Page 51 - חוברת על"ה 19
P. 51
ראיתי עובדים מארצות שונות באירופה ,אבל מימי רוב השליחים היו מורים ואנשי חינוך שהגיעו מהארץ
לא ראיתי כשרון עבודה כזה ,נכונות כזאת לעבוד ללמד את הילדים בכפר הנוער שבמחנה ,חלקם
בלי להתחשב בשעות העבודה ,יומם ולילה ,כמו נרתמו ללמד את המעפילים המבוגרים .השליחים
אצל הארצישראלים .המעפילים אף הם מעריכים פעלו בהתנדבות כמעט מלאה ,עזבו את בתיהם ואת
את החזיון הזה ,למרות שלא קל לעבוד איתם. בני משפחותיהם בארץ וחיו במחנות בתנאי חיים
אך הם מבינים מה בלתי רגילה התופעה שיהודי לא פשוטים בדומה למעפילים .הם התרכזו בהוראת
ארצישראלי בא לקפריסין לחצי שנה ,שנה ,עובד השפה העברית וידיעת הארץ ,אך מעבר לכך סיפקו
קשה כדי לעזור להם ליהפך מ'גלות-יידן' ליהודים תמיכה ומשענת לילדים למודי הסבל שרבים מהם היו
ארצישראלים( .מתוך פרוטוקול הוועד הפועל של יתומים .המטרות העיקריות של שליחותם היו להקל
ההסתדרות ,17.3.1948 ,בתוך :נחום בוגנר" ,אי את מצוקותיהם של הילדים ,לסייע להם להתמודד
עם זיכרון הזוועות שעברו ולהכין אותם לחיים בארץ
הגירוש" הוצ' עם עובד .)1991
ישראל.
עוד התגייסו למען עצורי קפריסין רבים מתושבי ארץ
ישראל .בראשית שנת ,1947הוקם בארץ ישראל הוועד תנאי החיים במחנות היו מורכבים:
למען גולי קפריסין במטרה להשלים את פעולות ארגון מגורים צפופים ולא ראויים
הג'וינט ולסייע למעפילים בסיפוק מזון ,ציוד לצורכי באוהלים או בפחונים ,תנאי
חינוך וצעצועים ,בהפעלת מסגרות לימוד ותרבות ובכל סניטציה ירודים ,מזון שעיקרו
עזרה שהייתה עשויה להקל על העצורים .מפעולותיו עודפים מהצבא הבריטי ובמיוחד
המפורסמות של הוועד היו מבצעי איסוף בגדים למען העובדה ששוב נשללה החירות
המעפילים ,שנודעו בשם "כסות חורף" ו"כסות קיץ". מאותם אנשים שחוו את תלאות
גיוס תרומות בגדים נרחב כזה התקיים ,לדוגמה ,בתל המלחמה ,והם מצאו עצמם (חלקם
אביב :מכונית סבבה ברחבי העיר וכרזה על מבצע שוב) כלואים מאחורי גדרות תיל.
אין ספק שהחיים במצב זה יכלו
איסוף ביגוד. להיתפס כבלתי אפשריים ,אך
המעפילים שמרו על רוח איתנה
וחזקה באמצעות קיום שגרת חיים
נורמלית ,מציאת תעסוקה ושיפור
בתנאי החיים עד כמה שאפשר
ובאמצעות חיזוק הזהות הלאומית
יצירה באבן שיצר המעפיל שמחה שאץ בסדנת אומנות בנוסף לשליחים אלו ,הגיעו מהארץ למחנות גם צוותים
בקפריסין .למעלה חרות שם האונייה "אף על פי כן" .מאוסף רפואיים ,עובדות סוציאליות ואף אומנים .שניים מהם
היו נפתלי בזם וזאב בן צבי .שניהם ערכו סדנאות
המוזיאון פיסול ורישום למעפילים במטרה להעסיקם ולאפשר
להם לפרוק את הרגשות הקשים שחוו בעקבות
בתחום התרבות והרוח ,דאג הוועד לקיים סדנאות זוועות השואה .מספר השליחים בקפריסין לא היה
והופעות .כאשר אוכלוסיית המחנות הלכה וגדלה, גדול והשתנה לפרקים ומנה בדרך כלל כמה עשרות.
נשלח המוזיקאי ד"ר ארנסט הורביץ להקים במחנות השליחים סיפקו דוגמה אישית למעפילים וזכו להערכה
תזמורת ומקהלה .כן נשלחו מהארץ אומנים שונים ולתודה על עצם בואם מרצונם למחנות קפריסין
להופיע בפני המעפילים ,כדוגמת זמרת האופרה יוספה לתקופות של חודשים ואף של שנים ועל הקדשתם
שוקן והשחקן שמואל רודנסקי .באפריל ,1948לכבוד את כל מרצם לסיוע למעפילים .ביטא זאת היטב משה
חג הפסח ,הגיעו למחנות שושנה דמארי ומשה וילנסקי.
דמארי שרה אז בפני המעפילים את השיר "הביתה". לאוב ,מנהל פעולות הג'וינט במחנות:
51
