Page 74 - חוברת על"ה 20
P. 74

‫ריחם מתוק" (א‪ ,‬ג‪-‬ה)‪ .‬ר' עובדיה‬
                                                                   ‫ְְספֹו ְְרנֹו (מפרש המקרא‪ ,‬פילוסוף‬
                                                                   ‫ורופא שחי באיטליה בשנים‬
                                                                   ‫‪ )1550-1475‬העיר בפירושו על‬
                                                                   ‫מעשה הדודאים‪" :‬מין עשב‬
                                                                   ‫טוב הריח ומכין כלי הזרע אל‬
                                                                   ‫התולדה‪ ,‬כמו שאמרו זיכרונם‬
                                                                   ‫לברכה כעל השום ושלכך היו‬
                                                                   ‫אוכלים אותו בערבי שבתות‪,‬‬
                                                                   ‫וכך היה מין הדודאים‪ ,‬אז טוב‬
                                                                   ‫ממנו עם הוסיפם אהבת הזיווג‪,‬‬
                                                                   ‫כשאמרו שם אתן את דודי לך‪".‬‬
                                                                   ‫ולשם הבהרה‪ ,‬הוסיף וביאר‪" :‬לכן‬
                                                                   ‫ישכב איתך הלילה – שתקדם‬
                                                                   ‫פעולת הדודאים וסגולתם לפעול‬
                                                                   ‫בי‪ ".‬אלכסנדר פליישר וז'ניה‬

‫דודאים בגליל התחתון‪ ,‬צילום‪ :‬יקיר דשן‪ ,‬מתוך‪ :‬אתר נע"ם‬

‫כגורמי הזיות‪ ,‬כמדכאי מערכת העצבים האוטונומית‪ ,‬כסמי‬                 ‫פליישר בדקו את הרכב חומרי הבשומת ואת תכולתם‬
‫הרדמה וכמשככי כאבים‪ .‬בהדסה בירושלים בדקו בעבר‬                      ‫של פירות הדודאים וזיהו לפחות ‪ 52‬תרכובות ניחוח‪ .‬על‬
‫את תכולת הפרי ומצאו בו כמויות מזעריות של הורמוני‬                   ‫סמך הבדיקה הכימית ועל סמך אזכור הריח במקורות‪,‬‬
‫מין‪ .‬מחקר מ‪ 2006-‬מצא לא פחות מ‪ 135 -‬תרכובות בפרי‬                   ‫הם הגיעו למסקנה חד משמעית שבשומת פרי הדודאים‬
‫הדודא (ללא הזרעים) ואף לא אחת מהן ידועה כבעלת‬                      ‫גורמת להתרגשות מינית וכי "זו העדות הראשונה‬
                                                                   ‫והידועה עד כה להשפעת ישירה של ריח על מיניות‬
                                                  ‫תכונות רפואיות‪.‬‬
                                                                                                                                 ‫האדם"‪.‬‬
‫לכאורה‪ ,‬די בריח העז והמשכר של הפירות לעורר חשק‪,‬‬                    ‫לפי קטעים נבחרים אלו‪ ,‬ומבלי להזכיר מאות כתובים‬
‫ודי במינון קל של חומרי הזיה (למשל כמה זרעים שנאכלו‬                 ‫של חוקרים שאינם מבני ברית‪ ,‬ברור שקיימת רק‬
‫עם הפרי) כדי להסיר עכבות ולזרז תהליכי חיזור‪ .‬שורשי‬                 ‫הסכמה אחת בנושא‪ ,‬והיא שהדודאים שימשו בעבר‬
‫הדודא מזכירים בצורתם דמות אדם‪ ,‬ודי בכך כדי להחשיבם‬                 ‫לעורר את האהבה כי תחפץ‪ .‬בכל שאר הסוגיות‪ ,‬רבה‬
‫כצמחי שטן וכחלק בלתי נפרד מציודה של כל מכשפה‬                       ‫המחלוקת‪ .‬לפי המחקר המודרני‪ ,‬אין ספק שהזרעים‬
‫הגונה‪ ,‬זאת בלי להוסיף את פעולתם העזה על התנהגות‬                    ‫והשורש מכילים חומרים נרקוטיים רבי עוצמה (אטרופין‪,‬‬
‫טועמי השיקוי שהוכן מהם‪ .‬היה זה אך טבעי בעיני אנשים‬                 ‫היוסציאמין‪ ,‬היוסצין וסקופולאמין)‪ ,‬הידועים היטב‬
‫שצמח הדומה בצורתו לדמות אדם קשור בעסקי פרייה‬
‫ורבייה ואין כמוהו כסגולה להכנת‬                                                ‫דבורים אוספות צוף מפרחי הדודא הבשרניים‪,‬‬
‫שיקוי אהבה רב עוצמה‪ .‬לפנינו‪ ,‬אפוא‪,‬‬                                              ‫צילום‪ :‬חדוה שנדרוביץ‪ ,‬מתוך‪ :‬אתר פיקיויקי‬
‫מקרה שקשה להפריד בו בין יעילות‬
‫הפעילות הפרמקולוגית – שהיא‪ ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬תלוית מינון – לבין עוצמת‬
‫האמונה‪ ,‬הכישוף והפלא‪ .‬הספרות‬
‫זרועה מאות מראי מקומות על אודות‬
‫יכולתו הרפואית של הדודא (בעיקר‬
‫לאלחוש כאבים‪ ,‬ובמינון גבוה לשיגעון‬
‫ולהרעלה קשה) ועל אודות סגולתו‬
‫המאגית (של השורש) לשרש כל רע‬
‫ולהבטיח פרי בטן‪ .‬עד היום מספרים‬
‫בכפרים ברחבי הארץ שאכילת הפרי‬
‫מעודדת את היצר ומרפאת עקרות‪.‬‬
‫כיום שימוש זה נדיר ביותר‪ ,‬אולי‬
‫משום שאנשים מודעים לתופעות‬

                           ‫לוואי אפשריות‪.‬‬

                                                                   ‫‪74‬‬
   69   70   71   72   73   74   75   76   77   78   79