Page 54 - חוברת על"ה 19
P. 54
ואמר לו שלא יצליחו להיכנס דרך השער החדש בשל גם לוחמי הלח"י סחבו על גבם מטען קונוס והציבו
ההתנגדות העזה וכי עליהם לסגת .פגלין השאיר את אותו בפינה הצפונית מערבית של החומה.
ההחלטה בידיו של לפידות .לפידות לא רצה לתת את
פקודת הנסיגה וכעס מאוד על שהוטל עליו לעשות הנקודות שבהן הונחו מטעני הקונוס לא נבחרו באקראי.
זאת ומשום כך תפס עמדה באחד הכוכים בחומה הוקם במיוחד צוות של ארכיאולוגים והיסטוריונים
והמתין בה עד לשעה ,5.45מועד כניסת הסכם הפסקת בכירים ,בהובלת בנימין מזר ,מיכאל אבי יונה ועוד,
האש לתוקפו ,ורק אז נסוג. כדי לאתר את נקודות התורפה בחומה.
מבצע קדם לשחרור העיר העתיקה נחל כישלון מוחלט.
מטעני החבלה החדשניים לא הצליחו לפרוץ את חיל המדע ,מתוך :ויקיפדיה
החומה ,ניסיון הפריצה דרך השער החדש לא הצליח,
וירושלים העתיקה נשארה בידי הירדנים למשך 19 חבלני גדוד 62וחבלני הלח"י הפעילו את מטען הקונוס.
הפיצוץ נשמע בכל רחבי העיר ירושלים ,והלהבות
שנים עד מלחמת ששת הימים. והניצוצות נראו למרחק .השמחה הייתה גדולה ,אולם
בתיאור המבצע כפי שהובא במאמר חסרים פרטים מוקדמת מדי .בשני אתרי הפיצוץ ,בקושי גירדו מטעני
רבים .קיימות מחלוקות בנוגע למבחר נושאים במבצע:
עצם ההחלטה על קיומו של המבצע ,תאריך ביצועו, הקונוס את החומה ולא השיגו את מטרתם כלל.
היום כמעט האיר ,חיילי גדוד 62נסוגו מהר ציון
הכוחות המשתתפים ותפקידם וכן פקודת הנסיגה. חזרה לימין משה ,ולוחמי הלח"י חברו לכוחות האצ"ל
חשיבותו של המבצע ,מעבר למסר בדבר חשיבותה לפריצה לשער החדש .ההפגזה הארטילרית הייתה
של ירושלים בעיני העם היהודי ,נובע מהיותו אחד אמורה להיפסק עם פריצת הכוחות לעיר ,אך לא
המבצעים הראשונים שנעשו בשיתוף כלל הכוחות פסקה .פגזים נפלו בקרבה מסוכנת ללוחמי האצ"ל ואף
היהודיים – צה"ל ,אצ"ל ולח"י .שילוב הכוחות נעשה על גרמו לשרפה שהאירה וחשפה את הלוחמים .למרות
רקע אי אמון גדול בין המחתרות ובין צה"ל שהתפתח זאת ,התקרבו לוחמי האצ"ל לשער החדש ,פוצצו את
לאורך שנות איבה ארוכות .כישלון המבצע לא תרם דלתותיו והסתערו פנימה .להפתעתם גילו מחסום
לתחושת האחדות ,אלא הציף את המחלוקות מעל פני
אבנים ופוצצו גם אותו.
השטח וגרר האשמות הדדיות. העיכובים הרבים גרמו לאיבוד גורם ההפתעה .הערבים
התאוששו והתארגנו להגנה בעמדות סמוכות לשער.
הגירוד בחומה שיצר מטען הקונוס .מתוך :ויקיפדיה לוחמי האצ"ל ניהלו קרב עם המגנים הערבים והצליחו
לחדור כחמישים מטרים לתוך העיר (קיים ויכוח
אולם ,בראייה לאחור ,פעולה זו הייתה חלק בתהליך בשאלה אם הכוח אכן הצליח לפרוץ לתוך העיר או
שילובם של חיילי המחתרות אצ"ל ולח"י בצבא ההגנה רק פרץ את השער .שאלה זו משמעותית שכן פקודת
לישראל .כיום ברור לנו ,גם בזכות מבצע זה ,שיש המבצע קבעה שאם הכוחות ינהלו קרב בתוך שטח
לנו צבא אחד ומאוחד ובו משרתים כולם ללא קשר העיר העתיקה קודם למועד הפסקת האש הרי שהקרב
לדעה פוליטית .בפרפראזה על משפטו של דוד אלעזר, ימשיך להתנהל גם אחרי מועד כניסת הפסקת האש
דדו – "אנחנו עם אשר האנדרטאות שהקים לא היו אף
פעם אנדרטאות ניצחון .על האנדרטאות שלנו חקוקים לתוקף).
שמות הנופלים" – נאמר כי ההפסד והכישלון של מבצע כישלון הניסיון של אצ"ל ושל הלח"י לפרוץ את החומה
קדם יכולים להיות אנדרטה לחיזוק האחדות והמאחד. בהר ציון ובפינה הצפונית מערבית של החומה והעיכוב
למיטיבי קריאה ,מומלץ להעמיק ולקרוא על המבצע בפריצת השער החדש על ידי כוחות האצ"ל הביאו
להחלטה להפסיק את המבצע ולהסיג את הכוחות.
במקורות שונים. יהודה לפידות ,מפקד הכוח הפורץ של האצ"ל ,סיפר
כי פנה לקצין המבצעים של האצ"ל ,עמיחי פגלין,
54