Page 46 - חוברת על"ה מס' 18
P. 46
המציאות מלמדת אותנו שמי שהקים בית מדרש השאירו לנו מכתבים המסבירים בלשונם את המוטיבציה
המותאם לזמן הבטיח התחדשות והתפתחות מעשית שהניעה אותם .ניכרה אצלם הציפייה הגדולה שישראל
ורוחנית .מבתי מדרש אלו נולדו תנועות שעיצבו במידה של מחר לא תהיה זאת שהכרנו .אבל כיצד משמרים
רבה את אופיים של מדינת ישראל ושל העם היהודי ומעבירים הלאה את הרוח הגדולה הזו שהפתיעה
בימינו .בין התנועות שהקימו בתי מדרש נמצאות תנועת והתפרצה בנו? ניסיון העבר מוכיח שאם אין משמרים את
גוש אמונים ,ההולכת בדרכו של הרב צבי יהודה קוק
ז"ל ,ותנועת חב"ד ,ההולכת בדרכו של הרבי מנחם הרוח ,היא אובדת.
מנדל שניאורסון ז"ל .בציבור החילוני ,אפשר לציין את
התפיסה הפוסט-מודרניסטית באקדמיה בהובלת פרופ' גדעון מצליח להחזיר לעם ישראל את
הביטחון .הוא גובר על האויבים ונהיה
יובל נוח הררי. סמל למנהיגות מעוררת השראה
אם הקורא יטען שאינני מחדש ,שהרי קיימים בתי מדרש שנסמכת על איכות ולא על כמות.
ומוסדות חינוכיים על תיכוניים העוסקים בציונות ,אשיב גדעון בוחר ב 300-לוחמים בלבד,
לו שכל עוד אין בתי מדרש המחויבים לבירור ערכי ואיתם הוא משנה את פני המערכה
מעמיק ונוקב בדבר מחויבות הפרט למשימות לאומיות
ציוניות – התיישבות ,חקלאות וביטחון קהילתי בגבולות – ומחזיר את השקט לארץ
אזי אין לימוד ואין מעשה .אזי דאגתי לדור הבא ,דורו של
בני שחווה בדרכו את האימה של ,7.10אינה יודעת רגיעה בבתי הספר היסודיים לומדים את ספר שופטים ,ואולי
דורו של בן גוריון השאיר אחריו ואקום .לא התפתחה נכון להתחיל בו .מסיפורו של גדעון השופט ,נוכל להוציא
כאן תורה ערכית ציונית רחבה ומוסכמת על כלל חלקי לקח חשוב :אחרי שנים ארוכות של שעבוד למדיינים,
העם ולא נערך כאן דיון מעמיק בשאלות קריטיות של גדעון מצליח להחזיר לעם ישראל את הביטחון .הוא
חיבור לאדמת הארץ ,לחקלאות ,להתיישבות ולמושגי גובר על האויבים ונהיה סמל למנהיגות מעוררת השראה
חלוציות בת זמננו .הגיע הזמן לחדש את בתי המדרש. שנסמכת על איכות ולא על כמות .גדעון בוחר ב300-
אנחנו חייבים זאת לדור המופלא הזה ולדורות הבאים לוחמים בלבד ,ואיתם הוא משנה את פני המערכה ומחזיר
אחריו המבקשים לדעת ולהבין :למה. את השקט לארץ.
צילום :השומר החדש כמעט 3,000שנה לאחר מכן ,דוד בן גוריון התמודד עם
סכנה קיומית לעם ישראל .כנגד הסיכויים ,הצליח לאסוף
"אם המלחמה הזאת תביא את כולנו ,בלי יוצא מן הכלל, סביבו כוחות אנושיים ולרתום אותם לייעוד ולחזון.
לידי איחוד הרצונות והכוחות לעבודה לאומית אחת הלוחמים של מלחמת העצמאות לא שאלו למה .זה היה
מתוך הכרה עצמית לאומית אחת ...ומתוך הרגשה עצמית ברור להם ,לכן הם ידעו לשאת כל איך .בזכות אמונתם
לאומית אחת ,כי אז ,יהיה מה שיהיה ,תחריב המלחמה החזקה ,נולדה יצירתיות יוצאת דופן .יצירתיות שהולידה
בנו בעמלנו ובחלומותינו כמה שתחריב – אנחנו עוד נוכל ראייה ביטחונית מקפת ויכולות ארגוניות וחברתיות
לאמור בבטחה גמורה בלי פקפוק כלל :עוד לא אבדה לבניית תשתיות מדינתיות .גדעון השופט ובן גוריון
תקוותנו!" ("הערכת עצמנו" ,א.ד .גורדון ,מתוך :פרוייקט המנהיג הציוני שאבו את השראתם משרשרת הדורות של
אבותיהם וראו בסיפור יציאת מצרים אירוע מכונן .שניהם
בן יהודה). יישמו חזון גדול לדורם והציבו כוכב מאיר לזמננו .האם
אנחנו ברגע היסטורי ואל לנו לפספס אותו .מעורבים נוכל להדגיש באוזני הדור הבא את החוט המקשר ביניהם?
בו כאב ותסכול ,אבל יש בו פוטנציאל לעיצוב הניצחון
ההכרחי במלחמת הקיום שלנו ולהקמת קומה חדשה למרבה הצער ,גם גדעון וגם בן גוריון לא הצמיחו דור
שלא נראתה כמותה .הדור הצעיר הוכיח שמשימות המשך ,גם לא במובן הרעיוני רוחני .שניהם לא הקימו
לאומיות גדולות הן מנוע ושהוא מוכן לא רק למות בתי מדרש להתחדשות רעיונית .ההגות שליוותה את בן
גוריון ,כמו גם את אהרן דוד גורדון ואת ברל כצנלסון,
בשביל לממשן ,כי אם לחיות לשם כך בכל העוצמה. נשארה בגדר אפיזודה ושקעה .גם איש סיפא וספרא
כמו יגאל אלון ,שהיה למצביא החשוב ביותר במלחמת
העצמאות ובעל תפיסות רעיוניות בעלות עומק רוחני
ואסטרטגי ,לא השאיר אחריו מקור ללימוד ולבירור
רעיוני .המציאות מלמדת שכאשר אין בית מדרש רעיוני
מעמיק ומתפתח שמתמודד עם אתגרים חדשים ומכוון
למעשה ,הדרך נחלשת ,ונשקפת לה סכנת חידלון.
46