Page 49 - חוברת על"ה מס' 18
P. 49
מה היה סוד ההצלחה? כוחן של בשלב ראשון ,תפקדו התנועות כארגוני סיוע חברתי.
התנועות להפעיל ולפעול באחד הן נרתמו לכל משימה וצורך (לאו דווקא חינוכיים)
מרגעי השפל הביטחוני והאזרחי וסייעו בכל עניין שצף ועלה בקהילות .בשלב זה ,פעלו
בחברה הישראלית התאפשר הודות רבים מארגוני החברה האזרחית יחד בערבוביה .אך כבר
לתפיסות עולם ולאמונות בדבר בשלב זה ,זיהו התנועות צורך וחשיבות בבניית מרחבי
אחריות ומסירות לחברה הישראלית פעילות מוגדרים ומובחנים מההמולה של מרכזי הפינוי.
שעמדו לא אחת במבחן המציאות עוד הן החלו בבניית מסגרת של יום פעילות כדי להחזיר
טרם הקמתה של המדינה במעט את תחושת הנורמליות לילדים ולפעוטות.
בשלב שני ,ביססו התנועות את מוקדי החינוך לילדים
מה היה סוד ההצלחה? כוחן של התנועות להפעיל ולנוער .התנועות חיפשו ומצאו מרחבים פיזיים מגוונים
ולפעול באחד מרגעי השפל הביטחוני והאזרחי בחברה שאפשר לקיים בהם פעילות רב גילאית לאורך כל
הישראלית התאפשר הודות לתפיסות עולם ולאמונות שעות היום (ואפילו הלילה) .בשלב זה ,הפעילו התנועות
בדבר אחריות ומסירות לחברה הישראלית שעמדו לא מעין גנים ובתי ספר .אלו יצרו תשתית לחינוך הפורמלי
אחת במבחן המציאות עוד טרם הקמתה של המדינה. להקמת מסגרות לימודים מאוחר יותר .התנועות הקפידו
כן תרמו להצלחה התרבות הארגונית והמסורת האיתנה לפעול בתיאום עם הקהילות ושילבו בעלי מקצוע
והחזקה ,הכוללת מתודולוגיה ברורה ושלמה בעניין מחברי הקהילה במשימות שונות ככל שהתאפשר .בכך
קבוצה ומדריך ,שליחות והגשמה .לתנועות הנוער כמות שמרו על הכבוד של המבוגרים בקהילות המפונות ועל
אדירה של מדריכים מוכשרים בעלי אומץ ומסוגלות
לפעול בכל מצב ,שיש בידם ארגז כלים מגוון .מדריכים תחושת השליטה שהופקעה מהם.
אלו הם שאפשרו את ההתאמה הפדגוגית לצורכי בשלב שלישי ,חזרו התנועות אל משימת תנועת הנוער
הקהילות המפונות. פעילות במקלטים צילום נעה גורן
עוד מוקדם לנסות להעריך את השפעתה של הפעילות הטבעית להן והרחיבו את היקפי הפעילות ואת היקפי
על כל מי שהשתתף בה – משתתפים ומדריכים כאחד. קהלי היעד המשתתפים .הן הוציאו עשרות ילדים ובני
המלחמה עוד לא תמה ,חטופים ועקורים רבים עוד לא נוער לטיולים בשטח ולסמינרים של הכשרות מד"צים
חזרו אל ביתם .שנים רבות יעברו עד שנוכל לאבחן גם במהלך המלחמה הפעילה ,וכמובן קיימו פעילות
ולבודד את חשיבותה של ההתערבות של התנועות ואת
השפעתה על יכולת ההחלמה של הילדים ובני הנוער תנועתית מסורתית בסניפים במוקדי הפינוי.
בכל אחד משלבי הפעילות של התנועות במוקדים,
ועל החוסן שלהם. זוהתה הפדגוגיה הייחודית של תנועות הנוער כבעלת
ערך רב ,בהיותה למעשה התערבות פסיכוסוציאלית –
גם לאחר קבלת דו"ח המחקר ,אנחנו מתקשים להאמין שהיא ההתערבות החשובה ביותר לילדים ולבני נוער
שזו המשימה שהיה עלינו לבצע במדינת ישראל ,בבית במצבי חירום .התנועות העניקו למשתתפים בפעילות
שלנו .כעת ,כשרוב מרכזי הפינוי נסגרו ,עומדת בפני אפשרות להתנסות פעילה ,חווייתית והוליסטית.
תנועות הנוער משימה חינוכית מהגדולות שנדרשנו הקבוצה ,המדריך והמשימה המשמעותית הקנו לפרט
להן :החזקת התקווה והאמונה בעם ,ברוח ובעתיד של המשתתף משמעות וערך .היכולת של התנועות להתאים
שלום .דבריה של צביה לובטקין (ממורדות גטו ורשה) את עצמן לכל מצב ואתגר הביאה להיותן רלוונטיות
מהדהדים באוזנינו גם עכשיו" :רק בכח החינוך שקיבלנו
יכולנו כך לעבור את התקופה הזאת ...רק מפני שהיינו מתמיד בעיני החניכים והקהילה.
קולקטיב ,תנועה ,מפני שכל אחד ידע שאין הוא בודד...
הרגשה זו ,שישנה תנועה ,שיש ציבור ,אנשים הדואגים
איש לרעהו ,שקיימת דרך משותפת ,היא שאפשרה לכל
אחד מאיתנו לעשות את אשר עשינו( ".צביה לובטקין,
"בימי כליון ומרד" ,עמ' .)191
קישור למחקר מלא
49
