עיי"ש אח"כ כ' אמנ יש לדחות דעד כא לא כ'
