Page 48 - חוברת על"ה מס' 18

‫– עם דרגי שטח ששהו תקופות ארוכות במרכזי הפינוי‬ ‫שגרה‪ .‬ייחודיות נוספת שעלתה בשיחה עימה הייתה‬
‫ועם דרגי תנועה בכירים‪.‬‬ ‫קשורה לדרך ההתערבות של תנועות הנוער במוקדי‬
‫הפינוי ובקהילות‪ .‬היה בפעילותן ממד מובחן של סיוע‬
‫הומניטרי של ממש‪ .‬הן קיבלו על עצמן‪ ,‬אפילו שלא‬
‫במודע‪ ,‬אחריות לסייע בבניית הכוח ויכולת ההחלמה‬

‫וההתמודדות של הקהילות בהווה ובעתיד‪.‬‬

‫״דקה של אור״ בטקס סיום‬ ‫שעות בודדות לאחר פרוץ המאורעות‪,‬‬
‫שנת הפעילות הארצית בפעל הקיץ‬ ‫כבר יצאו צוותים חינוכיים לפגוש‬
‫את הקהילות‪ .‬לא בעקבות החלטה‬
‫פעילות במרכזי מפונים‬ ‫שהתקבלה‪ ,‬וספק אם התנועות אפילו‬
‫חשבו או הספיקו לקיים דיון הנהגה‬
‫הסקירה התיאורטית שניתנה בראשית הדו"ח הניחה‬ ‫מסודר בנושא‪ .‬אבל‪ ,‬בדרך שאי אפשר‬
‫תשתיות ידע על החשיבות‪ ,‬הייעוד וההשפעה שיש‬ ‫להסביר‪ ,‬היה ברור לכולם שזה המעשה‬
‫בפעולה חינוכית לילדים ולבני נוער בשעת חירום‪.‬‬ ‫הנדרש והמובן מאליו בעת זו‪ .‬עשרות‬
‫לפניכם כמה נקודות בעלות ערך שעלו מתוך הדו"ח‬ ‫בעלי תפקידים ומתנדבים מדרגי מטה‬
‫ושטח בתנועות מילאו את מוקדי‬
‫(מוזמנים לקרוא אותו במלואו)‪:‬‬ ‫המפונים בכל הארץ והעניקו ופיתחו‬
‫מענים חינוכיים מגוונים וחיוניים‬
‫עשרות השנים האחרונות‪ ,‬זימנו מצבי חירום הומניטריים‬
‫מסוגים שונים בעולם‪ .‬הרלוונטיות שבבירור תפקידנו‬ ‫לילדים‪ ,‬לבני נוער ולמשפחות‬
‫בחירום אינה מוגבלת למציאות של מלחמה ושל‬
‫עימותים בין מדינות‪ .‬בכל יום‪ ,‬אנחנו עדים להשפעות‬ ‫לכן‪ ,‬כשד"ר אופיר שפר ביקשה לרדת אל השטח ולתעד‬
‫משבר האקלים במדינות רבות בעולם ולפוטנציאל‬ ‫ולחקור את הפעילות‪ ,‬הסכמנו מייד‪ .‬כך נולדה קבוצת‬
‫ההרס שיש בתופעות טבע מוקצנות שעשוי להביא‬ ‫מחקר מהחינוך הבלתי פורמלי בראשותה של ד"ר‬
‫למשבר הומניטרי חריף ברגע אחד‪ .‬הדבר מחייב כל‬ ‫אופיר שפר‪ .‬חברו אליה ד"ר חגית קליבנסקי‪ ,‬ד"ר מיה‬
‫ארגון בארץ ובעולם העוסק בחינוך בלתי פורמלי לגבש‬ ‫ויזל‪ ,‬ד"ר עינב עמרם אשרוב וגילי הווארד‪ .‬הצוות יצא‬
‫תפיסת הפעלה למצבי חירום‪ .‬במצבים מסוג זה‪ ,‬החינוך‬ ‫לשטח כבר בסוף נובמבר כדי לראות מקרוב את הנעשה‬
‫מקנה יציבות‪ ,‬ובהמשך אף מאפשר בניית משמעות‪,‬‬ ‫וכדי לשוחח עם כמה שיותר בעלי תפקידים במוקדים‬
‫אמונה ותקווה – ההכרחיות להתמודדות עם משבר‪.‬‬
‫מחקרים העידו שאנשים בכל מקום שבו הוכרז על‬ ‫ולנסות לקבל מענה לחמש שאלות מרכזיות‪:‬‬
‫אסון הומניטרי ראו חשיבות רבה בחינוך כחלק ממארג‬ ‫ ‪1 .‬מה הניע את צוותי החינוך לפעולה במרכזי‬

‫הסיוע‪ ,‬בשווה לחשיבותם של מזון ושל מים‪.‬‬ ‫המפונים‪.‬‬
‫ ‪2 .‬איך התבצעה הפעילות החינוכית במרכזי המפונים‬
‫את חשיבותה של פעילות חינוכית בזמן חירום מלחמתי‬
‫למדנו גם בהתנסות שלנו בעולם‪ :‬בהפעלת מרכז חינוך‬ ‫ומה היה מודל ההפעלה‪.‬‬
‫במחנה פליטים בקוסובו ב‪ 1999-‬ובהפעלת מרכזי‬ ‫ ‪3 .‬אילו התאמות נדרשו לקיום הפעילות החינוכית‬
‫פליטים בגבולות אוקראינה במשך חודשים במהלך‬
‫‪ .2022‬לאלו כמובן יש לצרף את בית הספר לשלום של‬ ‫בעת חירום‪.‬‬
‫תנועת השומר הצעיר בשותפות עם תנועות נוספות‪,‬‬ ‫ ‪4 .‬עם אילו קשיים התמודדו פעילי התנועות וכיצד‬
‫שפעל למעלה מחמש שנים לסיוע לפליטי מלחמה‬
‫מסוריה‪ .‬אין ספק שהידע והניסיון שנצברו בתנועות‬ ‫התמודדו איתם‪.‬‬
‫מפעולות אלו סייעו להן להתמודד עם המציאות‬ ‫ ‪5 .‬מה נדרש כדי לשפר את מודל ההפעלה בחירום‪.‬‬

‫המטלטלת בישראל אחרי השבעה באוקטובר‪.‬‬ ‫קבוצת המחקר ליוותה את פעילי תנועות הנוער (אנשי‬
‫צוות בשכר‪ ,‬מתנדבים‪ ,‬שינשינים) בעבודתם החינוכית‬
‫כיצד התנועות פעלו במוקדי המפונים? הדו"ח מתאר את‬ ‫בשטח ותיעדה את מודלי הפעולה השונים שפעלו‬
‫פעילות התנועות במרכזי הפינוי בציר זמן בן שלושה‬ ‫במוקדים השונים‪ .‬השתתפו במחקר שש התנועות‬
‫שלבים עיקריים‪ .‬שלבים אלו תואמים לתיאוריות ולידע‬ ‫המרכזיות‪ :‬הנוער העובד והלומד‪ ,‬השומר הצעיר‪ ,‬האיחוד‬
‫אקדמי בינלאומי בנוגע לשאלה כיצד יש לקיים חינוך‬ ‫החקלאי‪ ,‬בני עקיבא והצופים‪ .‬בוצעו מעל לשישים‬
‫ראיונות עומק עם בעלי תפקידים שונים מכלל התנועות‬
‫במצבי חירום‪:‬‬

‫‪48‬‬