Page 147 - 919-מוכן
P. 147

‫‪146‬‬

‫לפי גישה זו‪ ,‬אם במצב של שיתוף פעולה הורי גבוה‬
‫ניתן להניח כי סוגיות אלו יפתרו בהידברות ובשיתוף‬
‫פעולה בין ההורים‪ ,‬הרי שבמצב שבו המשמורת הפיזית‬
‫אינה מיוסדת על הסכמת ההורים והסכסוך ההורי הוא‬

                ‫בעצימות גבוהה‪ ,‬אין מדובר בהנחה סבירה‪:‬‬

         ‫"נקודת התורפה העיקרית [‪ ]...‬היא‬
         ‫הנחת‪-‬המוצא [‪ ]...‬שלפיה כאשר זמני‬
         ‫ההורות נחלקים באופן שווה‪ ,‬ההורים‬
         ‫אכן נושאים במשותף‪ ,‬ובחלקים שווים‬
         ‫לגמרי‪ ,‬בכל ההוצאות ההכרחיות של‬
         ‫הקטין (ואף מעבר להן)‪ .‬במצבים‬
         ‫שבהם עוצמת הסכסוך בין ההורים‬
         ‫נמוכה‪ ,‬הנחה זו יכולה להיות סבירה‪,‬‬
         ‫אלא שלמרבה הצער אין זה המצב‬
         ‫בדרך‪-‬כלל‪ .‬כאשר עוצמת הסכסוך‬
         ‫גבוהה (וברור שעצם ההגעה לכדי‬
         ‫התדיינות משפטית מעידה על רמת‬
         ‫סכסוך גבוהה)‪ ,‬אין זה סביר להניח כי‬
         ‫ההורים יתחלקו בהוצאות ההכרחיות‬
         ‫של הילד‪ .‬בוודאי כך הדבר במקרים‬
   142   143   144   145   146   147   148   149   150   151   152